כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    נו, אז בחרנו..אז מה זה אומר עלינו עכשיו?

    0 תגובות   יום שלישי, 8/11/16, 23:53

    נו, אז בחרתי, אז מה? אמרו כבר הכל וכתבו הכל על הבחירות האלה. מספר שעות לפני ההודעה של מי נבחר או נבחרה, ופעם ראשונה שלי, בתור אזרחית ארצות הברית, להיות הטיפה שבים שכנראה לא תשפיע על כלום, אבל בכל זאת הצבעתי. ההחלטה להצביע לא היתה מובנת מאליה, לדעתי אין ממש מועמדים ראויים. מעבר למימוש הזכות והחובה שלי כאזרחית, אני כישראלית, מרגישה את מסע העולם על כתפי ועל מצפוני כשאני עומדת בנקודה הזאת של להצביע או לא באופן כללי, ואת יסורי הלב המכאיבים החוזרים ועוסקים בסוגיה שממלאת ברוב המקרים את ליבם של ישראלים, כולל צביטה קטנטנה או שלא קטנטנה בכלל, בלב.

    אני, רויטל שירי-הורוביץ, אזרחית ישראל וארצות הברית, מחלקת את הפרעת הקשב שלי בין שתי מדינות, האחת גודלה כראש סיכה, השניה ענקית ומשפיענית. ליבי נתון לראשונה, ושפיותי לשניה. אני אסירת תודה לשתי המדינות על שהביאוני עד הלום. ובכל זאת, אני בוחרת להתמקד בחוייה הישראלית-אמריקאית הזאת.

    ראשית פתחתי את המעטפה שאיימה עלי כבר כמה שבועות. בהתחלה היא עמדה עם יתר מעטפות הדואר הנכנס על השיש במטבח, נשארה עליו מספר ימים ואחר כך זזה לערימת המעטפות שהן "בטיפול", לצד קופונים, דרישות תשלום וכיוצא בזה. היא ישבה לה שם לבד בחושך, כמו פולניה טובה ולא איימה לשבוע, אולי אפילו שבועיים, עד הבוקר הזה, שבו בני הגדול חיפש כמעט בנואשות אחר מעטפת הבחירות שלו. בנקודה הזאת הבנתי שאני, אם ורעיה, צריכה לתת דוגמה אישית ולהתמודד עם טראומות ופחדים לא פשוטים. אז חיפשתי גם את המעטפה שלי, ומצאתי אותה, בניגוד לבני, ולצערי או לשמחתי, די מהר. פתחתי את המעטפה ואז גיליתי גליון ארוך של בחירות קטנות וגדולות, מקומיות ולאומיות, כולל בחירתם של שופטים. אם היו רגעים שבהם חשתי בורה לחלוטין (ולא חסרו כאלה, לצערי), הרי שפתיחת המעטפה היתה אחד הרגעים האלה. מה לי ולשמות השופטים? מה לי ולשאלות ספציפיות על מועמדים שבקושי הכרתי את שמם, ועל החלטות מוניציפליות מקטנות עד גדולות. לזכותם של האמריקאים ניתן לומר שכל הכבוד להם, ממש כל הכבוד, שהם נותנים לי, אזרחית מהשורה (ובורה גדולה בעניינים שעליהם אני מצופה להצביע), להשפיע.

    כמו ישראלית טובה שהופכת יום אחד גם להיות אמריקאית, עשיתי מה שחשבתי לנכון. רוב הזמן בחרתי בשמות שנשמעו לי נחמדים, עדיפות לנשים. לא, לא הכרתי את רובם, וגם אל תצפו ממני לזכור במי בחרתי, אפילו לא עשיתי את מה שהיה מצופה ממני לעשות, והוא "להוציא את המטפחת" (ראו להקת כוורת). השארתי את ההחלטה הגורלית לסוף. כשהגיע הרגע המכריע, ישבתי שם והיבטתי ברשימת המועמדים, והרשימה הביטה בי חזרה ולא נתנה לי שום רמז לשום כיוון, ובסוף בחרתי משהו ומיד התחרטתי, אפילו שכבר סימנתי.

    אל תכעסו על הבחירה שלי, בחיי שאני קול אחד קטנטן וחסר משמעות, מבולבל מאוד, שלא רואה עתיד ורוד במיוחד של מנהיגות לארבע השנים הקרובות.

    לא שוכחת ברגעים אלה את יהדותי גם, אז אסיים כמו שמסיימים תפילה, ונאמר "אמן".

    בהצלחה לאמריקה, ובהצלחה לישראל שתושפע מהבחירות, ובהצלחה לכל העולם המטורף שסובב אותנו. ההסטוריה תעיד אם בחרנו נכון או שלא.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      חוזה לך ברח
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין