כותרות TheMarker >
    ';

    הנוסע המתמיד

    סיפורים, הגיגים, וסתם. בלי שירים, פואמות, תצלומים אמנותיים וקואצ'ינג לחיים.

    0

    מדריך הדיאטה השלם - או איך ירדתי 14 קילו* בפחות משלושה חודשים

    14 תגובות   יום חמישי, 10/11/16, 08:51

    נתחיל... בהתחלה באוגוסט 2016 עמדתי לצד אשתי במרכז קופנהגן וחיכינו לאור הירוק כי זה מה שעושים באירופה המנומסת והסקנדינבית: מחכים. הזעתי. מה זה הזעתי? למרות שעוד לא ממש הלכנו, הזעתי בלמטה של הציצים, הזעתי בגב התחתון והזיעה עברה דרך תעלת בלאומליך דרומה. הזעתי בעורף. הזעתי, נו. בחוץ היו 16 מעלות.

     

    אחר כך אשתי צילמה אותי באיזו פוזה שחשבתי שתצחיק מישהו מתישהו ובטעות של מתחילים הבטתי בתוצאה. מה שראיתי זה כרס. לא סתם כרס, כרס משתפלת, מהסוג שרק לפני עשור הייתי רואה על גברים אחרים בגילי ונשבע שלי בחיים, אבל בחיים לא יהיה. לשם אני לא אגיע. נקודה. אז כזאת כרס החזקתי בין הבירכיים, פחות או יותר.

     

    נשבע לכם שמשהו בי נשבר באותו רגע. הבנתי שאני שמן. לא שמנמן, לא מלא, לא ספורטיבי בכתפיים ומעלה, פשוט שמן. 170 סנטימטר לא סוחבים מעל 93 קילו אלא אם אתה מרים משקולות טורקי, ואז השפם מסתיר. או כמו שאמר שי (הידוע בכינוי "הרע במיעוטו"): "אל תדאג חמוד, מצלמה מוסיפה איזה 5 קילו, תוריד שלוש מצלמות ואתה בסדר."

     

    המשקל שלי לקראת סוף אוגוסט היה 93.7 ובבוקר יום זה, נכון להיום, 10 בנובמבר 2016, פחות משלושה חודשים אחרי, אני ,79.4. מבחינתי זה היה האישור ביני לבין עצמי שאני יכול לדבר אתכם על הדרך שעברתי.

     

    אחסוך לכם את התמונות המביכות של לפני/אחרי ופשוט אספר לכם מה עשיתי, ובמיוחד מה לא עשיתי, כדי להגיע למצבי הנוכחי בלי להרוג אף אחד או לאכול תינוק בדרך. אז נתחיל ממה לא עשיתי: לא עשיתי דיאטה.

     

    אני לא אלוף בדיאטות אבל כבר עברתי לא מעט מהן. זה לרוב מתחיל מ "או דיאטה או בגדים חדשים". או אז משנסים איזו מותן, יורדים בערך עד למשקל ממנו התחלת את הדיאטה הקודמת ופחות או יותר נשברים שם, עולים קצת, קונים בגדים חדשים, עולים עוד קצת, ועוד דיאטה. וחוזר חלילה. אז זהו. זה נגמר. אני יודע שתשנאו אותי על המשפט הבא אבל פשוט החלטתי לשנות דרך חיים. זאת לא דיאטה שאגמור ואתחיל לבלוס כמו משוגע, זו פשוט אכילה אחרת ובה אתמיד. וזהו. בלי מתכונים, בלי ספירות, בלי הפרדות, פשוט דרך אחרת לחיות. זה באסה, אבל יותר באסה לי להיות שמן ולהתקשות בלשרוך נעליים.

     

    גם לא עשיתי ממש ספורט. כלומר אני עושה ספורט. פעם או פעמיים בשבוע אני זז לחדר כושר ועושה איזו שעה מינוס, מזיע לא מעט ומרגיש סבבה עם המצפון. הייתה תקופה שחשבתי שאפשר פשוט עם ספורט...הייתה תקופה שהלכתי ארבע פעמים בשבוע למכון, אז זהו, שלא ממש עזר. שעה של כושר זה עוד שלושה ביסים מאוכל טעים או שישה מאוכל לא טעים וזהו. תזונה זה כל הסיפור. כושר זה בונוס, זה נהדר, זה מומלץ, אבל משם לא מגיעה הישועה.

     

    חוק ראשון – נשקלים כל בוקר. בלי לפספס, בלי לוותר, להביט במציאות במספרים. לא כל יום תרדו, לפעמים תיתקעו ולפעמים אפילו תעלו (חטאים וכולי) אבל לא לוותר.

     

    חוק שני (נתחיל מהחלק הקשה ונמשיך הלאה לקשה יותר): הורדתי לחם. באיזה 95% ירד הלחם. לא, פסטה זה גם נחשב לחם. גם אם זה דורום, זה לחם. הורדתי לחם וכמו שזה מבאס, ככה זה יעיל. עשיתי חישוב שביום רגיל אכלתי בין שניים לשלושה סנדוויצ'ים ולפעמים יותר (לא כולל ימי לאפה העליזים). זה נגמר. יחד עם הסנדוויצ'ים ירדו באופן טבעי הממרחים וכל מה שממלא פיתה או לחם למשהו עליז ושמח ותוקע. נגמרו ימי הסביח , ביי ביי ג'ירף, היי שלום פיצה האט. זה המחיר. קשה? לא רוצים? לא תרדו.

     

    רוצים גבינה צהובה או איזה נקניק? תאכלו בלי לחם. באופן אישי אני יורד לפחות על חומוס פול אחד בשבוע (שתי ביצים, מעט שמן, טחינה וגרגרים) אבל בלי פיתות. כן, אני יודע. בלי. זה טעים, מזין, מחזיק אותי איזה 10 שעות ואני יורד במשקל. תבחרו. החדשות הטובות הן שאחרי ארבעה חמישה ימים מפסיקים לרצות לרצוח את כל מי שמסביבכם ופשוט... מתרגלים. אני מאכיל את הקטנה שלי בלחם עם ממרח ופשוט לא חושב על לאכול את זה וכן, לפעמים, פעם ב... אני אוכל לחם. פשוט יש לזה מחיר ואני מודע לו. כן, יש דיאטות אחרות, יש אפילו דיאטת סנדוויצ'ים שעבדה אצלי לאיזה חודש וחצי. שום דבר לא נתן לי תוצאות. לא רוצים? אז אין לכם מה להמשיך לקרוא.

     

    הלאה. העליתי את אכילת הירקות שלי ב 900% בערך. לפחות ארוחה אחת ביום אצלי היא סלט ענק. אני לא מתכוון לסלט גבינת חלומי וטוסט ברוטב שמנת עם קרוטונים וסוכר. אני מתכוון למלפפון, עגבנייה, פלפל וכל מה שבה יחד עם קופסת קוטג' או קופסת טונה (בשמן... יש גבול והוא פה). ואם אני עדיין רעב (לרוב אני לא) אז עוד סלט. זהו. תתקעו סלט. תעמדו ותחתכו לכם את זה. כן כן, גם הגברים. מלפפון חמוץ משדרג ויש גם טונה חריפה שזה כיף יחסית לדג מלא כספית....

     

    בהתחלה לא התקמצנתי על בשר, להפך, וזה בסדר כל עוד זה לא שווארמה נוטפת או שניצל מטוגן, אבל אני חייב לומר שלאחרונה התחלתי עם "יום כן יום לא" בעניין הבשר ואני מסתדר עם זה מצוין. זה תהליך, אז בהתחלה תאכלו כמה בשר שבה לכם כל עוד אתם לא מנסים לרמות את עצמיכם בשטויות. כשאשתי מטגנת שניצלים אני לוקח חזה עוף על הפלנצ'ה ומדי פעם איזה סטייק טוב סוגר לי את הפינה. קולה זירו עזר לי מאד בהתחלה כדי לסתום קרייבינג אבל זה כל כך לא בריא שפשוט הפסקתי עם זה בחודש האחרון ואין לי כמעט רגרסיות. עדיין, כדאי שיהיה קצת בבית לכל מקרה.

     

    הבעיה העיקרית שלי הייתה האלכוהול. אני אוהב אלכוהול. יין, וויסקי, גם בירה טובה. אלכוהול עצמו לא רק משמין אבל גם גורם לך לרוץ למקרר לאיזון דחוף, וזה אף פעם לא נגמר בגזר... ומצד שני, בלי אלכוהול, מה טעם החיים? בחודשיים הראשונים שתיתי כוס יין אחת ביום בממוצע (שזה ירידה משמעותית ממה ששתיתי עד אז) וירדתי מכל הדברים החזקים יותר וזה עבד לא רע. בזמן האחרון פשוט הוצאתי את כל האלכוהול מהבית ואם אני שותה זה רק עם חברים בחוץ, ואז אני לא דופק חשבון קלורי. וזה עובד אפילו יותר טוב.

     

    סיכום ביניים: ארוחת בוקר (חובה, ואני הייתי רק על קפה שנים!) יוגורט עם תפוח או פרי אחר +קצת (קצת!) שיבולת שועל או לחילופין, כשאני בחוץ, חומוס פול מופחת שמן בלי פיתות (מתרגלים, וזה טעים). ארוחה אחת גדולה שהיא סלט (רצוי בערב) וארוחה שכוללת בשר ורצוי לפנק את עצמיכם שם (המבורגר זה לא בשר), ירקות מאודים בכמויות גדלות (רטבים עוזרים פה...). לרוב אני מנסה לא לאכול אחרי 7 בערב. אם חייבים לנשנש, כמה כפיות של קוטג', גבינה צהובה מגולגלת, או משהו כזה. לאלו מכם שמכורים למתוק, תנחומיי הכנים, זה אף פעם לא היה העניין שלי.

     

    הערות: - ירדתי מעל ל 13 קילו בפחות משלושה חודשים, אבל הירידה לא הייתה תמיד הדרגתית. היה שבוע ש "ניתקעתי" על 85+ קילו ולא עזר כלום והיה שבוע שירדתי שלושה קילו. כשנתקעים זה מתסכל, אבל פשוט תחזיקו מעמד, הגוף יוותר. לא לדאוג אם עליתם קצת פתאום ולא להיכנס לאופוריה או ביאוס על כל 100 גרם, ועדיין לעלות על המשקל כל בוקר.

     

    - זה עדיין מאד קשה, במיוחד באמצע הדרך, אחרי השוונג הראשון למטה. מה שחשוב זה לראות את הדרך הארוכה שצריך לעבור ואפילו ליהנות ממנה... להרגיש קל יותר, להיכנס לבגדים שהתעצלת לתרום, להרגיש שהמכנסיים נופלות לך ברחוב בדיוק כשהרמת את הילדה ואתה נראה כמו טינניג'ר בשנות ה 90, להוסיף עוד שני חורים בחגורה למרות שזה פשע אופנתי, להביט למטה ולראות את הברכיים שלך, להפסיק לנחור... הרשימה ארוכה, תחליטו אתם אם זה שווה את זה.

     

    - חטאים. לא מזמן פגשתי שני חברים טובים במסעדה אסייאתית ידועה לחגוג משהו טוב. ייבשנו את מעיין הסאקה, אכלנו כאילו אנחנו ישראל כץ לפני הקיצור, וחטאנו כמו רומאים. לקח לי שבוע לחזור למשקל ממנו התחלתי את הערב. היה שווה את זה? ממש! הייתי עושה את זה שוב היום! אבל יש לזה מחיר. כל עוד אתם מבינים שלשחרר פיצה פעם בשבועיים אומר שייקח לכם יותר זמן לרדת למשקל שלכם, דיינו. - קרייבינג עובר אחרי כמה דקות... תאכלו משהו אחר.

     

    - פעילות ספורטיבית זה בונוס. קחו בחשבון שמשקולות מעלות משקל מבחינה מספרית, אז בהתחלה הייתי מתרכז על קרדיו וכוח מתפרץ לגברים, ולנשים לא אעז לתת הבחנות בעניין. - מה שיש לכם במקרר או במקפיא או במזווה, אתם תאכלו. אי אפשר לרוקן הכל אם אתם חיים עם בן אדם אחר ורוצים להמשיך לחיות איתו/איתה, אבל נסו להרחיק פיתויים ולא להשאיר את שקיות הבמבה "למקרה שיבואו אורחים". הם לא יבואו. הם לא יבואו.

     

    לסיום: לא נקרא לזה "דיאטה" מטעמים שהסברתי, נקרא לזה הדרך של זיו, או "דרך הסיליקון": מאד יעיל, קצת יותר ארוך ויש בו חלקים קשים, אבל אפשר להחזיק עם זה לאורך זמן. זיו מתחיל את היום בסלט, (שזה קשה מאד מבחינתי). בצהריים הוא כמעט ולא אוכל, פרי או משהו בהתחלה והיום גם את זה הוא לא צריך. בערב הוא משחרר, במיוחד אם הוא יוצא: אלכוהול, אוכל (הוא הפך לצמחוני לאחרונה אבל בכל זאת) ולא ממש מעניין אותו מה מו מי. זה עדיין עובד, הבן אדם ירד ובגדול. הוא גם סידר לי את הראש מבחינת ההנאה מהדרך ולקחת את הכול קצת יותר בקלות. בקיצור, זיו הוא מלך. בהצלחה לכם

     

    *עידכון לינואר 2017: 17 קילו פחות

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/17 12:55:

      צטט: zongi 2016-11-11 07:43:27

      צטט: --()-- 2016-11-10 15:56:01

      הללויה. פמק אותנו בתמונות לפני אחרי... זה תמיד משמח (ומוכיח פואנטה)

       

       

      תני לי עוד קילו או שניים :-)

      ועכשיו?

        11/11/16 19:15:

      צטט: חבצלתהעמקים 2016-11-11 09:48:30

      כל הכבוד שירדת, אבל אתה לא איש מקצוע בתחום, ואין זה מתפקידך לתת המלצות גורפות לאנשים שאינך מכיר את מצבם הבריאותי. הפוסט הזה רצוף שטויות וטעויות. מקווה שאנשים שרוצים לרדת במשקל בדרך בטוחה לא יסתמכו על המלצותיך, אלא יפנו לדיאטנית.

       

       

      נכון, אני לא איש מקצוע בתחום... אני מניח שאת כן. אבל השטויות האלו עזרו לי לרדת מהר, די בקלות ובכלל, זאת החוויה שלי, לחלוטין שלי, לא נתתי עצות לאף אחד, פשוט סיפרתי מה עברתי. מצטער אם פגעתי לך בגאווה המקצועית עד כדי כך שנאלצת להוכיח אותי בבלוג שלי על השטויות שכתבתי.או אולי פשוט פגעתי לך קצת בפרנסה?

       

      אבל למה שלא תגדילי לעשות ותפרסמי גם מספר טלפון של "דיאטנית" ואז לפחות נבין במי מדובר...

       


        11/11/16 16:01:
      פחות או יותר העקרונות של אכילה לפי סוג דם O, הרבה ירקות, קצת פירות, מעט בשר לא שמן כל יום, באופן אישי הפסקתי כמעט לחלוטין עם בקר וחזיר לא טעים לי, ובלי מתוקים למי שרוצה באמת לרזות. למי שחייב משהו מתוק, כשהוא מרגיש את ההיפוגליקמיה אחרי ארוחה, ההמלצה היא לאכול משהו קטן מחלבון, כמו באמת פרוסת גבינה או נקניק לא שמן כמו פסטרמה, ולגבי סוגיית הלחם, אז ממש מעט, ורצוי משיפון או חיטה נבוטה למי שממש מוכן להתאמץ. זהו. לא בשמיים, רק דורש מחויבות.
        11/11/16 13:27:

      צטט: חבצלתהעמקים 2016-11-11 09:48:30

      כל הכבוד שירדת, אבל אתה לא איש מקצוע בתחום, ואין זה מתפקידך לתת המלצות גורפות לאנשים שאינך מכיר את מצבם הבריאותי. הפוסט הזה רצוף שטויות וטעויות. מקווה שאנשים שרוצים לרדת במשקל בדרך בטוחה לא יסתמכו על המלצותיך, אלא יפנו לדיאטנית.
      לידיעתך בפוסט הזה אין טעויות. יש דברים שכדאי לשנות  קצת וזה הכל. אני בכלל נגד דיאטות הרזיה באופן עקרונה, בודאי שלא כאלה מהירות, כי זה לא מקנה הרגל שישמור על ההישג. אין הרגל יעיל של הרזייות מהירות, אבל אפשר להמנע תמיד מ- 90% מלחם, כלומר מוצרים מקמח, וזה יעיל מאד. גם אין טעם באימוני כושר. הם לא מקנים "כושר" ולא מנצלים הרבה קלוריות. לעומת זאת חובה לעשות משהו יום יומי כמו הליכה או שחיה. בנוגע לדיאטניות, הן הגזע המעצבן והמיותר ביותר עלי אדמות. כל אחד שיודע לקרוא יכול למצוא את העקרונות הפשוטים והיעילים, שחלק מהם מובא בפוסט הזה.
        11/11/16 09:48:
      כל הכבוד שירדת, אבל אתה לא איש מקצוע בתחום, ואין זה מתפקידך לתת המלצות גורפות לאנשים שאינך מכיר את מצבם הבריאותי. הפוסט הזה רצוף שטויות וטעויות. מקווה שאנשים שרוצים לרדת במשקל בדרך בטוחה לא יסתמכו על המלצותיך, אלא יפנו לדיאטנית.
        11/11/16 07:44:

      צטט: צלילי הלב 2016-11-10 11:03:50

      יפה! תתמיד. הבעיה זאת ההתמדה לזמן ארוך. מי שאוהב לאכול זה בכלל אתגר לא פשוט והמוסיקאים זה עם אמוציונלי אתה יודע...:) כשתיהיה רעב קרא מקסימום פרימה ויסטה משהו קשה - זה גם עוזר להסיח את הדעת מאיזה פיצה.

       

       

       

      דיאגנוזה נכונה - למרות שפרימה ויסטה קשה לרוב באה עם פיצה ויין

        11/11/16 07:43:

      צטט: --()-- 2016-11-10 15:56:01

      הללויה. פמק אותנו בתמונות לפני אחרי... זה תמיד משמח (ומוכיח פואנטה)

       

       

      תני לי עוד קילו או שניים :-)

        11/11/16 07:01:
      יופי של פוסט :) כל הכבוד !!! זו אכן דרך חיים ....
        10/11/16 18:49:
      כל הכבוד! קראתי בהתלהבות ובהזדהות משום שעברתי ואני עדיין עוברת בדיוק את אותו תהליך שתיארת. חזק ואמץ.
        10/11/16 17:01:
      תקרא לזה איך שאתה רוצה. זה דיאטה. כל הכבוד!
        10/11/16 16:25:
      יופי! שאפו...כתבת גם מצחיק והצחוק יפה לבריאות ...מקוה שלא משמין...
        10/11/16 15:56:
      הללויה. פמק אותנו בתמונות לפני אחרי... זה תמיד משמח (ומוכיח פואנטה)
        10/11/16 14:24:
      כל הכבוד!
        10/11/16 11:03:
      יפה! תתמיד. הבעיה זאת ההתמדה לזמן ארוך. מי שאוהב לאכול זה בכלל אתגר לא פשוט והמוסיקאים זה עם אמוציונלי אתה יודע...:) כשתיהיה רעב קרא מקסימום פרימה ויסטה משהו קשה - זה גם עוזר להסיח את הדעת מאיזה פיצה.

      ארכיון

      פרופיל

      zongi
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין