רגלייה פוצעות דרך.
ימים ארוכי מילים
נותנים בה אות
ומיטתה קרה.


משכה ידייה מנטילתו,
בחיבה קמה כובדתו,
זכר תשוקתו
נעלם בה.

ובעינייה הוא כבה.

ײכֹּרֶה-שַּׁחַת, בָּהּ יִפּוֹל;
וְגוֹלֵל אֶבֶן, אֵלָיו תָּשׁוּב.ײ
משלי פרק כו

למה ? ב'

הולך אל לבו

"דִּבְרֵי נִרְגָּן, כְּמִתְלַהֲמִים;
 וְהֵם, יָרְדוּ חַדְרֵי-בָטֶן."
 משלי פרק יח