כותרות TheMarker >
    ';
    0

    קיפוח - שיר מאת שולה ניסים

    7 תגובות   יום שלישי, 15/11/16, 15:32

    לובש חולצה פסים תכלת לבן

    סוגר ת'כפתורים עד מעלה חונק צוואר

    שלא יראו עלי אני עדות מזרח,

    מימסד אשכנז אמר לי

    אתה מחונן

    לא כמו אלה מהשכונה שלך

    לך לך מבית אביך מאימך יולדתך

    נעשה ממך בן אדם

    תהייה גדול כשתיגדל

    תראה לכולם מאיפה משתין דג,

    נסעתי ירושליימה שתי מזוודות אחת בכל יד

    מתכוון להישאר הרבה זמן

    וכמאמר השיר המפורסם

    no one want you when you lose


     

     

    שתי תעודות אחת בכל יד

    תעודת בגרות תעודת צבא

    חוזר לפנימייה

    אוניברסיטה אלמד

    עד מעלה אתקדם בסולם

    שלב אחר שלב

    קודם מדריך אחר כך מנהל

    ואתקדם עוד

    no one want you when you lose


     

     

    לובשת סריג שחור מעוטר פרחים אדומים עבודת יד

    חוטים דקים סרגתי במסרגת קרושה נשבעת בחיי

    רואים עלי אני מזרחית מה אכפת לי מה

    חושבת פנימייה

    חושבת זה עלה בסולם התקדם שלב אחר שלב

    no one want you when you lose


     

     

    הו, חולצה פסים יקרה שלי יקרה כל כך

    תכלת לבן תכלת לבן עד אינסוף תכלת לבן

    פתאום בום טראח

    פרח אדום בלב החולצה,

    אם שירים כאלה כותבת מפרסמת בעלון הפנימייה

    לך תדע מה תכתוב בעוד שנים הרבה

    פצצה תזרוק כמו מכת ארבה,

    לטפח את הפוטנציאל?

    מה, השתגעתי לאפשר לה

    להכתים את החולצה

    עם הפרחים האדומים שלה?

    no one want you when you lose


     

     

    היא שסורגת פרחים אדומים

    ראיתי אותה אחרת שונה

    כך התהלכה מסדרונות

    עלתה או ירדה מדרגות

    כשיצאנו לטיול הלכה לאט

    התלהבה מפרפר או מענן

    וילדים רעים היו מענים לה את הנשמה,

    מימסד אשכנז הבטיח לי אהייה גדול כשאגדל

    אין סבלנות אין זמן

    לחובבת פרפרים וענן

    לא משתלבת בתכלת לבן של החולצה,

    לכי לך אל בית אביך ואימך יולדתך

    עופי מכאן את והפוטנציאל שלך

    את מפריעה לי לטפס בסולם שלב אחר שלב

    no one want you when you lose


     

     

    על יד שולחן עגול בסלון דירתה יושבת

    סתיו נובמבר

    אין לה מושג אם תסרוג עוד

    ולו פרח אחד אדום

    כמו Carmen תשליכו במחול אותיות,

    כמו טוריאדור נלחם על חייו

    בו זמנית מוציא לשון לשור

    כותבת

    don't give up

    כמאמר אותו פזמון,

    no one want you when you lose

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

    no one want you when you lose

    מבוסס על הדואט של פיטר גבריאל וקייט בוש :

    don't give up



    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/17 11:21:

      צטט: רחלי בן-צור 2017-01-07 07:44:19

      אני קוראת נאמנה שלך. ישר כוח!

      תודה רחלי.
        7/1/17 07:44:
      אני קוראת נאמנה שלך. ישר כוח!
        22/11/16 14:52:

      צטט: esty.d 2016-11-20 19:02:16

      חשתי כאב גדול בקריאת השיר.
      כאב על חוסר האונים מול עולם שנכפה. מול עולם שאי אפשר להבין את ההיגיון שלו.
      כאב על הקלות הבלתי נסבלת בה מתגבש הרוע הכי בנאלי.
      כאב על תחושת הבדידות.
      על חוסר הברירה.
      ורק יכולה לאמר שמרגע מסוים בבגרותנו אנחנו המעצבים. ומשם יגיע כל הכוח שנחלש אצל ילד קטן וחסר אונים, המשמש ככלי משחק בלוח המעוות של הגדולים.

       

       

       

       

      אמת. ניצבתי מול מערכת שהייתי לגמרי חסרת אונים מולה.

      תודה רבה אסתי.

       

        20/11/16 19:02:

      חשתי כאב גדול בקריאת השיר.
      כאב על חוסר האונים מול עולם שנכפה. מול עולם שאי אפשר להבין את ההיגיון שלו.
      כאב על הקלות הבלתי נסבלת בה מתגבש הרוע הכי בנאלי.
      כאב על תחושת הבדידות.
      על חוסר הברירה.
      ורק יכולה לאמר שמרגע מסוים בבגרותנו אנחנו המעצבים. ומשם יגיע כל הכוח שנחלש אצל ילד קטן וחסר אונים, המשמש ככלי משחק בלוח המעוות של הגדולים.

        16/11/16 17:24:

      צטט: שטוטית 2016-11-16 01:08:26

      מעולה !

      בפייסבוק כתבתי כך:

      יובל בנאי -משינה - צדקתם.

      עובדות החיים הן חדות כמו סכין

      --------------------------------------

      מה זה עוזר לי עכשיו שהשיר מעולה?

       

      ובכל זאת -תודה.

       

        16/11/16 01:08:
      מעולה !
        15/11/16 17:59:
      קיפוח.... לא מה שחשבתם, הא? ריגוש עז בזמן כתיבת השיר, גם כאב גם שמחה על כך שאני בכלל מוציאה מעצמי את הדברים האלה. קמתי מהשולחן באמצע הכתיבה ונכנסתי למקלחת להתקלח על מנת להרגיע את עצמי.. תודה לקוראות ולקוראים.