איש וכלבו מתו והגיעו לשמים
הם הלכו בשביל ארוך ומתפתל במעלה גבעה, עד שפגשו בשער מדהים, עשוי כולו זהב
ומשובץ יהלומים. מסביב ניצבה גדר יפיפייה, עשויה פנינים וזוהרת כמו השמש.
ליד השער ישב שומר, האיש פנה אילו ושאל:
"סליחה, היכן אנחנו נמצאים?
זוהי הכניסה לגן עדן", השיב השומר
"אפשר לקבל כוס מים?"
"בוודאי, היכנס פנימה, ואדאג שיביאו לך מים קרים"
"האם החבר שלי יכול להיכנס איתי?"
אני מצטער, השיב השומר, אבל אסור להכניס לכאן חיות מחמד"
החליט האיש לוותר על המים והוא וכלבו המשיכו לצעוד במעלה השביל.
אחרי כחצי שעה הגיעו השניים לשער עץ קטן, ללא כל גדר מסביב.
ליד השער ניצב השומר, נשען על עץ וקרא ספר.
"סליחה האם אפשר לקבל כוס מים?"
"בטח הכנס" אמר לו השומר.
האיש וכלבו נכנסו בעד השער, ניגשו לברז המים, ושתו כאוות נפשם.
תודה, אמר האיש שסיימו לשתות. דרך אגב, מה המקום הזה?
"כאן גן עדן" השיב השומר.
"עכשיו אני מבולבל". אמר האיש "לפני כחצי שעה פגשנו במישהו שאמר לנו ששם גן
עדן"
אתה מתכוון לשער המוזהב, המשובץ ביהלומים?" שאל אותו השומר. "לא שם זה
גיהנום."
"ולא איכפת לכם שהם משתמשים בשם שלכם?"
"לא, אנו שמחים שהם לוקחים את אלו שמוכנים להשאיר את חבריהם בחוץ".