מוני חברי היקר כתב על פרשת השבוע " וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האל כחום היום" בתחילתה של פרשתנו מספרת לנו התורה, את סיפור הכנסת האורחים של אברהם ובשורת לידתו של יצחק, בהמשך הפרשה התורה מספרת לנו את פרשית סדום, ובסוף הפרשה התורה מספרת לנו את הניגוד המוחלט לתחילתה של פרשתנו והוא סיפור עקידת יצחק שבו מבקש אב להקריב את בנו לעולה, מעשה בלתי נתפש בשכל אנושי. בסיפור הכנסת האורחים בעיצומו של המפגש בין אלוקים לאברהם כפי שכתוב "וירא ה' אליו", עוזב אברהם אבינו ורץ לקבל אורחים "וישא עיניו וירא שלושה אנשים, וירץ לקראתם". מה גדול יותר מלפגוש את אלוהים? אלא שהתורה מלמדת אותנו שאברהם אבינו התייחס בכבוד רב לפחותים ביותר, למרות שהיו לו מספיק תירוצים למה לא, הוא היה חולה, אחרי ברית מילה בגיל מבוגר, והוא גם אדם מכובד וזה לא יאה. אלא שהמפגש עם צלם אלוקים באדם ממשי הוא פגישה עם השכינה עצמה והוא מתחבר לגמרי אל שכינה זו. כפי שהגמרא במסכת שבת (שבת קכ"ו) מלמדת אותנו בעקבות הכנסת אורחים זו של אברהם, "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". אוהלו של אברהם פתוח לרווחה לארבע רוחות השמים. מעבר ליתרון המעשי, של שדה ראיה רחב, יש בו גם משהו סמלי: בית אברהם אבינו אינו פתוח רק ל"רוח" אחת, אלא מוכן לקבל בברכה אנשים שמגיעים מכיוונים שונים. לעומת אברהם ושרה, בולטת האנונימיות של האורחים, שלושה "אנשים" שזהותם אינה ידועה. במדרש חכמים מועצמת עוד יותר משמעות מעשהו של אברהם. את הפסוק "ורחצו רגליכם" פירשו חכמים, כמכוון כלפי אבק עבודה זרה שדבק באורחים. לפי מדרש זה, דאגתו של אברהם אבינו לא הייתה נתונה להיגיינה או לניקיון, אלא נועדה להסיר אבק עבודה זרה מביתו. אברהם חשד באורחיו שעובדי עבודה זרה הם, המשתחווים לאבק רגליהם, ולפיכך ביקש מהם שירחצו אותן קודם כניסתם לביתו. אך אם אמנם כן, היעלה על הדעת שאברהם יכניס לביתו שלושה עובדי עבודה זרה בלתי קרואים, ועוד יעמוד עליהם לשרתם? קל לדמיין מה היה קורה לו שלושה עובדי עבודה זרה היו מגיעים לקהילה יהודית ממוצעת של ימינו מן הסתם, היו האורחים מגורשים בבושת פנים. התורה בסיפור זה מלמדת אותנו מסר חשוב והוא: שאברהם אבינו ידע לנתץ פסילים כשהיה בכך צורך. אך בה בעת שלא הקל באיסור עבודה זרה, ידע גם להחמיר החמרה היתירה בזהירות בכבוד הבריות ובמצוות הכנסת אורחים. 
בפרשה קמז פסוקים=147
גימטריה בפרשה: היפלא מה' דבר=398, זקנה בגיל 90 ילדה בן 398. קול הנער=451, ישמעאל=451
השבוע לפני: יח חשוון 1884 ועידת קטוביץ. 7/11/1944 חנה סנש הוצאה להורג. 29/10/1956 פרשת כפר קאסם. 25/11/1940 טבעה אוניית המעפילים פאטריה.