עוד בוקר הגיע לחלוני.... מזג האויר בזמן האחרון מתעתע בי ובמצב רוח שלי... שוטפת פנים ומגלה שהתעוררתי עם שעורה בעין... מוציאה את הכלבה לסיבוב...על המדרכה ממול רואה את הפיליפינית עם הכלבה הקטנה שמפריעה את מנוחתה של כלבתי האהובה.... ממשיכה בסיבוב הידוע מראש...רואה מרחוק את האוטו של העיריה שמנקה את הכביש ובצידו האיש שהולך עם עם המכונה הזאת שעושה המון רעש ומפנה את הליכלוך לעבר רכב העיריה, חושבת עצמי זהו כבר אין מטאטי רחובות....נעלם עוד מקצוע מהעולם הזה.... נכנסת הביתה מכינה קפה, פתאום השמש החליטה לבצבץ....נחמדה השמש הזאת..... הטלפון מצלצל חברה מתקשרת יאללה הולכים לעשות איזה הליכה בים...מעולה להתחיל ככה את היום....חייבת לרוץ..יש חוף ים שלם שמחכה לי.... |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמת.
הי,
לפני שנתיים רכשתי בית קטן ביפו- עיר בתוך עיר, מדינה בתוך מדינה. במקום שהוא גילוי של פשטות, אין ברירה אלא להאט מעט את הקצב, להסתכל לדברים בגובה העיניים ולתת תשומת לב לפרטים שבדרך. בעשותי כך, הבנתי כי כל המרכיבים הדרושים לי כדי לשמור פרופורציות ושיהיה לי טוב, נמצאים בהישג יד, ממש בחצר האחורית שלי. בין אם זה לקנות צמחים לגינה או שחיית בוקר בים, כולם כאן ובחינם.
אני חושב שהדבר שהפנמתי יותר מכל הוא להבין מהם הצרכים שלי, ששום מסע קניות ואף כרטיס אשראי, לא יכול לקנות תחושה כמו זו של הקפה הראשון ביום שבת- לצאת לגינה הצבעונית ב 7 בבוקר, כשהעולם עוד ישן ובריזה מהים מתערבלת בין קירות החצר.
התובנה שלך כל כך נכונה, אשרייך שאת מיישמת אותה הלכה למעשה, אני בטוח שהיא הופכת אותך לאדם מאושר.
כן, יניב, הדברים הקטנטנים בחיים הם לפעמים מביאים את החיוך....הם כל כך פשוטים שאנחנו שוכחים אותם לרוב...
אח....החיים היפים.....
הדברים הקטנים של היום יום שמזכירים לנו בשביל מה אנחנו פה (בין השאר, לא רק...)