כותרות TheMarker >
    ';

    חוק ו/אי סדר

    לסדום היינו לעמונה דמינו

    2 תגובות   יום שבת, 19/11/16, 17:00

    קיום מדינה יהודית ממערב לירדן, מדינה שלאזרחיה זכות לשבת בכל מקום בה, הוא לא רק הכרח אלא מימושו של צדק הסטורי. כשזה המצב, ונוכח העובדה שחוק ההסדרה אינו עוסק בכרם נאה במיוחד אלא בגבעת טרשים שמתיישבים הפכו לנווה, חוק ההסדרה נשמע כמו חוק צודק ואפילו, מובן מאליו. המתיישבים בהם מדובר פעלו ברשות ממשלת ישראל והודות לתמיכתה ולכן, הסדרת מעמדם מתבקשת ובכל זאת, זהו מעשה שלא ייעשה.

     

    כי חוק ההסדרה לא יחול על 14 הבתים שראש עירית ירושלים מאיים להרוס בבית חנינא. בית חנינא אינה ביהודה ושומרון אלא בירושלים שסופחה לישראל ולכן חוק ההסדרה לא יחול עליה. חוק ההסדרה לא יחול על יושבי המערות בסוסיא כיון שהם אינם מחוברים לתשתיות ולא יעלה על דעתה של ממשלת ישראל לחברם לתשתיות למרות שמדובר בשטח סי, כלומר בשטח שכולו בשליטת ובאחריות ממשלת ישראל, כלומר חוק ההסדרה לא יגן, בשום צורה ואופן, על ערבים, אלא אך ורק על מאחזים לא חוקיים שבנו יהודים. חוק ההסדרה, בדברו על "צרכי ציבור", מפקיע רכוש של ציבור אחד לטובתו הבלעדית והמוחלטת של ציבור אחר וכיון שזה המקרה, חוק ההסדרה אינו מתקן עוול אלא מקבע עוול. עוול ששום אדם הגון לא ישלים אתו. 

     

    כי למה הדבר דומה? לפני כ- 30 שנים, בקש מאיר כהנא כחבר כנסת, להניח על שולחן הכנסת הצעות חוק לפיה ייאסר על לא יהודים להיות בעלי אזרחות ישראלית או זכויות פוליטיות, ייאסרו נישואין בין יהודים ושאינם יהודים וכיוצא באלה. יו"ר הכנסת דאז, חבר הכנסת שלמה הלל, סירב לאפשר את עצם הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת. בית המשפט העליון ביטל את החלטת היו"ר וקבע, שלמרות שהצעת החוק כמוה כחוקי הגזע של נירנברג, ליו"ר אין סמכות לדחות את עצם העלתה על שולחן הכנסת. בראש ההרכב ישב אז שופט שכבד את המחוקק הישראלי, הרבה יותר משרת המשפטים הנוכחית ולכן לא נדרש לשיקולים חוקתיים. אותו שופט, אהרן ברק שמו, בטח בכנסת שתדחה את הצעות החוק וזה עבד מצוין. אז.

     

    והנה, 30 שנה לאחר מכן, מתקבלת בכנסת, אמנם בקריאה טרומית, אך ברוב קואליציוני ברור ומוצק, הצעת חוק ההסדרה. הצעת חוק ההסדרה אינה נראית מגונה כמו הצעות החוק של חבר הכנסת כהנא. אך זאת רק כי כהנא היה ישר יותר מממשיכי דרכו. חוק ההסדרה, מועלה לדיון כניסיון אנושי וראוי, להציל עשרות ומאות משפחות, ילדים רכים, מגזירה נוראה שהמיט עליהם אותו בית משפט עליון כשהורה על פינויים מבתיהם. חוק ההסדרה מנוסח בלשון משפטית נקיה, עם הגדרות משפטיות וסעיפים ותתי סעיפים ונראה, על פניו, שהוא חוק סביר ואף צודק, חוק שנועד להביא מזור לעוול. אבל לא זה המקרה.

     

     חוק ההסדרה קובע, שמקום שיש ישוב, מקום בו כבר יש ישוב, לא יפונה אותו ישוב, כי אם יוכשר ובתוך שנתיים, יושלם התכנון שלו וזאת גם אם הוא נבנה על קרקע פרטית. חוק ההסדרה גם קובע פיצוי נדיב לבעלי הקרקע. הוא קובע שהם יקבלו קרקע חילופית קרובה ואף פיצוי כספי נאה. פיצוי העולה בהרבה על הפיצוי שניתן במקרה של הפקעה רגילה לצרכי ציבור ואחרי כל אלה, אכן, חוק ההסדרה נשמע סביר ונראה סביר, אבל לא זה המקרה. כי חוק ההסדרה אינו חוק ישראלי. הוא לא מוחל בתחומי מדינת ישראל. הוא חל אך ורק בשטחי יהודה ושומרון, חבל ארץ שרוב תושביו, הרוב המוחלט של תושביו, אינם יכולים להפוך לאזרחי מדינת ישראל ולכן לא היה ולעולם לא יהיה להם, כל חלק בחקיקת אותו חוק.

     

    חוק ההסדרה לא מזכיר את המילה "ערבי" אולי מחמת השנאה ומצניע את המילה "יהודי" אולי מחמת הבושה אך זהו חוק שמשיב אותנו לימי הרב כהנא והפעם, לא רק שלא נמצא יושב ראש ראוי לשם לכנסת ישראל, כזה שיסרב להעמיד את הצעת החוק הזו להצבעה, שושביניו הראשיים של החוק הם שר החינוך ושרת המשפטים, וראש הממשלה יושב במליאה ומצביע בעד החוק. אולי לשם כך היה להוט כל כך לרכוש צוללות, כדי שיהיה לו לאן לברוח, מפאת הצחנה, מחמת הבושה.

     

     

     

    ואם לרגע נדמה היה ששר האוצר יהיה צדיק בסדום, התברר שטעינו. שר האוצר טוען אמנם שיתנגד בעתיד לבוא, אך לא רק שאלה דיבורים ריקים מפיו של איש ריק, הוא לא אומר זאת בשם הצדק או בשם המוסר, הוא אומר זאת, בשם כבודו של בית המשפט העליון, בשם מאבקי הכוח בין הרשויות במדינה דמוקרטית, אבל בעיה זו, של זילות בית המשפט, חמורה ככל שתהיה והיא אכן חמורה, אינה הבעיה החמורה בחוק. הבעיה החמורה עוד יותר בחוק ההסדרה היא, שהוא לא ראוי לספר החוקים של מדינה שקוראת לעצמה, מדינה נאורה. חוק ההסדרה הוא חוק שאין לו מקום בדברי ימי הכנסת.

     

    חוק ההסדרה איננו סתם חוק של גזל, חוק ההסדרה הוא חוק של גזע וככזה, החוק הזה הוא פשע. חוק ההסדרה אינו אלא מצב בו כיון שברור שאי אפשר להכשיר את כניסתו של כהנא דרך הדלת, הכנסת, כנסת ישראל, פותחת לו חלון.

     

    כי חשוב להבין את מצוקת הילדים הגרים במאחזים הלא חוקיים, אבל אם מישהו היה מבקש לחוקק חוק שאינו חוק של לאומנות חשוכה שמקרבת אותנו למשטרי רשע, הוא היה מחיל אותו על כל תושבי ישראל ויהודה ושומרון. הוא היה מחיל אותו על כל בית ועל כל ישוב, של יהודים ושל ערבים כאחד (ובכך, למשל, מפסיק את פינוי הערבים מבתיהם בשייח' ג'ארח ובסילוואן) ולחילופין, הוא היה מורה להכין לתושבי עמונה בתים אחרים, על אדמות מדינת ישראל, תוך פיצוי כספי הולם. אם זה פיצוי ראוי עבור ערבים, זה מספיק גם ליהודים. בכלל, פרשת עמונה היא מספיק, מעל ומעבר, גם בלי חוק ההסדרה. תואיל הממשלה לקיים את מצוות בית המשפט העליון ואם תרצה בכך הכנסת, והיא תרצה, תפצה את תושביה על שהממשלה הפרה את החוק, כשאישרה ואפשרה את המגורים שם. אחרת, לא מדובר כאן בכרם נבות. זה חמור הרבה יותר, כי לא מדובר בתאווה אסורה לגבעת טרשים שרבות כמוה, אלא בחוק מביש ומפלה ולכן אחת משתיים או שיואילו אלה שפלשו לעמונה, להשיבה לבעליה, שיואילו אלה שגנבו אותה, לשמוח על מזלם הטוב, שנמצא מי שיממן זאת עבורם ויחסכו מכולנו את אות הקין הזה, של הצעת חוק גזענית ודווקא במדינת היהודים או שיחילו את החוק הזה, על כולם, גם על סוסיא הפלשתינית ובודאי על דהמש וירושלים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/11/16 00:17:
      מלים כדורבנות! יישר כח. שבוע טוב, עמוס.
        20/11/16 13:04:
      "המתיישבים... פעלו ברשות ממשלת ישראל"?

      ארכיון

      פרופיל

      boazlaw
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין