כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    המחלה מתרחשת בתוך הגוף הרגשי והנפשי של האדם

    2 תגובות   יום ראשון, 20/11/16, 12:28

    תוצאת תמונה עבור מחלה

     

    המחלה כהזדמנות לשינוי

    לפי ההשקפה הסינית,המחלה מתרחשת בתוך הגוף הרגשי והנפשי של האדם.הגוף כולו חולה ,בלי קשר למקום בגוף ,שבו התפתחה המחלה בעקבות מחשבות שליליות. שלא בדומה להשקפה המערבית-שלפיה המחלה היא ישות מבודדת בגוף.

    המחלה היא תוצאה של חוסר איזון .הסיבות למחלה הן בדרך כלל ברמות נפשיות,מנטליות ורוחניות עמוקות.המקום שבו יש לחיידקים הזדמנות להתפתח ולפרוח-הוא המקום בו אין איזון.יש לשפר את הגוף והנפש בצורה כזו שלא יהיה מקום לחיידקים להתפתח.

    מרביתנו מעדיפים להאמין ,שסיבתה של המחלה שבה אנו חולים נעוצה בסביבתנו החיצונית ואינה קשורה במחשבותינו ,רגשותינו או להתנהגותנו.בד"כ אנו מניחים, כי המחלה שחלינו בה היא תורשתית או נגרמת מזיהומים,או עצם זה שאנו חולים במחלה מסוימת הרבה פעמים-הוא דבר מה שאין לנו שליטה עליו.דהיינו,אנו קורבנות חסרי ישע של המחלה.
    כשדבר מה משתבש בגופינו ,נדמה לנו שאנו חיים בתוכו של זר גמור.אנחנו לא מחוברים לגופנו,איננו יודעים לרוב, כיצד הוא פועל ,או מדוע איבר מסוים חדל לפעול.

    מספר מועט של אנשים- בקי במיקומם של האיברים בגוף או באשר לתפקידם ותפקודם בו-לכן אנו מעצימים את הרופאים, היודעים כיצד גופינו פועל.אנחנו מאמינים שידע זה לרוב מעבר להשגה שלנו.

    המחלה מבלבלת מאד.היא דוחקת הצידה את שאר הדברים.היא מרכזת את האנרגיה שלנו חזק סביב עצמנו.

    מצד אחד-זאת יכולה להיות הזדמנות לוותר על כל אותם הדברים שהם באמת חסרי חשיבות ואינם הכרחיים.המיותר יוצא מחיינו -ונשארים אך ורק הדברים המהותיים ביותר עבורנו ועבור מצב רווחינו.שום דבר כבר לא מובן מאליו.החיים הופכים ליקרים יותר מכיוון שהם שבירים וקצרים.אם נכנס פנימה לתוך מודעות חדשה זו,המחלה תפתח את ליבנו ,ותקשר אותנו לדברים החשובים באמת לנו ולחיינו.

    הבעיה היא שלפעמים אנחנו מעדיפים להתמקד ברחמים עצמיים. המחלה עוזרת לנו להימנע ממצבים הבעייתיים בחיינו.אנחנו יכולים להסיר אחריות מעל כתפינו,להרגיש חשובים ומיוחדים.

    עלינו לשאול את עצמנו: האם לא חלינו מכיוון שאנו לא מודעים עד כמה אנו זקוקים לאהבה,לתשומת לב ולטיפול. האם אנו מענישים מישהו שאנחנו כועסים עליו ,לרבות את עצמנו.המחלה יכולה לחלץ את החולה משעמום,מאובדן הערך העצמי. היא ממלאת את חיינו בעניין חדש.אפשר תמיד לדבר ולדון בה ולהיות במרכז הבמה.אפשר להתלונן וללכת לרופא לביקורים,תרופות...אוי כמה תשומת לב אפשר למשוך ... המחלה משמשת כאמצעי למניפולציה של אהובך ע"י הענקת אפשרות לעצמך ,להיות תלוי ומטופל ,וכן למנוע גם עזיבת בני משפחה את הבית. 

    עליך לשאול את עצמך אם באמת לא ידאגו לך אוהבך -גם מבלי שתצטרך להיות חולה.אולי אתה חושש מהשינויים שיגיעו עם הבראתך.אולי החזקת את אהובתך בעזרת המחלה?או אולי להיפך כך אתה מרחיק את מי שרוצה להתקרב אליך ואתה לא מעוניין בקרבתו?

    כל שעלינו לעשות הוא לבדוק את עצמנו בקפידה ולראות- אם איננו משחקים באשמה ובהאשמה.המחלה יכולה להוציא החוצה את התיעוב העצמי והבושה.

    יתכן והחיים קשים להתמודדות, וזוהי דרך מכובדת להתחמק מציפיות גבוהות של אחרים ושלנו מאיתנו.
    כשאנחנו חולים-אין לנו שליטה על העתיד.

    המחלה יכולה לספק מוצא מאומללות באווירת הבית או בעבודה.בגלל תחושה של לכידות במצב ללא מוצא.מחלת בן משפחה עלולה למלא צרכים מסוימים,במשפחה שאינה מתפקדת כראוי.משפחות אלה עלולות לרצות ללא יודעין,לקיים את מחלת בן המשפחה,כי היא מבטיחה איזון ואושר בקרב שאר בני המשפחה.

    כשהאדם מזהה את עצמו באחד מהמצבים האלה ,ביכולתו להימנע ממחלה וממוות -ע"י בחירה בחיים.גישתו של האדם תנבע מהידיעה שהוא בוחר בבריאות וכן נושא באחריות לה.לשם כך עליו להאמין כי יש בכוחו להשפיע על נסיבות חייו.

    ישנה הפסקה.זמן לנשום ולהתחבר מחדש ,ולזכור מי אנחנו.אנחנו מתפנים לצייר או לכתב.יש זמן להגות,לחשוב,ללמוד,זמן לעצמנו.הזדמנות להכיר את עצמנו מחדש.אלו יתרונות עצומים.

    אם נזהה את התסמינים מהם אנו סובלים ,זאת תהיה תחילת תהליך ההחלמה שלנו.להתחייב אל וויתור הישן לטובת החדש לוותר על דפוסים הרסניים ולהביא לחיינו התנהגויות חדשות.
    עלינו לרצות באמת להבריא.

    הגוף מנסה לזכות שוב בשלמותו.הוא מבקש להתרפא.אם לא נאחז בטובות הנאה של המחלה, הרי נוכל לצמוח ולרפא את עצמנו- ולהיות במקום אחר לגמרי ,מלפני שחלינו במחלתנו.אנחנו צריכים את האומץ להשתנות.

    אז שנהיה בריאים ונהנה מבריאות אמיתית מתוך רצון לשינוי ולחיים מלאים ומודעים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/11/16 12:40:
      הי:-) אני מקבלת את רוב הדברים שכתבת, אך בכל זאת צריך להשאיר מקום לעיתים בהן מחלה היא באמת רק מחלה. אין ספק שלעיתים מחלות הן סימפטום למקום רגשי עמוס/כואב/מתוח וכו', אך מדי פעם - מחלה היא באמת רק מחלה. וזה גם בסדר.
        20/11/16 12:51:

      לעניות דעתי רוב מה שכתבת נכון.
      נפש האדם, מבחירתה ורצונה מביאה אותו
      אל אשר מגיע, בבריאות או בחולי.

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה