כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של בית העלמין היהודי הישן בחפה

    2 תגובות   יום חמישי, 24/11/16, 11:33

     

    ''
    העלמין הישן בחיפה [צילום: אלי אלון]

    סיפורו של בית העלמין היהודי הישן בחיפה

    בבית העלמין היהודי הישן בחיפה קבורים מייסדי ובוני העיר חיפה העברית וכן תושבי המושבות באזור. -סיפורו של בית העלמין העתיק, המוזנח מזה שנים רבות וכמה מהקבורים בו.

    מאת:אלי אלון

    ברחוב יפו 120 בחיפה סמוך לנמל חיפה, מוקף בחומת אבן, שוכן בית העלמין היהודי הישן של העיר חיפה. הקבורה בו פסקה עוד לפני קום המדינה ולא היה גורם אחראי לתחזוקת בית העלמין. ובמשך שנים רבות היה בית העלמין מוזנח ופרוץ וסבל מוונדליזם. מצבות הושחתו ובית הקברות הפך מקום ריכוז לפסולת וגרוטאות. עד לפני שנים ספורות היו חלק ניכר מהקברים בבית עלמין זה מכוסים בעשביה גבוהה שהסתירו את הקברים, ואף היו שחששו להתקרב אליהם מחשש לנחשים. בעקבות מחאה ציבורית על הזנחתו הנוראית של בית העלמין שגבלה בביזיון המת והתערבות העיתונות, נוכשה העשבייה  ובוצעו בבית העלמין  עבודות שיקום לשיפור חזותו . עמותה בשם "והחי ייתן אל ליבו" לקחה על עצמה  לפקח ולשמור על בית הקברות. 
    ''
     קברי קדמונים בבית העלמין היהודי הישן בחיפה  [צילום אלי אלון]

    ביקרתי בימים אלה בבית העלמין. המחזה שניגלה לי לא מלבב: למרות עבודות השיקום שנעשו בו והשיפור שחל במצבו ,עדיין ניתן להגדירו כמוזנח: חלק מהקברים כוסו בבטון מכוער ללא  כל כיתוב. מצבות קברים רבות בו שבורות, סדוקות ומלוכלכות הכיתוב עליהן, הולך דוהה ונמחק ודורש חידוש וריענון. ואם לא די בכך, יש עדין בשטח בית העלמין אבנים, לכלוך ופסולת שהושלכו במקום. צילמתי את בית העלמין מכל פינותיו וניתן לראות את ההזנחה. 


    פרופ' יוסי בן ארצי ,הסטוריון  וגיאוגראף בכיר מאוניברסיטת חיפה. חוקר את בית העלמין לדבריו מזה 30 שנה,  מספר לי כי הוא ,בעזרת תלמידיו ערכו ב- 1985 מפה מפורטת של בית העלמין,  בן ארצי : "חילקנו את שטח בית הקברות  לגושים וחלקות, ורשמנו כל קבר ומצבה ואת תוכנה. מאחר ואין יותר רישום מסודר של  חברה קדישא , התיק שבידינו הוא המקור בעזרתו רבים הגיעו כבר לקברי משפחתם- ועתה אנו ערוכים להעלותו לרשת באמצעות אתר בספריית האוניברסיטה עליו אנו שוקדים".


    הרב משה  טירר מהעמותה שמנהלת את  בית העלמין  אומר כי אכן מצב בית העלמין לא טוב. אנחנו שיפרנו ועוד נשפר, הוא אומר, וקורא למשרד הדתות (משרד לשירותי דת ) שהוא לדבריו אחראי לניהול בית העלמין ,שיסייע לשיפור בית העלמין .

    אין  ספק שיש בני משפחה רבים בעיקר מדור שלישי ורביעי שאינם יודעים כלל כי קרובי משפחתם טמונים בבית העלמין היהודי הישן בחיפה . עברתי בין המצבות צילמתי  והעתקתי השמות. רשימת השמות מופיעה בחלקה השני של הכתבה. אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אחר מצבו של בית העלמין.

     

    תולדותיו של בית העלמין 


    בית העלמין היהודי הישן בחיפה נמצא באחריות המשרד לשירותי דת. ומשתרע על שטח של  כ-7.5 דונם. על-פי נתונים שנמסרו באתר חברה קדישא כ-850 נפטרים מצאו  מנוחתם בבית העלמין זה. בית העלמין הוכרז על-ידי הביטוח הלאומי כ"בית עלמין סגור" .לגבי שנת פתיחתו של בית העלמין יש דעות שונות פרופ' יוסי  בן ארצי שחקר כאמור את בית העלמין כותב לי כי הדעה  כי בית העלמין זה קיים מאות שנים אינה נכונה וכי בית העלמין  נוסד על-ידי ראשוני קהילת חיפה שבאו מאלגי'ר ב 1833, ואחריהם יהודי טטואן ומרוקו שהגיעו בשנות ה 1870.


    בחלקו הדרומי של בית העלמין  בכניסה הראשית אליו שוכן מבנה  אוהל קבורה  בעל כיפה ובו מספר קברים. אחד מהם מיוחס לאמורא  אבדימי  דמן חיפה  ורבים פוקדים קבר זה  שהפך למוקד עליה לרגל.בענין קבר זה  פרופ' יוסי בן ארצי פוסק בהחלטיות: זה אינו קברו של האמורא אבדימי דמן חיפה  "מה שאתה רואה כיום על הקבר  זו גם לא המצבה המקורית שהניחו בוני האהל, היא שונתה  ללא היתר... גם הכתובת שחרתו עליו מנוסחת בשפה של המאה ה 19 ובאותיות מודרניות.. התשובה ידועה: בוני אהל הוסיפו מצבה וחרתו את הכתובת של אבדימי כדי להאדיר את יוקרתם הם... : מוסיף פרופ' בן ארצי :"הפיכתו של בית הקברות הישן בחיפה  למקום קדום וקידושו של אבידמי דמן חיפה היא חסרת ביסוס היסטורי וברור שבימיו של  האמורא  אבדימי לא קברו בכלל בצורה כפי שרואים אותה  שם היום,  אלא קברו במערות קבורה נוסח בית שערים". 


    בחלק המערבי של בית העלמין, ב"חלקה החדשה" מרוכזים קברי רבים ממייסדי ובוני העיר חיפה העברית ותושביה, שנפטרו בשנים 1935-1860 וכן קברי חלוצי המושבות החדשות באזור חיפה והכרמל כמו שפיה, בת שלמה, עתלית זכרון יעקב ועוד. קבורים בבית העלמין בני משפחות ידועות בעיר חיפה מראשוני העיר חיפה העברית כמו כלפון, לסקוב, רוטנברג, אלפסי, פבזנר.

    אישים נוספים שקבורים במקום הם: הרב חביב חיים דוד סתהון ראב"ד העיר הרב דוד כלפון, הרב רפאל אברהם כלפון, הרב אברהם הכהן אב"ד חיפה, הרב בנימין חמוי שד"ר קהילת המערבים בירושלים,


    אוהלי קבורה בבית הקברות 

    בבית העלמין  יש לפחות 5 אוהלי קבורה .באוהל קבורה במערבו בית העלמין  של נטמן, הרב אהרון מנחם מנדל (בן הרב נתן הכהן) שהיה רבה הראשי של הקהילה היהודית האשכנזית בקהיר  משך 30 שנה  ונפטר בשנת תרפ"ה (1925) איתו באוהל הקבורה קבורה  רעיתו הרבנית שרה הניה מנדל לבית שולמן מצפת  שנפטרה בשנת חש"ב(1942). בתום כהונתו בקהיר חזר אהרון מנדל  עם משפחתו לחיפה ולכן נקבר בחיפה.במרכזו של בית העלמין אוהל קבורה של הרב הרב יוסף ניסים אלנקוה .

     
    רבנים נוספים הקבורים בבית העלמין זה  הם: הרב יצחק פרפלוציק, שכיהן ברבנות של ערי קרסנא, פלוטניצה וקרלץ, הרב יוסף אלטר הגר מראדוביץ ונוספים.


    ''

    קברו של יוסף פבזנר [צילום :אלי אלון]

     

    בין הקבורים בוני ומייסדי חיפה

    בבית העלמין קבור  שמואל יוסף פבזנר (1878- 1930) - מחלוצי המהנדסים והתעשיינים בארץ ישראל. הוא נולד לשיינה-אסתר ונתן פבזנר בפרופויסק (כיום בבלארוס), ולמד הנדסה בברלין. בהיותו בן 18 בשנת 1897 השתתף בקונגרס הציוני הראשון בבאזל כציר מברלין. בשנת 1905 עלה לארץ עם רעייתו. בשנת 1909 היה ממייסדי בית חרושת לשמן ולסבון "עתיד"(לימים  שמן תעשיות) פבזנר היה ממייסדי שכונת הדר כרמל. מבוני חיפה העברית, ומנהל הטכניון בשנים 1927-1929 הוא פרסם מאמרים בעיתונות העברית (לעתים תחת השם "שמואל בן נתן"). רעיתו לאה דבורה הייתה בתו של אשר צבי גינצברג. ("אַחַד הָעָם") .ביתם של שמואל -יוסף ולאה שכן ברחוב אחד העם 7 בחיפה(רחוב שנקרא על שם חותנו) והיה אחד מהמרשימים בעיר.


    פבזנר נפטר בחטף בשנת 1930 בן 51. קברו נמצא בתוך אוהל קבורה - "אוהל פבזנר" לידו בתוך ה"אוהל" קבור ר' אברהם נתן נטע, נשיא עדת העיר הומל רוסיה (יתכן מאוד שמדובר באביו) סמוך ל"אוהל פבזנר" שוכן קבר, לאה פבזנר רעיתו של יוסף שנפטרה כ-11 שנים לאחריו ביולי שנת 1941 והיא בת 60 לערך.


    גדליהו וילבושביץ - לא הרחק משמואל יוסף פבזנר ואשתו נמצא קברו של גדליהו וילבושביץ (1943-1865), מהנדס, מחלוצי התעשיה והבנייה העברית. גדליהו נולד בפולין, בסמוך לעיר גרודנו שברוסיה הלבנה למשפחה יהודית מתבוללת. אביו, זאב, היה בעל טחנת קמח. אחותו הצעירה הייתה הפעילה הציונית מניה שוחט. גדליהו למד לימודי הנדסה בבית הספר הטכני הגבוה בברלין. נישא לצילה לבית בורדו ועלה ארצה בשנת 1892. היה ממקימי בית החרושת הראשון ליציקת ברזל ולציוד קידוח בארות. הוא פיקח על בניית בנייני הטכניון ובית הספר הריאלי בחיפה לפי תוכניתו של האדריכל ברוולד. בימי מלחמת העולם הראשונה היה המהנדס הראשי במפקדת הצבא הטורקי בדמשק. אחרי המלחמה בנה את בית החרושת "שמן" וניהל אותו בשותפות עם אחיו נחום וילבוש. הוא גם תיכנן ובנה את בניית  בית החרושת "נשר" למלט ואת מבני חברת החשמל בחיפה. נפטר ב-4 בספטמבר 1943 על שמו רחוב גדליהו בחיפה.


    ד"ר אלברט (אברהם) וונדרליך - סמוך אליהם נמצא קברו של אלברט (אברהם) וונדרליך (1931-1887) מראשוני הכירורגים בארץ ישראל, איש תנועת הנוער בית"ר ותנועת הציונות הרוויזיוניסטית. נולד בפרוסיה, עלה לארץ ישראל בשנת 1925 והתגורר בחיפה. בהיותו בירושלים היה ממנהיגי גדוד בית"ר בעיר. בהמשך חזר לחיפה ופתח את המחלקה הכירורגית בבית החולים של ד"ר אליהו אורבך, בחיפה.


    ליאון שטיין - בבית העלמין היהודי הישן בחיפה נמצא גם קברו של ליאון שטיין (1846-1926) "חלוץ תעשיית  המתכת בארץ ". הוא נולד בביאליסטוק לדב וחנה .עלה לארץ ישראל ב-1887 והוא בן 23 והצטרף לאחיו המבוגר ממנו מנחם שטיין, רופא, שהיה מחלוצי העלייה השנייה. ב-1888 הקים שטיין בשכונת נווה צדק, בית מלאכה לעבודות מתכת כמו תיקון כרכרות, תחזוקת משאבות, תחזוקת מסילות וכדומה. בהמשך התרחב בית המלאכה למפעל גדול שיצר ויצק מברזל וברונזה מתקנים ומשאבות לשאיבת מים, חישוקים לכרכרות ולעגלות ועוד. והעסיק עשרות עובדים. סחורתו נמכרה בכל חלקי הארץ ואף מחוצה לה, לסוריה, ללבנון, לעבר הירדן ולמצרים. חוקרים סבורים כי תרומתו של שטיין להתפתחות הטכנולוגיה בארץ רבה מאד. המפעל מסיבות שונות נקלע לחובות ונסגר. שטיין כך מספרים היה מסור לעבודתו והקדיש למפעל את כל כולו. הוא לן במפעל עד שנישא בגיל מאוחר.מאחר ולא היה כסף למצבה, לקחו תלמידיו פילטר של משאבות המים בשרון, שהיה המצאתו החשובה שאיפשרה גם את פריצת הדרך לפרדסנות העברית. הם הניחו את הפילטר במקום המצבה, עד שהונחה שם זו הנוכחית. .וכיום המצבה על קברו עלובה ולא מכובדת.


     


    ''
    אנדרטה לזכר הרוגי מאורעות תרפ"ט [צילום: אלי אלון]

    בבית העלמין קבריהם של תשעת הרוגי מאורעות תרפ"ט ולזכרם הוקמה בסמוך לקבריהם אנדרטה מרשימה עשויה מאבן כהה ועליה שלט ובו נחקק בזה הלשון: "קבר אחים לקדושי המאורעות אב התרפט תנצב"ה ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמייך חיי בדמייך חי". 

    בצד הצפוני של בית העלמין ניצבת מצבה עשויה אבן כורכר ועליה נחקק: פ.נ חברינו היקרים שנספו במחצבת סו"ב(סולל ובונה א.א) בעתלית. על המצבה נחקקו שמותיהם של שני עובדים שנהרגו בעת עבודתם במחצבה והתאריך בו נהרגו או נקברו: אביגדור בלפור בן אברהם- ג' טבת תרצ"ב. ושל מאיר קלייסט בן צבי כ"ה אלול תרצ"א . 
     
    מי הוא  מיכאל גריצר ש"נהרג על משמרתו בעבודה בבניין כפר יהושוע"
     
    לידם מצבה ועליה נחקק בזו הלשון: "זיכרון למיכאל בן שמואל גריצר נולד תרס"א עלה ארצה תרע"ט נהרג על משמרתו בעבודה בבניין כפר יהושוע ה' באב תרפ"ז. העליתי צילום המצבה שצילמתי לרשת ושאלתי מי יודע פרטים על מיכאל גרייצר .קיבלתי מספר תשובות משורה של אנשים ובהם מיכה ובתיה כרמון, כמו-כן עיינתי בארכיון "עיתונות יהודית היסטורית". מסתבר לפי מחקרם של מיכה ובתיה כרמון, שמיכאל גרייצר נולד ב-1901 בעיירה פיוטרוקוב בפולין, בנם של שמואל ולאה גרייצר. הוא היה ציוני נלהב פעיל מרכזי בתנועת "תרבות " ושאף לעלות ארצה. ב-1919 בהיותו כבן 18 התגשם חלומו. והוא עלה ארצה בצוותא עם אחיו יעקב גרייצר ועם קבוצת עולים מפולין. מיכאל נישא לאסתר לבית גוטשל ונולדות לו שתי בנות: כרמלה ושרה. האחים עובדים במושבות גדרה, חולדה ונחלת יעקב .עוסקים, בין היתר, בסלילת כבישים, ביבוש ביצות שרה -ביתו הבכורה של מיכאל, הייתה הבת הבכורה של חולדה שם נולדה בשנת 1923. בהמשך עולים מיכאל ויעקב להתיישב בכפר יהושע בעמק יזרעאל ונמנים על מייסדי הכפר .בכפר יהושע נולדה בתו של מיכאל-כרמלה בשנת 1926.ב-1927 משמש יעקב כבא -כח של המשרד החקלאי לעבודות חקלאיות מטעם ההסתדרות הכללית -ברחובות. מיכאל עובד כמפעיל טרקטור ובעבודות בניה. בתחילת אוגוסט 1927נפגע מיכאל קשה בעת עבודתו בכפר יהושע וכך נכתב בעתון "דבר" בתאריך 4.8.1927 על נסיבות מותו: "שלשום בשעת עבודה בכפר יהושוע נחבט (מיכאל גרייצר א.א) בבטנו על-ידי אחד המנופים של הטרקטור ונפצע קשה במעיו. בבית החולים בנהלל הוגשה לו עזרה ראשונה ואחר כך הובל לבית החולים הגרמני בחיפה אתמול אחר-הצהריים הוא מת שם". מיכאל היה בן 28 במותו הניח אחריו אישה ושתי ילדות.
     
    ''
     
    קרבן נוסף לתאונת עבודה הקבור בבית העלמין בחיפה, לא רחוק מקבר הרב אבדימי הוא משה פריד בן סלימן ולאה לוי הוא "נהרג בבאר מים בעבודתו". נולד בט' בסיון תרע"ה ונהרג באלול תרצ"ב" (1932) העליתי גם את שמו ותצלום קברו לרשת, במטרה לברר מי היה הבחור וכיצד נהרג -אך ללא תוצאות. 

    קרבן נוסף של תאונת עבודה היא חביבה יצחקי על מצבת קברה נחקק בזו הלשון: "פ.נ חביבה יצחקי קרבן לאסון בשעת עבודה בכפר ילדים מאיר שפיה כו' תרצ"ב בת 17 שנים".

    סיפורה של חוה זהבי  זולטי 
    סיפור מעניין אודות בית העלמין הישן בחיפה  סיפר לי יהודה להב   : "הקשר שלי לבית העלמין הישן בחיפה  החל באמצע שנות התשעים כ"שהתפניתי"  לחפש את קברה של דודתי חווה זהבי (זולטי) שכפי שנמסר לי קבורה בבית העלמין הישן בחיפה  העזובה וההזנחה שמצאתי היו קשים. עשבים גבוהים כיסו חלק מהקברים והקשו על מלאכת איתור הקבר לבסוף הצלחתי למצא את קברה של דודתי    .פרישתי לגימלאות  זירזה את  סקרנותי אודות  קורות חייה. חלק מקורות חייה נמסרו לי בזמנו עי אמי ז"ל וחלק  מצאתי במהלך חיפושים ומחקר  שערכתי אודות חייה . יהודה מספר לי על תולדות חייה של חווה.  חווה נולדה (1892 )  כבתם הבכורה של אביש והדסה חיאל בעירה  "טורקה על הנהר סטרי" אז פולין היום אוקראינה אביש חיאל השתייך לחסידות בוין והיה ידוע באדיקותו הרבה, בתו חווה הייתה חברה בתנועת השו"הצ בעיר יחד עם מדריכה הנערץ אבא (שנלר) חושי וב 12.6.1920 עלתה הקבוצה באוניה "קורונליה" ונחתה בנמל יפו. היא השתתפה  בקורות הקבוצה בארץ -ביתניה עילית, הקמת קיבוץ בית אלפא. סלילת כבישים ראש פינה, ג'דה - חיפה, ועוד.
    לימים התחתנה חווה עם נתן זהבי (זולטי) שהיה אחרון ממגיני תל-חי שנפטר. ובשנת
    1924 לאחר מחלת שחפת קשה נפטרה חווה והובאה לקבורה בבית הקברות העתיק בחיפה,

     רשימת נפטרים נוספים הקבורים בבית העלמין בחיפה. 

    עברתי בין המצבות והעתקתי השמות. (יש לצערי שמות שקשה לפענח כי הם במצב דהוי או מחוק כמעט לגמרי. יתכנו שיבושים בשמות ובתאריכים בשל הכיתוב המחוק על גבי חלק מהמצבות א.א).
    להלן כמה מהשמות שהעתקתי מהמצבות: 

    יהודה פבזנר - בר' אהרון ישר היה בחיו וישר במותו נולד בשנת תרמ"ג נפטר באייר תרצ"א. דוד שטיינפלד - מראשוני כפר חסידים נולד בעיר גיניבושוב בשנת תרמ נפטר תרפ"ה. יעקב מרגלית - בר' חיים מאיר נפטר ז' כסלו, תרפ"ז, ירחמיאל מילרד - בן צבי נולד בגליציה נפטר תרפ"ז, שרה ביטשקוב, אשת שלמה ביטשקוב. פנחס רוזנבלום - נפטר י"ב חשון תרפ"ו. מינה פרידה עוזרמן -בת אליעזר נפטרה  בשנת תרפ"ח, משה קוטור - נפטר בשנת  תר"ץ, לאה בן-נר - בת נפתלי נפטרה בתרפ"ט. חיה אקסלר - בת אריה לייב נפטרה תרפ"ד. שרה נאמן - בת שלמה זלמן נפטרה בשנת תרפ"ב. מאלי יצחק איציק בת שמואל נפ' תשי"ח. ישראל ברץ -בן פנחס נפטר תרפ"ז בן כ"ה שנים. שמעון פסח בן ליפא שוורצבורד נפטר תרפ"ז, שרה ארליסקי בת צבי נקטפה בדמי ימיה בתרפ"ז בת י"ט שנים. ציפורה רבינוביץ'- בת הרב לייב שפירא נפטרה בשנת תרפ"ז.
    חנה שניאור ,אלמנת חיים נפטרה 3.7.1925, יעקב פיישבין מנחלת יעקב נפטר תרצ"א (1931). לאה איצקוביץ (1885-1970) שמואל איצקוביץ (1881-1934 )שרה אידל ריצמן  - בת שלמה ברוך ריצמן, יונה דרזנר - מוותיקי צעירי ציון בצרנוביץ' נפטר בתרצ"ד. יהודית נוסנוב נפטרה בתרצ"ח (אולי תרצ"ה א.א), אסתר חסין נפ' בתרצ"ד. רוזה רבקה אנשל -נפטרה בתרצ"ד. לאה זלמנוב, נפטרה באלול תרצ"ג. חיה רחל טרוסקין בת שרגא הלוי נפטרה בשנת תרצ"ב. חנה מרים נשר נפטרה בשנת תרצ"ב, שיינה רחל אלשטיין אשת יצחק זאב, נפטרה תרצ"ב, גיטל פקטרוביץ בת יוסף אתין נפטרה בתרע"ד. ברוך חיים פקטרוביץ נפטר בתרצ"ח. שמואל הלר מבוצאץ נולד י"ט שבט תרס"ג. מת ו' שבט תרפ"ב בשמריה בכביש חיפה ג'דה. יונה אפפל (הפטר), יו"ר החברה קדישא נפטר תרצ"ג. אליהו גוטנמכר נפטר בשנת תרצ"ג, מאיר דוד שרייבר נפטר בתרצ"ב זהרה לוי נפטרה בשנת תר"ץ, פלוריה זינגר, בת זאב ושרה נפטרה בתרצ"א .דב צבי ביילין נפטר בתרע"ח, על מצבתו נכתב כי רעייתו דובורשוקה בת שבתאי יוסף נקברה ביבניאל. מנחם עמרני נפטר תרפ"ה (אולי תרפ"ח א.א) . ברוך שמואלזון יליד סמרגן ברוסיה ותושב חדרה נפטר בתרנ"ד, מרדכי חסין נפטר בשנת תרע"ו, יהודה חיון נפטר בתרפ"ג. שמחה חיון אשת יעקב חיון נפטרה בתרע"ד, הזקנה עזיזה כהן נפטרה בתרפ"ה. ג'מילה פסו בת יצחק חסאן אשת בכור פסו נפטרה בשנת תרצ"ג .שרה אברמסון לבית צוקרמן נולדה במאיר שפיה בשנת תרס"ב נפטרה בניסן תרפ"ד.  יעקב ראייזמן בן גדליה תלמיד בית הספר הראלי נפטר ב-1947. אהרון גרשון גולדברג, נפטר ה' באייר תרפ"ה ,במקרה אסון בשנת 41 לחיו. רוזה וילק  לבית משפחת בת ליב ברגמן נפטרה  בשנת תרפ"ח. אסתר כהן לבית צייטלין נפ' תרפ"ו. פנחס בל בן מנחם נפטר אדר בתרפ"ז. נטע זילברמן מחלם נפטר כד חשון תרכ"ז, אורי עזריאל נולד תרפ"ב נקטף באיבו בן ח' שנים יג' מר-חשון תרצ"א. האברך זליג אליזון נפטר בחודש מר חשוון תרפ"ד, קלמן ליפא גרינשפון לנצח יישאר זכרך בלב עובדי בית חולים הדסה נפטר חודש  מ. אב שנת תרפ"ז. אסתר ויסברג, אשת יהודה ויסברג נולדה באונוד הונגריה ב-17 בדצמבר 1870 עלתה ארצה ביוני 1925 ונאספה לעמה בכ' חשון תרפ"ח. לאה וינשטיין נפטרה בשנת תרצ"א. מעני גרינברג בת פנחס מקופין פודולסק אוקראינה שנקטפה בשנת תרצ"א. יפה מזרחי בת רפאל מזרחי נפטרה בשנת תרפ"ט.צביה לבקובסקי נפטרה בחודש תמוז תרפ"ה. המורה אברהם דוד פסקין הלוי מפלך מינסק נפטר בשנת  תר"ץ.מנחם מנדל אייזיק אורבך נפטר תמוז תר"ץ,מאיר יחיאל בק נמצא הרוג מחוץ לעיר ונקבר א' אלול. רבקה גרפשטיין נפ' סיון תרצ"א.פרידה טננבוים " שנקטפה בדמי ימיה בהקשותה ללדת" נפטרה יא' אייר תרצ"א.חיים פישר 1932-1913.יוסף מרק מטרנסילבניה, 1889-1932.שלמה איסלר חבר קיבוץ "השומר הצעיר" עין המפרץ נפטר בשנת  תרצ"ב. נחום יעקב הכהן קרצמן, נפטר באדר בשנת  תר"ץ. אברהם דב גלר נפטר בתרפ"ט, שלמנה ליפשיץ נפטרה ד' ניסן תר"ץ, מרים חמו אשת סעיד חמו כה תרע"ה. סעיד חמו נפטר " ארבעה ימים לח' אייר שנת תרע"ב". שמואל אבא גרודצקי נפטר תש"ב. יהודית פלוטקין בת זרח צבי נפטר טבת תרצ"ד זהבה גולדה אורנשטיין נפטרה תרצ"ד, עטרה גולדה שטיינווארציל נפ' תרצ"ד, פרידה פירמן נפטרה בחודש כסלו תרצ"ד. גיטל פז לבית לינבסקי תרצ"ד. שרה בקיש בת יהודה מבורך נפ' אדר תרצ"ג. שלמה מזרחי נפטר שבט תרצ"ג. זוסמן הרשברג,נפטר ט' אב תרצ"א.עובדיה כהן נפטר א' ראש השנה תרפ"ט. אונסול זערור נפטרה תרפ"ז, שמואל אשר בירנבאום נפטר תרצ"ד -1934. מאיר דוד שרייבר נפטר בשנת תרצ"ב ,קלמן נטע ליפשיץ בן בנימין נפטר תרצ"ב .אליהו גוטנמכר בן חיים נפטר בשנת תרצ"ג. "הילד הנחמד יואל בן אליהו סוסנובסקי" נפטר כ"ט תשרי תר"ץ. חנה משהיוף בת חיים ליפקין נפטרה בחודש שבט תרע"ח.פלוריה זינגר נפטרה כסלו תרצ"א. יעקב משה שיינפלד נפ' בתרצ"ז ברכה שיינפלד נפטרה בתרצ"ב. בנימין נימיקובסקי נפטר תרצ"ב, פרץ קרצמן נפטר בשנת תרצ"א. רבקה דוחובוני בת יהושוע פגיס נפטרה בתרצ"ב. דבורה חבקין בת משה גרינברג נפטר בתרצ"ב. רחל  סאלמה אשת יונה סלאמה נפטרה בחודש חשוון תרע"ד.יצחק נימני נפטר חודש אייר שנת התרס"ט. יעקב ספורטס נפטר כ"ג תשרי תרס"ט. רחל עבדי נפטר בשנת תרע"ו. שרה לאה אהרוני, בת יוסף ומרים אהרוני בכורה ויחידה להוריה מורה בנצח ישראל נפטרה בתר"פ בגיל י"ט שנים. אירנה לבית מייזל החביבה בת אברהם מייזל נקטפה שבט תרצ"ו. 

    "אביגיל ברזני בת חכם משה ברזני" נפטרה בשנת תרצ"א. יהודה זריהן נפטר כ"א סיון . ציציליה פרנקל בת ליפה פרנקל נפטרה 12 ביוני 1928.יהודה בורנשטיין- 1888-1930.משה אליהו מאז"ה נפטר תמוז תרצ"א. אדולף אורי ויסמן- 1873-1929.כתריאל תבורי, נפטר בתמוז שנת תר"ץ. גולדה העני רכטמן מקאמניץ פודולסק אוקראינה נפטרה מנחם אב תרצ"ג. שחורה ומרים גרינברג, ילדי ראובן גרינברג שנפטרו כ"ג אלול תרפ"ז. צילה אליאש בת יוסף פולק. אברהם אבא סלוצקי בן צבי שאול וחנה, שלום קנובל נפ' ט כסלו שנת תרצ"ג יצחק סיבליה נפטר ד' תשרי שנת ישי"שו לפ.ק.מאיר הרכבי -שוב. החכם והמשכיל  .רחל לומברוזו בת יחיא נפטרה כו' אלול תרצ"ג, על מצבת קברה נרשם משפט מעניין ומסקרן וזה לשונו: "אל תרמסו את עפרי כי אושפיזין עוד הנכם ואני בעולם הנצח.

     

     

    ''

    מראה כללי בית העלמין הישן בחיפה

    סיפורו של בית העלמין היהודי הישן בחיפה בבית העלמין היהודי הישן בחיפה קבורים מייסדי ובוני העיר חיפה העברית וכן תושבי המושבות באזור. סיפורו של בית העלמין העתיק המוזנח מזה שנים רבות וכמה מהקבורים בואלי אלון   |   לסיפור המלא

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/16 11:48:
      אכן עבודת קודש.
        24/11/16 17:32:
      סיקור נהדר. כל הכבוד על עבודת הנמלים שהייתה כרוכה באיסוף הנתונים מהמצבות, סוג של עבודת קודש. תודה רבה (:

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות