נושאי הפרשה: א -- מות שרה וקבורתה. ב -- שליחותו של אליעזר עבד אברהם לאור כשדים להביא אשה ליצחק. ג -- בקשת אליעזר להצלחת שליחותו והמפגש בינו ובין רבקה. ד -- נישואי יצחק עם רבקה. ה -- מות אברהם. ו -- תולדות ישמעאל. "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". רש"י אומר: לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו. בת ק' -- כבת כ' לחטא, מה בת כ' לא חטאה שהרי אינה בת עונשין, אף בת ק' בלא חטא, ובת כ' -- כבת ז' ליופי. שני חיי שרה -- כולן שווין לטובה. שרה מתה וגילה מאה עשרים ושבע. אברהם מתאבל על שרה, וכאשר הוא קם מאבלו הוא קונה את מערת המכפלה כמקום קבורה. אברהם נחוש בדעתו שיצחק לא יישא אישה כנענית, ועל כן שולח את משרתו אליעזר אל המולדת הישנה למצוא כלה לבנו, אליעזר מגבש מבחן שבעזרתו ימצא אישה ראויה, והנה רבקה, נכדתו של נחור אחי אברהם, עומדת במבחן בכבוד שעה שהיא משקה את גמליו של אליעזר מבלי שנתבקשה. אליעזר נפגש עם בתואל אביה, ועם לבן אחיה, ומבקש את ידה ליצחק. הם מסכימים ורבקה הולכת עם אליעזר, אך ורק לאחר שהיא נותנת את הסכמתה לכך. אליעזר חוזר לכנען עם רבקה ועם מיניקתה, דבורה, יצחק נושא את רבקה לאישה, ומביא אותה אל אוהל שרה. שם הוא מוצא נחמה לראשונה מאז מות אמו. אברהם מתחתן בשנית ומוליד ילדים רבים. הוא מת והוא בן מאה ושבעים וחמש שנה, יצחק וישמעאל קוברים את אביהם לצד שרה במערת המכפלה. גם לישמעאל ילדים רבים והוא מת בן מאה ושלושים ושבע. שבת מבורכת לכולם באשר אתם
|
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם כבר מדוב על פרשת חיי שרה...
1. הפרשה נפתחת במעין הספד: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה.
2. הדבר מוזר כי שמך מספר פרקים שרה נעלמת מהמקרא - ונגלית מחדש כאשר היא כבר מתה.
3. מוזר עוד יותר האמירה שאברה בא לספוד בא ולבכותה. מובן מאליו שאדם יספוד לאשתו - אך למה הוא צריך לבוא? איפה הוא היא קודם?
4. מקום מותה של שרה הוא חברון. שני פסוקים קודם נאמר לנו שאברהם חי בבאר שבע. מאיפה צמח המרחק הזה.
5. הסיפור שמקדים את מות שרה הוא סיפור עקדת יצחק. סיפור בו אברהם עומד לזבוח את בנו יצחק במצוות השם - ומי לא מוזכרת בסיפור - שרה.
6. המקום האחרון בו שרה מוזכרת במקרא לפני שהיא חוזרת כמתה הוא - סיפור הגליית ישמעאל. שרה מתחלחלת מהמחשבה שבן האמה ירש את אברהם יחד עם בנה - וגורמת לאברהם לשלוח את הבן (ואמו) למדבר - קרוב לוודאי למותם. המוות הזה (כמו בסיפור העקדה) נמנע על ידי נס אלוהי (מעיין שנוצר יש מאין).
ועכשיו הייתי מעוניין לדעת למה בדיוק רשי התכוון בביאור המפאר שלו לטקסט הכל כך קשה הזה.
תמיד מעניין.