היא תשב על הכיסא, השחור הרעוע כשכולה לבושה בגדים צבעוניים, אולי תשים איזה פתק ששלפה מהכיס של המעיל החורפי ותשים מתחת לרגל הכיסא השבור. תדליק סיגריה, של חרא של גמלים, זה עושה לה טוב. רגע לפני שמסיימת להפריח עיגולים של עשן, קמה,פותחת את הפתק הישן, מגלה את אוצרות ליבה הכתובים שם בשנה שחלפה ומה היו מאווייה אז לאותה תקופה. היום זאת תקופה אחרת, זורקת את המכתב, והכיסא שתכף יוחלף, בדיוק כמו התקוות הרגשות, כי היום היא במקום אחר, במקום טוב בהרבה, מקום שלא תרצה שישתנה.
|