כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    בילוי משותף

    1 תגובות   יום שבת, 26/11/16, 11:31

    לחיה הייתה הרצאה בתל אביב.


    סיכמנו שאני אגיע ברכבת.

     

    מתי נגמרת ההרצאה ?

     

    בארבע וחצי אבל אל תמהר.

     

    הבנתי, יש חנויות אטרקטיביות בסביבה.

     

    בסדר אגיע בחמש.

     

     

    אני יורד מהרכבת ב 16:40.

     

    טלפון.

     

    איפה אתה?

     

    עכשיו ירדתי מהרכבת.

     

    אל תמהר, אני בינתיים מחפשת מסעדה.

     

    הבנתי, יש איזו "עסקה" שצריכה להיגמר לפני שאני מגיע.

     

     

    הגעתי לכיכר. אני רואה שיש בכיכר שוק נייד חדש.

     

    אני מתקשר.

     

    אין תשובה.

     

    הבנתי, העסקה בעיצומה.

     

    חיפשתי דוכן של נעליים.

     

    לא מצאתי.

     

    חיפשתי דוכן של תכשיטים.

     

    ראיתי את חיה, המוכר כבר היה בשלב האריזה.

     

    התקרבתי, חיה חושבת על תשתיות האחסון, מבררת אם המוכר רוצה לקנות ג'אנק שהצטבר בארגז התכשיטים.

     

    המוכר דווקא מעוניין.

     

    אולי תחילתה של ידידות מופלאה.

     

    נקבעה פגישה לשבוע הבא.

     

     

    בדרך לסרט עברנו בהבימה לראות את הפסלים של חברתנו, אומנית הפיסול ברשת, סיגל נוימן. זכינו גם במפגש עם סיגל.

     

    ''

     

     

    חשבתי לשכנע את חיה לאכול פלאפל ב"הקוסם". הפעם כנראה לא הייתי נחוש, כמו הפועל תל אביב לאחרונה, כמעט הגענו לבאר אבל לא שתינו.

     

    נעצרנו שלושים מטר לפני המטרה,  בצומת הנביאים, ממש לפני שחצינו את המלך ג'ורג'  ב Thestreets , זה לא "הקוסם" אבל היה בסדר.

     

     

    אחר כך בחרנו לראות את "לעבור את הקיר". סרט מהסוג הרומנטי, בחלקו מעניין, חיה נהנתה ואני לא סבלתי.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/11/16 19:48:

      *

      אוהבת את הנימה המבודתת בה אתה כותב, ולרוב תמיד יש גם טוויסט משעשע בסוף.