באזז או ברווז ?
החיים לפי פרסומות.
ויראלי...נראה לי...ריאלי...
רק לא באנאלי.
כל מה שבאזז או ברווז.
פוסטים פופולאריים
-
4X4
23/3/08 | 1084 צפיות
-
פופ סטאר...
11/5/09 | 2509 צפיות
-
על קו הזינוק
2/8/08 | 2155 צפיות
-
וירטואל לא ריאליטי ...
24/11/08 | 2679 צפיות
-
CRY
19/7/08 | 1288 צפיות
-
זהירות פרסומת מדליקה...
15/1/08 | 1433 צפיות
פוסטים אחרונים
- רוצים את הראש שלי ? 31/3/10
- היא אמרה לי תראה... 27/3/10
- אני קורא אתכם לסדר... 24/3/10
- כלב מי שבן אדם... 22/3/10
- Life is a bitch 20/3/10
- מיחזרתי בתשובה... 19/3/10
מבולבלים? גם אנחנו.
אם ניקח את יושבי הקפה כאן כמיקרוקוסמוס של אנשים אינטליגנטים(נגיד) מתגלית כאן תופעה שממש חוזרת על עצמה אצל רובם ככולם בפרופילים האישיים...
ציטוטים (לא נגענו):
מבעבעת תמיד באי שקט
אני על פרשת דרכים אישית
אני על צומת דרכים מקצועית
אני מחפש את עצמי
מצאתי את עצמי ועכשיו אני מחפשת אהבה
לאחר שנים של ... שיניתי כוון
בודקת את הגבולות של עצמי
אמנם בתפקיד טוב אך מחפש אפיק יותר ורוד
חולמת לביים ולהפיק סרט קצר...
מבולבלים?
אני חושב שהדור הזה יותר מכל דור אחר אפוף אווירה של שינויים, חידושים, הקצנת השפע והאפשרויות. כל אלה גורמים לנו כל הזמן לתהות ומטרידים את מוחנו המפוצץ גם ככה בשאלה האם לא הגיע הזמן לשנות.
זהו נגמר הדור הקודם של לעבוד 20 שנה באתו מקום. לחיות 20 שנה עם אותו בן זוג. לנסוע 15 שנה באותה מכונית. לגור20 שנה באותה דירה.
בקיצור אנחנו הנודניקים הכי גדולים של עצמנו...
יאללה פותח כאן דיון בנושא. מבולבלים? בכל מקרה תזרקו תגובה...
|
תגובות אחרונות
-
בלוג מקצועי
בתגובה על רוצים את הראש שלי ?
-
החבר"ה הטובים
בתגובה על חיוך של מילארד דולר...
-
nabdor
בתגובה על גרושה בלונדינית בת 50...
-
danitery
בתגובה על כמה שווה לילה עם נערת ליווי?
-
סטונס
בתגובה על היא אמרה לי תראה...
-
Ad Man
בתגובה על אני קורא אתכם לסדר...
תגובות (91)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שקפצת לבלוג הנכון...
מסכים לגבי "להיות יותר קלים עם עצמנו"
הבעיה כמו שאתה בטח רואה כאן בקפה היא
שאנשים כבדים עם עצמם או מתחנפים לאחרים.
לא מרגיש שהטכנולוגיה רודפת אחרינו...
להיפך היא באה לתת לנו סיפוקים עוד יותר מהירים
לספק את הסחורה שאנחנו כל כך דורשים.
כי אנחנו מבולבלים.
הרבה אין לי מה להוסיף...אחרי שפע התגובות החכמות, ועצם העובדה שעשרות השיבו לפוסט הזה מעידה אלף מונים על "הבעייה" עם או בלי המרכאות של שפע האפשרויות, הבלבול של החיים המודרניים, אווירת ה"קוץ' לכל פועל" שנוצרה פה שבאמת מבלבלת אותנו ושאותה מצליחה כ"כ טוב לטפח הטלויזייה (עם התכניות כמו זו של אלון גל, "סופר נני" וכו'.)...
פיתרון? אולי הבנת קיום ה"בעייה"-שפוסט זה הצליח כה יפה להעלותה לפני השטח- היא החצי דרך לפיתרון....זה שאנו "לא לבד" זה כבר משהו חיובי...ואולי לקחת את הכל יותר בהשלמה, באיזי ולהיות יותר קלים עם עצמנו זה הפיתרון!? מה דעתכם?
בודאי מבולבלים.. אתה צודק!
כל הזמן אנחנו מתחבטים איך להתבלט, ולעמוד בקצב המטורף
בתקופה זו יש שינוי מתמיד, יומיומי וזה הפוינט של העולם כיום
רדפנו אחרי הטכנולוגיה, היום היא רודפת אותנו ..
תודה על הביקורת.
אני כותב עם אנרגיה סלולארית...
כולם חיים ב- אי ודאות...
זה נכון.
קשה לי להתרכז בתגובה שלך.
כבר עובר לבאה...
" התשובות " שהיו לנו לשאלות שלנו הולכות ונעלמות
מי יותר מי פחות, סידרי חיינו משתנים,והשאלות צצות ובאות..
האכזבה ממה שמוכר תביא לתשובות חדשות, לסדר פנימי חדש
לתורה חדשה...
יופי של כתיבה ואנרגיה..........................................................!
קוראת אותך תיגר .. ספור כמה כרטיסים נפתחים במילה אני .. תראה שרובם ..
אני מילה מאוד נפוצה .. כולם חיים באי אשר נקרא אני ..
אני אני אני ואני!
הלוואי שהיינו רואים כאן אלביסים...
הבעיה שיש כאן יותר מדי מייקל ג'קסונים...
תודה.
סוף סוף מישהו שמבין עד כמה רציני המצב...
כולנו אגואיסטים ברמות קשות...
עד שלא נופל לידנו טיל
אנחנו לא עושים כלום חוץ מלהתפלסף...
תודה ושבת שלום...
זאת ראייה פסימית של החיים, לאן הם זורמים ולאן הם לוקחים אותנו.
זה שהם היו לבושים יפה ונראו מתורבתים זה עדיין לא אומר דבר. זה בדיוק העניין. שפעם המסיכות היו כל המהות ולדעתי הדור הזה מבקש להסיר את המסיכות שעיוורו את עיני המתבונן בהם והיקשו את הראייה לחובשי המסיכות עצמם.
מה שקורה מאז שנות ה 60 ואולי קצת לפני זה (שנות ה 50 אולי) זאת הפריצה אל החופש אחרי שנים של עבדות. עבדות של משא הנורמות החברתיות והאיסורים למיניהם אשר גרמו לשריטות אותם ציינת.
לא חושב שמדובר ב"מקומות הזויים". מדובר במקומות שכף רגל האדם לא דרכה בהם.. הם פשוט מקומות חדשים ומעניינים יותר או פחות אבל זה שהם היו רחוקים ובלתי ניתנים להשגה עד היום לא הופך אותם להזויים.
ואסיים בכך, שאני דווקא רואה באופטימיות (למרות חצי פולניותי) את מה שקורה. זה אמנם מבלבל כפי שאלביס פרסלי בלבל את הנוצרים התרבותיים ובעלי החליפות באותם זמנים אבל היום אלביס פרסלי נראה נורמטיבי לחלוטין ולא מבלבל. כך גם ייראו אותם מחפשי דרך של היום בעוד 20-30 שנה.
לא מבלבל אם רואים את זה בראייה מרחבית יותר.
הודיעו לי שאין לי מה לחלק.
מילא.......
אתה יודע,
ילדים מפונקים מתאבדים או אובדים הרבה יותר מאלה שחיו במסגרות ברורות של חירויות ומגבלות.
אדם שאין בו איזון נכון בין אגואיזם בריא למחויבויות כלפי הזולת, מחפש כל הזמן כיצד לענג את עצמו. זהו האלוהים שלו.
וזה אסונו.
כי הוא כל הזמן מחפש. אין לו בסיס לחזור אליו. הכל סחיר. גם האהבה. גם נאמנויות.
אז מה נותר?
רק להמשיך ולחפש, להיזרק, לזרוק (אחרי השימוש) ולחפש.
ואתה עלית על זה גם בקפה. זהו נושא "בדמינו ונפשינו".
ועל כך - גם כוכב.
אני דווקא שונא את עצמי ...
באמת תודה על המחמאה
אני לא רגיל כאן למחמאות..
בילבי.
אין מילים.
בבקשה...
דווקא בתמונות השחור לבן אני רואה אנשים לבושים יפה.
מסודרים.
מאד מתורבתים.
אבל אכן בעיניהם רואים עד כמה שרוטים הם.
אבל הם הוציאו את השריטות עלינו.
עכשיו אנחנו לוקחים את זה למקומות הזויים.
מבולבלים?
תראה, אתה מאוד מאוהב בעצמך
(קראתי את פוסט ה-200 חברים שלך)
אבל הפעם הצליח לך
כתבת מעניין.
כיכבתי.
מי רוצה עוד?
תראה כמה יש...
אנחנו דור מזויין...
וברצינות, אנחנו דור שהתפתח בכל התחומים בקצב די מטורף במאה האחרונה. די לראות תמונות ישנות בשחור - לבן של אנשים של פעם ומבטיהם הנדיארטלים משהו, כדי להבין את גודל ההתפתחות. (באמת, יש משהו במבט ובעיניים שהשתנה).
היום אנחנו מבינים שהבן אדם צריך להיות מאושר קודם כל (היינו צריכים להתפתח משמעותית כדי לגלות זאת?) אבל עובדה שכן, והתגלית "המטורפת" הזאת גורמת לנו לשנות דברים , להתפתח אישית ולהעז דברים שדורות קודמים רק חלמו אבל בגלל שפעלו לפי נורמות ואיסורים חברתיים, הדברים נשארו בגדר חלומות. היום אנחנו מגלים שחלומות ניתנים להגשמה. אם רק מעיזים.
וזוהי סוף חפירתנו להערב.
תודה שהאזנתם.
כי אנחנו (רובנו) רוצים עוד..אנחנו רוצים יותר
אנחנו רוצים את מה שיש להם ולנו עדיין אין
רוצים הרבה, רוצים את זה חזק יותר
אבל בין מה שרוצים למה שיש...נמצא הפער שמבלבל...
באיטלקית הכל נשמע טעים...
הייתי אוכל את התגובה עכשיו עם פרמזן...
אנחנו -"הנדוניקים של עצמינו"..... הכי נכון
- הבעיה היא שאנחנו גם מציקים לאחרים!!!
אבל אתה יודע : יש פתגם באיטלקית :שאומר - "כל העולם ...זו ארץ אחת גדולה".....
אז אנחנו לא היחדים בארץ שלנו...כה זה בכל העולם...-כמו שהעולם מתקדם...כך גם הדרישות!!!
לא מבין יפאנית...
(ותודה שפרצת עם שידור ישיר מטוקיו...)
יפה.
ואל תשכחי לבוא לכאן מחר.
בלבול מביא ללבלוב...
ברור שכשיש מיליון אפשרויות בחירה נכנס לבלבולים, אבל לאט ובסבלנות הכל מתבהר...
אכן תוהו בבוהו ... עולם בהתפתחות.
צריך לחיות היום - כדי להיות כאן מחר.
מצוין.
ככה אני אוהב את זה בהיר ומעורפל...
מה שמשדר בלבלות גדולות שרצות בנפשך.
יופי.
אז עכשיו אני יכולה לחזור לעצמי
לא תצליח לבלבל אותי,
אז לא זורקת תגובה:)
Relax baby
מסכים איתך לשם שינוי...
אני כבר אנוח בקבר...
טוב שהתאוששת...כבר דאגנו.
זה מה שאמרתי אנחנו הנודניקים הכי גדולים של עצמנו.
הבעיה היא שלהקשיב לעצמך זה הבלבול הכי גדול שיש.
ואנחנו בעד הציטוטים האלה
כן ירבו
שלא יהיה מצ'עמם...
זה מתוך הספר
אבא עשיר אבא אני ?
דווקא לי היתה אחלה מורה ללשון...
נ.ב. לא עושה חרקים...
תנסי לעקוץ בדרך אחרת.
הלחצת אותי....רצה להחליף בעל, חבר, קריירה, בית, אוטו, ישוב, אזור
אוףףףףףףףף לא עומדת בעומס...
המידע כל כך זמין בימינו שהכל נגיש
ומה שנישאר זה רק המרוץ אחר הזמן.
להספיק כמה שיותר.
המרדף הזה האחרי האושר האישי והעצמת האני
גרמה לנו לשכוח הרבה דברים בסיסיים בדרך...
בזמנו...?
לפחות זה הביא למקום הנכון?
התאוששתי מהבלבול שתקף אותי קודם והנה אני כאן (עדיין מחפשת את הדגל בחצי התורן)..
לשאלתך, אני חושבת שיותר ויותר אנשים למדו להקשיב לעצמם.
אלו שלא למדו להקשיב לעצמם שמעו שיש איזה גל רוחניות שעובר על העולם,
ומכאן מגוון הציטוטים המופלאים שהבאת לפנינו (אכן מרשים
).
אבל מי שבאמת מקשיב, חולם בכוונה להגשים, מוכן להתאמץ, לקחת את הסיכון
ולהאמין בעצמו... יוצא עם רווח ענק. אז אם המחיר הוא להיתקל פה ושם בציטוטים
כאלו ואחרים או בכמה אנשים מבולבלים..... שיהיה... הרי כל התחלה מתחילה בכוונה...
"..ואני ואני ואני ואני."
מרוב שימוש מופרז בשורש ב.ל.ב.ל (אם יש כזה שורש ותסלח לי המורה שלי ללשון)
אני ממש כבר צריכה בו....
ברוס, תעשה לי ילד...
רייטינג יקירתי.
זה כל הסיפור...
מי כמוך יודע...
חזיה מה קרה?
ראית בולבול התבלבלת?
הדגל ירד לחצי התורן...
לכי להתאושש...
אולי מרק חם וטוב יאושש אותך...
מי רגוע מותק?
מי שבע?
ברור
אכן מתיש.
אומרים שהדברים הטובים תמיד נמצאים מתחת לאף...
תסתכלי טוב...
טוב רואים שאת חדשה כאן...
דווקא שמרתי על זהות אחת יציבה בחודשים האחרונים.
מקווה שלא בילבלתי יותר מדי...
יפה מאיה
אני רואה שאת מפנימה את העצות שלי...
את בדרך הנכונה
זה מה שעבר עליי בחיים בזמנו...
ואוו
האם אדע סוף סוף את סוד האושר?
(וחשבתי שיש לך חיפושית משנת 46 ... )
חיוך אחד שלך שווה אלף חלומות.
צודקת.
חחחחחח
את באמת בלתי ניתנת לעצירה!!!
גרביים באים בזוגות.
גברים באים לבד והולכים מהר...
זה מה שקורה, כאשר אנשים-
בחסות הרוחניקיות והעידנים החדשים,
מאפשרים לעצמם שאלות אמיתיות,
כמו..
מה אני באמת רוצה להיות,
או ..מה אני בכלל רוצה,
על פני-
מה יצור את הדימוי הנכון או מה את הסביבה ירָצֵה....
ברור שמבולבלים...!!!
התמונה החדשה הזו.. מה זה?
לאן נעלם הדגל ??
כשאתאושש מהבילבול אחזור להגיב ..
הדבר היחידי שמעורר פה בילבול זה אתה...............
ולשאלה ברצינות..... מבולבלים הם אלה הלא החלטיים, אלה שרוצים מכל העולמות בבת אחת ובמיידי. אלה שמיצו עניין בעצמם ומחפשים לעשות עניין.....
הבוגרים והשבעים בחבורה....רגועים הרבה יותר.
זה מעייף, זה מתיש, כל רבע שעה להחליף בנזוג,
כל שלוש שנים עבודה (במקרה הטוב),
כל שנה דירה שכורה.. כבר מרוב הרגל להחליף אף אחד לא נשאר...
נראה לי הרגל די גרוע בסופו של יום.
אומרים כי אין הנחתום מעיד על עיסתו....
רק בשבוע האחרון החלפת 3 זהויות.....
אז כן ...
אנחנו דור מבולבל
אכן תמונות קשות.
בילבלת אותי
הולכת לעשות לעצמי ריסטרט
לא יודעת לגבי שאר הדברים, אבל בעבודה יש לי חוק.
מקסימום חמש שנים.
לא יודעת, עד עכשיו זה הצליח, נראה מה הלאה...
היי מיכאל
מיכאל נכון??
אני כניראה שייכת לדור שהולך וניכחד ....
באותו מקום עבודה מעל 25 שנים....
זוגיות שבקרוב חוגגת חתונת כסף...ועדיין מתרגשת כמו ביום הראשון להכרות {אתה בטח חושב איזה דביקי?.?}
מכוניות נוטה להחלף בתדירות גבוה מהממוצע..
ולא אני לא מבולבלת אין לי זמן לפריוילגיה הזאת אני עסוקה מתוך בחירה וכייף לי .
אם פעם.....נהיה מספיק קרובים אני אשתף אותך בסוד האושר שלי.....
ביי ותודה שהזמנת היה כייף
צביה
אשתדל למצוא משהו מרגש במיוחד
דיפ, הולכת לשחק קצת פוקר עכשיו....
גיברלטר? אבא שלי והמשפחה שלו הוברחו לישראל דרך גיברלטר...
ניחשת נכון, ממרוקו.
אימא מרומניה כמובן.
בגלל זה אני כזו יציבה.
;-ׂ)
כשמבינים שפנטזיות מרחיקות אותנו מהחלומות - הכללל מסתדר..(:
בלבלתי, מבולבלים..חחח ...תנסו להבין..(:
כן, בהחלט.
הדור הזה מבולבל ומתבלבל.
מאוד הייתי רוצה שהעולם שלנו יהיה יותר רגוע.
לא רוצה להחליף מכשיר נייד כל שנה, לא רוצה להחליף קריירה כל שנתיים, לא רוצה להחליף גברים כמו גרביים (סתם... סתם.. יצא חרוז..!).
ולא נראה שהבלבול הזה מוביל לאנשהו.
שמח שסידרתי לך את המחשבות...
חיה נדירה.
את מגיברלטר?
יופי של פרומו עשית על גבי הפוסט שלי...
לחיי צ'טים מבולבלים.
תגובה מעניינת. :)
דווקא לא יצאתי מבולבלת....
הייתי כזאת אבל עכשיו כבר לא!
טוב את מפוסט אחר...
אני גם בעד רטרו.
אבל רק במוזיקה!
תגובה נחמדה...
אנג'ל תרגשי אותי...
אני לא מהמבולבלות.
בשום תחום בחיים שלי.
ממש סלע גיברלטר של יציבות אני.
עובדה!
קודם כל אנשים הכי הכי "סטאביליטי" והכי לא מחפשים והכי לא מבולבלים " יושבים" בבלוג" תלוויזיה" כולכם מוזמנים...אנחנו לא מחפשים כלום אנחנו נהינים.
לנתונך( עוזר פלרמנטרי ) תגובה הבאה:
פעם היו לומדים מקצוע - היום לומדים משהו בלתי מוסבר במילה אחת כמו מנהל עסקי.. יועץ אירגוני..
פעם הייתה מזכירה - היום מנהלת אדמיניסטרטיבית
פעם היו יוצאים , מתחתנים.. היום גרים ביחד עד גיל הפנסיה , עושים ילדים בלי נשואים
פעם היו שולחים מכתב במעטפה - היום אני כותבת תגובה בבלוג לאנשים שלא פגשתי אף פעם...
וזה עוד כלום ..כל שנה כל עשור .. נהיה יותר מבולבלים מקודם..
אז לחיי בלבול..
נכון מאוד.
אני חושבת שמרוב קואצ'רים (עוד זרם חדש..ישן) כולם ינחו את השני.
אכן העולם השתנה ויש כאילו שפע.
בתכל'ס אני מאמינה שצריך יותר מפעם להיות יותר ממוקד. והחוק האמיתי שתמיד יעבוד, ללכת לפי נטיית ליבך ולממש.
תפסת מרובה לא תפסת.
פוסט מענין.
:)
ויש גם כאלו : "חיה עם עצמי בשקט, קבלה ושלווה ושואפת כל הזמן להעצים את זה..."
וזה לקוח מהפרופיל שלי . אז, יש אחדים שאינם מבולבלים
קליפ ענק!!!
מבולבלים? גם אנחנו..
אני בעד לעשות רטרו- אבל לא בכל
עבודה- לשנות אחרת משעמם
משפחה- הלוואי, אבל עוד תכתוב שאני מחפשת ועוד לא מוצאת
מכונית- בכלל אין לי
והדור שלי עדין אצל ההורים- וכן אני יודעת שאני לא צעירה, אבל אין כסף, כי אין קביעות ואין קביעות כי מי נשאר יותר מ4 שנים באותה עבודה.....
אוף אני בעד רטרו- עבודה לכל החיים, מכונית, דירה ושותף- נראה לי יותר קל מכל הבחירות והבחינות :)
בקיצור עדין מחפשת- אין לי תשובה
ברגע שהמושג גדילה אישית לעומת תקיעות, נוסח בשנים האחרונות על ידי פסיכולוגים ולאחר מכן על ידי רוחניקים מכתות שונות, כל אחד רוצה למצות את הפוטנציאל שלו.
ואכן יש בלבול מסוים.
אנשים לא יודעים כל כך איך אפשר להיות בזוגיות 30 שנים ויחד עם זה לגדול ולהתפתח כל אחד ובתוך הזוגיות.
אנשים לא יודעים איך ניתן להתפתח בתוך המקצוע.
התחושה היא שעל מנת לשנות יש צורך בשנוי קיצוני.
מי שיודע על תהליכים הדרגתיים ומתמשכים של גדילה והתפתחות ויודע שלא צריך הכל כאן ועכשיו יש לו התחלת המתכון לשילוב של שינוי גדילה והתפתחות מתמידים עם קביעות ושלווה.
פוסט נחמד !
זה נכון, אנחנו דור של חיפוש מתמיד אחרי הריגוש הבא, אחרי הדבר החדש הבא.
עצוב האמת.