- ומכאן אני מחל לדבר בידיעת השם כפי יכלת שכלי וכפי כח דעתי, לפי המקובל לנביאים ולחכמים ז"ל ולי היום. ואומר, כי השם המפורש הנקרא האל הגדול הגבור והנורא והוא שם מיוחד לו קדוש ומקודש בכל שמותיו יתברך.
- והוא סגולה להם
- והוא אצל כל שם משמותיו הקדושים כמלך עם משרתיו
- ואצל שאר שמות העצמים זולת עצמו יתברך כנפש המלך עצמו בעצמו עם עצמו
- וצל שאר שמות העצמים התארים הנקראים מקרים כשכלו של המלך עם נפשו.
- והנה השכל והנפש והגוף של המלך שלשה עצמים במשלנו נבדלים באמיתת מהותם ובעצמותם ושכינתם יחד.
- אלא שהגוף שוכן בהיכלו שהוא היכל המלך וחדרו המיוחד לו לשכינתו מכל בתי מדינתו.
- והוא מקום מיוחד מן המיוחד ששם כסאו שאינו כולל כל ההיכל אבל הוא מעולה מכל מקומות היכלו לעניין ישיבתו עליו וכסאו אינו מכלל עצמי ההיכל כי ההיכל הוא בית שיש לו ארבע רוחות וגג וקרקע:
- והנה ו' צדדים הנקראים מן שש קצוות מעלה ומטה שהם רום ותחתיהם הגג והקרקע כפי מנהג המלכים
- וכדרך בתי בני אדם הבנויים לפי הרוב מאבנים ליסודות ומטיט וסיד
- וכן לקירות הבית ועצים שהם קורות ולוחות לגג ורעפים עליו
- וידוע כי הגג שהוא מכסה לבית ארבע זויותיו העליונות שהם סוף ארבע צלעות אחרונות של הבית שהם הזויות שבהם הקוים שבהם נשלם שטח הגג.
- הגג אין תכליתו להגן על בני הבית מרוח אבל להגן עליהם מגשם ומטר ושלג וברד ואבני אלגביש ודומיהם. שהם עניינים יורדים ממעלה למטה ומתהווים בקצת ימות השנה אבל ארבע רוחות הקירות שהם רוח מזרחית ורוח דרומית ורוח מערבית ורוח צפונית. שהם נקראים פנים וימין אחור ושמאל, לבניין הבית הוכנו לשמירה מרוחות רעות וקשות הנמשכות בקצת ימות השנה גם כן.
- וכל זה טבעי גם יש שם שמירה מחיות רעות ומאנשים רעים גנבים ולסטים.
- אבל קרקע הבית אינו מפני שמירה מאלה העניינים אבל הוא לבדו המקום שבעל הבית דורך עליו ומתנועע בו ומתקן בו צרכיו כולם
- ועל הקרקע יאמר בפרט שהוא שוכן בו אבל על החמש קצוות לא יאמר בהם שהוא שוכן בם כי אם בכלל שאנו אומרים פלוני שוכן בבית הפלוני.
- ואע"פ שאינו שוכן כי אם בחלק ממנו וזה לא יקשה בעיניך שהרי כך אנו אומרים על כל אחד ואחד מכחותיו הפרטיות שהרי האדם אינו רואה כי אם בחלק מיוחד לראות מכלל גופו והוא העין ואנו מייחסים הראות לכללו ונאמר ואברהם רואה. ויהיה שם אברהם שם העצם לאדם אחד בכלל עצמו כי אין לו חלק מיוחד שיקרא אברהם שם העצם.
- ואם כן הוא שם כללי כולל כל כללי חלקיו של זה האיש הפרטי בעצמו.
- ויהיה שם רואה על כלל עינו שהוא שם מיוחד לאבר הראות בכללו.
- ועוד תדע שעם כל זה עדיין אין שום דרך שיראה האיש הזה כי אם בחלק אחד מחלקי העין והוא החלק האמצעי הפנימי הנסבב משאר חלקיו והוא הזך הנקרא בת עין או בבת עין.
- ומזה תבין סוד בת קול הנשמע לאוזן גם כן:
- וממשלי הבית הנזכר ומעניין היכל הבית ומסוד כסא המלוכה שהמלך יושב עליו לעתים
- תבין סוד גוף המלך ועניין נפשו וצורך שכלו הנזכרים
- ותבין שהם שלשה עצמים מתחלפים במהותם ושכינתם יחד.
- ותדע יחס זה אצל זה וערך זה לזה לפי המשל.
- כי אין דמיון ביניהם ולא יחס אמיתי ולא ערך צודק.
- וכן תבין משלשה שמות הקודש שהם מיוחד ומכונה מיוחס המיוחד ראשיתו י'. והמכונה ראשיתו א' וסופי שלשתם הי"ם. והוא שטעון בקיעה לעבור גאולים בתוכו ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם.
- ואשר תוך שלשתם ה"ו ד"נ לה"י:
- ודע כי השם הזה הנכבד אמיתתו משולש.
- כמו שבא בברכה משולשת של ברכת כהנים
- ובקדושה משולשת, מלך, מלך, ימלוך. הוה, והיה, ויהיה.
- והם שלשת שמות הקודש מצורפים יחד כזו הצורה, יה, הו, הו, הי, הו, יה. וכן היה והוה ויהיה. וכן, יה, הי, הו, הו, יה, יה. ועוד כן יהיה, והוה והיה.
- ועניינו, יה, יה, יה, וה, וה, וה. והנו, יהוה, יהוה, יהוה. האחד נקרא אלהי אברהם. וסודו כנגד החכמה שהיא חסד שעשה הקב"ה עם אברהם אבינו שנעשו שתי כליותיו כשתי מעיינות חכמה מן המעין האחד שתה והתחכם. ומן השני שתה והתחסד. והחכמה מושכלת והחסד גופני מורגש:
- והשני נקרא אלהי יצחק. וסודו כנגד הבינה שהיא כח הגבורה והיא מידת הפחד שהוא סוד היראה. כוהנה כח האהבה לאברהם כח הנדיב שהנדיב אוהב ואהוב. ומידת הנדיבות שהיא חסד נאהבת לכל שאין אדם בן דעת שלא ישמח עם הנדיב החסיד כי הכל מקבלים תועלתו וכדי לבחון מידת הגבורה התחייבה העקידה ליצחק אבינו:
- והשלישי אלהי יעקב בתוספת ו"ו הקשר להודיע שאין אצל שלשת האבות קצוץ נטיעות. אבל הספירות אצלם בהם. וסודו כנגד הדעת ועל כן התקיימו שכח הדעת שנים עשר תולדות. שאליהם נחלקו כל התולדות שבעולם.
- וזו היא מידת התפארת. המעידה על שפע הברכה כולה, ושמה אמת.
- וכל התולדות זכרים. ושם תולדת אחת נקבה נולדה אחר תולדת הזכרים. והיו ו"א תולדות מאם אחת. גם ו' משלש נשים שתים שתים. ונניח התולדות שהן חלוקות לפי מחלקותיהן אל דרכים ידועים בקבלה בלבד.
- ונשוב לומר כי מפני שהשם הוא בן ארבע אותיות ושלש מהם הוא השם מורכב מהם והן יה"ו ומתחלקים בחותם שש קצוות שש פעמים. כמו שכתוב בספר היצירה. ומהם סוד החכמה והתבונה והדעת והגדולה והגבורה והתפארת:
- נאמר בקבלה כי שמו של הקב"ה היא ספירה ששית והיא מידת אמת. ועל כן היה מספר יה"ו בכללו בחשבון המרובע עולה כמספר אמת. והוא כ"א פעמים כ"א והוא שם אהי"ה ואם כן ארכו ורחבו יחד עולה תמ"א. והוא סוד כ"א נקודות על כ"א נקודות. והם, א' ב' ג' ד' ה' ו' על א' ב' ג' ד' ה' ו' מורכב בחשבון המרובע:
- א ב ג ד ה ו:
- א ב ג ד ה ו:
- א ב ג ד ה ו:
- א ב ג ד ה ו:
- א ב ג ד ה ו:
- א ב ג ד ה ו:
- בצורה זו, ו', יב', יח', כד', ל', לו'. וסימנם, נכו"ן כסא"ך מאז. וכו, כונ"ן למשפ"ט כסא"ו. ומספרם הכללי קכ"ו. והנה, מה שעלה מספר כ"א פעמים כ"א שהוא תמ"א בחשבון המרובע, עלה בחשבון המעוקב אשר ארכו ורחבו ועמקו שוים כ"א פעמים תמ"א וסימנם חתום בג' חלקים.
- והסוד במספרו תחי"ה בעדות הרחב תחיה בעדות העמוק:
- וצריך שתדע ששורש זה המספר הראשון אהי"ה ושרש השני אמ"ת.
- והנה יחלק לשבעה פעמים אמ"ת והם ג' פעמים ז' והוא סוד חילוק הספירות אל שלוש ואל שבע. כי ג' על ז' ,כ"א. וכשתחבר ז' עם ז' כלומר י"ד פעמים אמ"ת ויהיה זה יוצא מד' פעמים יה"ו שהם שני חלקי התמונה של החותם וסימנם, למט"ה יהיה המתחייב ממספרם תמו"ת והנשאר מהם תחי"ה.
- שהוא מספר ז' פעמים אמ"ת והכל מתגלגל מז' אל ז' תמיד. כל הנפרדים מולידים תחי"ה. וכל הזוגות מולידים תמו"ת.
- והוא סוד סכנת הזוגות. והסוד יתגלה ממאמר רז"ל, מאי ליעביד איניש ליחי ולימות. ומאי ליעביד איניש ולימות ולחי. וידוע כי הממית עצמו על תלמוד תורה לשמה הוא החי הנצחי אשר אין לטבע המוות שולטנות על הדבר ההוא השוכן בו המקבל תלמוד התורה והוא הדבר שהבדיל בינו ובין שאר בעלי חיים הבדל ראשון.
- וגם הבדיל עוד הבדל שני בינו ובין שאר האדם.
- ועוד הבדיל הבדל שלישי בינו ובין שאר עמי הארץ הכוללים בני אומתו.
- ועוד הבדיל הבדל רביעי בינו ובין שאר חכמי התורה שלא למדוה לשמה.
- ועוד הבדיל הבדל חמישי בינו ובין לומדי התורה שלמדוה ופירשוה על דרך חכמת חכמי המחקר
- . ועוד הבדיל הבדל ששי בינו ובין חכמי הקבלה הראשונה שהם חכמי הספירות הנזכרים למעלה.
- והנה היה סגולה מיוחדת ונבדל שביעי מכל הנזכרים והיה מפני דעתו התורה שלמדה לשמה.
- וסוד מלת לשמה שזכרוה רבותינו בכל מקום תמיד הוא שם המפורש שבה
- ועד שהוא במספרו עשרי"ם ושש"ה וסודו כת"ר תור"ה.
- ועד שני שהמצוות כולן הם תרי"ג והן רמ"ח שס"ה:
|