ויתחייב מזה סוד אלוהי מופלא מודיע עניין תארי השם יתב' מפעולותיו. כי האורך הוא הרוחב והוא העומק וכן הרוחב הוא העומק והוא האורך. וכן העומק הוא האורך והוא הרוחב. ואם בפעולותיו כן אם כן יש לו יתברך שם מיוחד מורה על עצם אחד שהוא ג"כ משולש. והשלוש ההוא הוא יחוד אין ראוי שיקשה זה בעיניך. וזה יתגלה לך מסוד שמותיו יתב' שהם שלשה ושלשתם אחד מורים על עצם אחד מיוחד אהיה אשר אהיה. וכן יהו"ה יהו"ה יהו"ה. וכמו כן קדוש קדוש קדוש וזה הסוד כולל לפי מחשבת הנפש. החכמה והבינה והדעת. כי חכמת השם היא בינתו והיא דעתו. ובינתו היא דעתו והיא חכמתו. ודעתו היא חכמתו והיא בינתו. ואין זו זולת זו. והיו השמות מעידים ומודים ומעידים ומורים לנו שכל ענייני השם אינם נוספים על השם. אבל הם עצם השם ואפי' מה שנראים לו תארים או מידות מתחלפות לפי המקבלים אשר יורו על הרכבה או על ריבוי או על שנוי אינם אצלו יתב' כן. אבל אצלנו הם כן לפי קצור חכמתנו ולפי מיעוט בינתנו ולפי חסרון דעתנו. כי לא נשלם שכלנו שלמות שנשיג זה העניין האלהי כאשר הוא. אבל אם לפי הפעולות שפעל יתברך נרצה להשיגו נרחיק ממנו מה שיורה על הרכבה כשנמצאנה בכל פעל ופעל מהן הדומים להם במופתים שכליים. ואם לפי השמות נרצה להשיגו נעשה להפך מצד אחד וכזה מצד אחד. כלו' נחייב ולא נשלול מצד, דברה תורה בלשון בני אדם ונשלול מצד שאין שום שם נופל על השם באמת אבל נדע בכל שפעולותיו נעשות עם שמותיו והם חתומות בהם. ומשמותיו נשיג בקלות פעולותיו יותר מכל השגה. ועוד על פי הדבור המשולש בשמותיו תשרה שכינתו עלינו. ולא יתכן זה להיות מצד הדבור בפעולותיו כמו שאפרש לפנים: והנה הגשמות נשואה על נושא. וכן הנפש נושאת הנפשיות וכן השכל נושא עצמו כי איו לו נושא זולתו כי אינו בעל חומר ולא בעל צורה אבל כל עצם שכל איננו מתגשם ולא מתנפש אך מאיר העצם הנקרא נפש דברית בלבד באמצעות עניינים רבים. וההרגל והלמוד בשמות אצל הנפש יותר קרוב לקבל באמצעות אור השכל מכל שאר מיני הלמוד. אבל אי אפשר זה אלא אחר תיקון הנפש עם המידות הממוצעות הישרות לבלתי נטות מהם אל קצה מהקצוות הרחוקות כרוחק מספר א' ממספר י' שהוא תכלית הרוחק במספר האחדים. (והמצוע) [והממוצע] הוא בין ה' ו' כי ה' רחוק מן א' בערך רוחק ו' מן י' לבד שזה בריבוי ובהרכבה וזה במיעוט ובהפשט כדמות צורה זו: א ב ג ד ה: ו ז ח ט י: הא לך צורת י' ספירות תוך אהו"י והנה מספר ג"ל ע"ד באמצע. ולהם שתי צורות מתהפכות ועליהן היה האות הראשון של השם המפורש המיוחד יתב' אות קטנה בכמותה גדולה באיכותה והיא סוף כל האחדים כלומר סוף כל המרכבות וראש כל העשרות כלומ' ראש כל המרכבות. וזה סוד גדול מתדמה האדם אליו כי האדם הזה הפרטי בקבלו דרכי ידיעת השם ומידותיו שלמות ואחר כן משתדל לפי מה שקבל באיכות הפעל לפעול בעצמו, תתפעל נפשו ותקבל הדבור האלוהי מפני השכל הפועל וישיב לו את נפשו נפש כוללת כל נפש.
ויתחייב מזה שיתנהג על פיהו תשע נפשות הגלגלים התשעה אשר הם נפש האדם נפש עשירית להן וגופו גוף עשירי לגלגלים ושכלו שכל עשירי לשכלים הנפרדים התשעה. ולפיכך הודעתיך כי אי"ק הוא אדם כמו שפרשתי למעלה:
|