עובר אורח
הכותב הוא עובר אורח.
שאינו מזדהה עם צורה וזמן,
שאינו מזדהה עם גוף והכרה,
שהוא חלק בלתי נפרד מכם
(אתה, את, אתם, הם).
-
המקור לאשר נכתב ומפורסם בבלוג,
אינו נובע מן ההכרה או החושים.
מי אשר יקרא את הכתוב,
יראה אל מעבר למילים
וייפתח לבו לאותו "מעבר"
יצא נישכר.
פוסטים אחרונים
- התקלפות 30/12/18
- כוונות 4/11/18
- סמדהי = אי-תלות 1/9/18
- מה פשר כל זה? 11/7/18
- להגיע לאלהים 14/5/18
- דרכו אל עצמו 1/4/18
פוסטים פופולאריים
-
סמדהי = אי-תלות
1/9/18 | 1189 צפיות
-
עפר ואפר
27/7/16 | 784 צפיות
-
דברים פשוטים
30/6/17 | 1184 צפיות
-
אבן מנסור אל-חלאג' - רואה בעיני רוחו .
9/2/17 | 2009 צפיות
-
אל המעיין
24/1/17 | 1177 צפיות
-
לך מחפש השקט
20/12/16 | 1270 צפיות
-
תלאותיו של אדם
2/2/17 | 1373 צפיות
-
אני רק אני
22/7/17 | 1297 צפיות
-
עשיית מצווה
22/2/17 | 1192 צפיות
-
כאשר יקמלו כל פרחי חלומותיך
8/3/17 | 1341 צפיות
-
החיים במערומיהם
4/12/16 | 1254 צפיות
-
אילן יוחסין
22/5/16 | 929 צפיות
-
השמים בתוכך
10/8/16 | 912 צפיות
-
דו שיח פנימי
11/6/17 | 871 צפיות
-
ככלות הזמנים
1/3/17 | 1286 צפיות
-
מסע
7/6/16 | 1202 צפיות
-
"אני חושב משמע אני קיים", האמנם?
12/9/16 | 2770 צפיות
-
בכוכב הארץ הקשה הדחוס הזה
15/10/16 | 1580 צפיות
אלהים בגוף אדם
ידועה התופעה של נפש הלובשת גוף אדם. כמה מיליארד נפשות כאלו פועלות בגוף אדם על פני כדור הארץ. הנפש לובשת גוף אדם כדי להתנסות בו ובעיקר בחושיו והכרתו. (הגוף משמש ככלי שרת בידי ההכרה והחושים.). כאשר הגוף על חושיו והכרתו נהרס או מתבלה וכלה, הנפש המקושרת אליו, מתנתקת ממנו. ברצונה, לפי בחירתה, היא תבחר לעצמה דמות אדם חדשה ובו היא תתאנש. הנפש מתאנשת בגוף ובוחרת לעצמה מין, סביבה, תנאים והתנסויות לפי בחירתה. כל תקופת חיים כזאת בגוף נקראת בתרבויות שונות בכינוי גילגול (חיים). הנפש לפי בחירתה ורצונה תמשיך להתאנש בגוף כמספר הגילגולים הדרוש לה כדי ללמוד, להכיר ולדעת את עצמה כפי שהיא. משהכירה את עצמה אין לה עוד צורך בתווך הזה של גוף על חושיו והכרתו. נפש שמסיימת את מסעה, חדלה מלהיות נפש ונעלמת. כשהנפש נעלמת, בדרך כלל גם הגוף מסיים את תפקידו, מפסיק לפעול ומתפורר למרכיביו. ישנם מקרים בהם הנפש הלובשת גוף אדם, מסיימת את מסעה להכרת עצמה. הנפש נעלמת כלא היתה, והגוף ממשיך לחיות ללא נפש. הגוף וההכרה ממשיכים בפעולתם כפי שפעלו קודם, ללא התערבותה וללא פיקוחה של הנפש. במקום נפש שנתנה חיים למכלול של גוף בשרי והכרה, הגוף וההכרה מקבלים מקור חיים ו"פיקוד" חדש. הדבר דומה לממלכה ששלט בה ממלא מקום למלך, שמגלה את המלך שלה והוא שב למלוך ולהוביל את ממלכתו. מקור החיים, חסר השם, המכונה מלך, נקרא בתרבויות ובדתות שונות בכינויים רבים: נשמה, אלהים, האחד, הנאמן, הרחום, הרצון החופשי המוחלט. מקרים אלו של גוף אדם שנותר חי ללא הנפש ובהנהגה של אלהים, הוא נדיר ביותר בהופעתו במהלך ההיסטוריה האנושית הכתובה. אנשים (נשים וגברים) אלו - אלהים בדמות אדם, חלקם התפרסמו ושמם ידוע ומוכר, חלקם לא התפרסמו, אינם ידועים ושמם אינו מוכר. להלן דוגמא של מספר שמות מצומצם של אנשים כאלו שהתפרסמו: (על כל השמות שהובאו כאן יש תיעוד בגוגל) ג'וליאן מנורוויץ, יידו קרישנמורטי, שלמה קאלו, מאהר באבא, ראמאנה מהרשי, סאי באבא, רמקרישנה פאראמהמסה, אבו יזיד אל בסטאמי, ג'לאל א-דין רומי, סוקרטס, אפלטון, משה, פרנציסקוס מאסיזי, יהשוע בין -נון, אליהו הנביא, גוטאמה שאקיימוני (בודהה). המיוחד לכל האנשים האלו הוא שכולם ללא יוצא מן הכלל, נולדו ככל אדם, וכולם זכו בחסד אלהים להיות מונהגים על ידו, ולמעשה הפכו להיות חלק בלתי נפרד ממנו. רצונם רצונו הוא, מעשיהם מעשיו ודבריהם דבריו. מעטים יחסית האנשים שקלטו מה מהם, ולא מעט אנשים בזו להם במיוחד בתקופת חייהם בבשר. חלקם נרדפו ונרדפים עד היום, על עצם היותם הם. |
תגובות אחרונות
-
~ ~
בתגובה על התקלפות
-
~ ~
בתגובה על כוונות
-
* חיוש *
בתגובה על פריחת הדובדבן
-
~ ~
בתגובה על סמדהי = אי-תלות
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על רוח מדברית
-
יצחק. ב
בתגובה על מה פשר כל זה?
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ראה תגובתי לפוסט בקישור שלך
אחרי שנרגעת אציין בפנייך,
שההכרה - מחשבות ורגש, אינם את.
קראי כאן
תודה יצחק
עכשיו נרגעתי - כנראה לא הבנתי משהו בכתוב
היה נדמה שקראתי שלפעמים יש גוף עם הכרה ללא נפש.
דקרט אמר: "אני חושב משמע אני קיים"
כנראה שאם אני עדיין חושבת ומרגישה - אני חיה.
תודה
לילה טוב.
הנפש היא נותנת החיים לגוף.
בעזיבתה הוא צונח - מת, על מערכת העצבים המוח וההכרה.
תבדקי אם את חיה - תקבלי תשובתך
לא תדעי....עד שתדעי בעצמך.
מטבעי אני חסרת סבלנות
ולפני שהספקתי לקרוא את כל התגובות לפוסט ואת התגובות שלך לתגובות
הסתפקתי להתרשם שהדברים מרתקים, מוזרים מסובכים ולא קלים להבנה.
ואיך נדע שכל זה מתרחש כפי שכתבת
ושלא מדובר באשליה אנושית בגלל אי היכולת להשלים עם המוות, עם הפרידה?
לבונבונייטה,
אם תקראי את כל הפוסטים בבלוג הזה,
זה חוט השני העובר בכולם.
אם תהינה לך שאלות ספציפיות,
את מוזמנת לשאול בפרטי.
טוב יש פה קצת בעיות לוגיות, אבל הבעיה היא כנראה אצלי.
הגרסה הרגילה:
אדם נפטר, הוא נמוג מלבד הרגשות שלנו אליו, החוויות והזכרונות שלנו ממנו.
אם התמזל מזלו והוא יצר משהו בחייו, זה נשאר. (גם ילדים).
*
אשמח אם תכתוב עוד על הנושא. הבנתי יותר את הכוונה שלך כשראיתי את שמות האנשים, כמה מהם מוכרים יותר וכמה פחות, אך יותר הבנתי את הכיוון והכוונה.
אם וכאשר תעלה תכנים בנושא אשמח אם תזכור לשלוח לי כדי שלא אפספס, תודה
שחר,
כשנפש בוחרת "ללבוש" גוף,
היא נכנסת לגוף עוד טרם לידתו.
בכל גוף - נפש אחת בלבד.
-
אגב... מהי הגרסה הרגילה?
אני לא כל כך מכיר את התחום, אבל מההיבט הטרוויאלי של כלים שלובים או אפ תרצה חוק שימור המסה/אנרגיה:
אם נפש עוזבת את גופו של אדם ומשתכנת בגופו של אחר,
מה קורה עם אותו גוף שיש בו כבר נפש שאתה נולד או קיבל? היא גם זזה?
אם לא זזה לגוף אחר, האם הנפשות משתלבות? אחת משתלטת על השניה? יש בינהן ריב?
מה קורה למופע הארצי של האדם לאופיו למחשבותיו לתכלית קיומו?
נראה לי שאני נשאר עם הגרסה הרגילה...
יצחק היקר.
תודה לפוסט כה מעניין.
אני חושבת שנגעת בנושא מאד מיוחד ומסקרן.
יישר כוח!
בברכה
אהובה.
אור-לי,
מי שקובע היא הנפש.
הנפש מכוח חופש הבחירה שלה מחליטה
איך להתגלגל, עד מתי, ומתי "לוותר" על עצמה
ועל חופש הבחירה שלה.
אין מצב חתולה,
לחתולים אין נפש, יש רק נשמה.
יורם, אענה לך בפרטי
דוד,
כפי שנכתב,השמות שנכתבו הם חלקיים בלבד.
הוזכרו לצורך הדגמה.
לגבי השמות שכתבת, הרוב לא שייכים.
אסנת, לא כתוב דבר על גילגול נשמות. הנשמה היא נצחית,
אינה "מתגלגלת".