כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    תנ"ך בציורים

    31 תגובות   יום שישי , 2/12/16, 09:59

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

     

     

     

    ועכשיו הפסקה לשם ציור.

    החל משנת 1985 עד 2012 ציירת הרבה. מאות עבודות באקריליק על בד והרבה רישומים על נייר וגם ציורים על נייר. אחד מהנושאים הכי בולטים של עבודותיך היה ציורים מהתנ"ך. אתה התחלת לעסוק בזה עוד בתקופת הלימודים אצל הצייר טומי ברונשטיין. לאחר שבדק הוא כמה עבודות, ציין ממש בקנאה כי עם התנ"ך והדמיון והגישה שלך תוכל לעשות המון, מה שהוא לא יכול כי הוא גדל בארגנטינה בלי תנ"ך. אתה זוכר שאצל טומי עשית עבודת אקריליק על דיקט בגודל 2.40X1.20, עבורך אז זה היה ממש ציור ענק. נושא הציור הענקי היה "פילגש בגבעה", לא פחות ולא יותר. בציור הזה הרשית לעצמך להתפרע לגמרי. במרכז הציור היו שני גברים  מפלצות אונסים את הפילגש.

     

     

    ''
     

     

     בצד ימין למעלה הרגו אנשים אחד את השני ובצד שמאל למטה היו שני גברים מקיימים יחס הומוסוקסואלי. מעליהם נראה מישהו זולל וסובא. אתה לא יכול לזכור את כל הפרטים  ולמרבה הצער גם לא לראות את הציור מפני שאתה עיוור. אתה עשית כמה רישומים כהכנה לציור זה. באחד מהרישומים רואים במרכז פרצוף של חמור נוער באימה.

    ''

    לתערוכה בטבעון, שכללה כמעט את כל ציורי התנ"ך שעשית, הוספת ליד כמה וכמה ציורים איזה מין "הסבר על מה ולמה התכוון המשורר". 

    בתימהון גדול נוכחת עכשיו שדווקא על פילגש בגבעה לא אמרת כלום. אז אתה מוסיף את זה עכשיו:

     

     השערוריה הכי גדולה - פרשת פילגש בגבעה (שופטים י"ט)

    ... אַל-תַּעֲשׂוּ, אֶת-הַנְּבָלָה הַזֹּאת.  .. וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ; וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ-בָהּ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וַיְשַׁלְּחוּהָ, בעלות (כַּעֲלוֹת) הַשָּׁחַר.  ..


    למה התעקשו סופרי התנ"ך להנציח את הסיפור הנורא הזה? הרי זאת הייתה החרפה הכי גדולה בתולדותינו אחרי פרשת נבות ודוד ובת שבע.

    מה זה? הם השתגעו לגמרי? אולי הם רצו ללמד את כל בני ישראל שבעצם, בניגוד להיותם עם סגולה (על דעת מי ?) הם בסך הכל סתם כמו כל הגויים, סתם בני אנוש שמסוגלים לכל דבר.

    עוד פרדוכס מרגיז: הפילגש בגבעה בעצמה היא אלמונית. אין לה שם. למען האמת הרי היא אחת הנשים הכי מפורסמות בתנ"ך?

    אז למה לא בדקו ומצאו מה היה שמה בישראל? ככה גם האישה מאבל בית מעכה והאישה מתֵבֵץ והאישה החכמה שנרתמה למען אבשלום?

    אני לא פמיניסט בכל מחיר אם כך אז למה? למה לעזאזל אין לאשת לוט וגם לשתי בנותיה, אותן הציע לאנשי סדום (כמו את הפילגש בגבעה) לפחות שם כלשהו?

    כדי שכולנו נדע בעזרת מי ואיך היה אפשר להציל אותנו מאנשי סדום ומשבט בנימין?

     

    אחד מציורי התנ"ך שהתפרסמו בעיתונים הוא ציור של רחב הזונה. אתה ציירת שם את הגברת מציצה מהחלון על מה שקורה סביב חומות יריחו. רואים שם את עם ישראל תוקע בחצוצרות ועורך מצעד שבע פעמים סביב החומה כדי שהיא תיפול.

     

    שם הקטלוג שיצא לאור לקראת התערוכה בגלריית ההנצחה בקרית-טבעון היה "סרנדה למוכרת מזון". זה מה שאפשר להבין ממה שציירת. אגב, את התערוכה אצרה טלי גרבוז, גיסתו של הצייר הידוע. הציור הוצג גם בהיכל התרבות של ראשל"צ ונדפס באיזה מקומון שיוצא בראשון ברוסית.

    וזה הציור :

     

    ''

     

    סרנדה לרחב מוכרת המזון

    וירע העם ויתקעו בשופרות ויהי כשמוע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותיפול החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר.  (יהושע ו')

     

    אם לקב"ה די להפיל בשבילנו את חומות יריחו בשבע הקפות ותקיעה בשופר אז בשביל מה הוא היה צריך את כל הסיפור עם רחב מוכרת המזון? מה זה? זונה משת"פית נכונה ליום מלחמה ולאדוני התשועה?!?

    האם זה מין הומור תנ"כי המלגלג על יכולתו האמיתית של הקב"ה?

    מעניין לדעת.

     

    ומתוך הקטלוג "האני מאמין" שלי על כל אלה :

    "התנ"ך הוא האקסיומה של תמצית מהותי כאדם וכיהודי.  אין מקום לפשרות ואין מזה מנוס.  ואולם, בצד הגדולות, הנצורות והמופלאות, אין מפלט מתחושה  שהתנ"ך מלא וממולא לכל ארכו תולדות ודברי מצווה ונבואה שקשה לקבל אותם, מקוממים ומייסרים.  בחיי כיוצר כתבתי, הצגתי, שוררתי ואף הלחנתי בהשראת התנ"ך.

    ...תודה לטלי כהן גרבוז על התעוזה להציג תנ"ך בכלל וציורים כאלה בפרט, כך בזמן שעולם הציור והאמנות עדיין תקוע עמוק בפוסט מודרניזם של המופשט הקונצפטואלי או  בפענוחו, בלא להתפנות לפיגורטיביות מפגרת ב80 שנים. שוב תודה למורי ורבי טומי ברונשטיין שלפני עשרים שנים לימד אותי מה זה בכלל ציור. תודה למורותיי רות אילן ואורלי ברנט, מהן למדתי כל כך הרבה.  תודה רבה מאד לרותי עולמי בקר, היא אשתי היקרה, הנושאת בסבלנות את כל שגיונותי במשך חמישים השנים האחרונות. לכל אלה ולמי ששכחתי – תודה."

     

     כשהתחלתי לצייר בגיל מאוחר לא יכולתי להימנע מלצייר גם תנ"ך –  אוקיינוס  המשמעויות בתולדות חיי אנוש.  מעט ממה שציירתי – מוצג בתערוכה זו.  אלה ציורים "מן הבטן", שרעפים של ילד בן 76 התועה בחשכת סמטאות התנ"ך, לא תופש מדוע ולמה אבל מודע לכך שאלה הם שורשיו העמוקים, הקיומיים והמיתולוגיים,   כך  אפילו כשאני מצייר במחאה כנגד הכתוב וכנגד האקסיומה של מהותי כאדם וכיהודי.

     

     ועוד אחת על מה שמופיע בתרי"ג המצוות של עשה ולא תעשה:

     

    וקַצוֹתָה את כפה לא תחוס עינך

     

    ''

     

     

    זה לא פיקוח נפש, זה !?

    "כי יִנָצוּ אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבושיו וקַצוֹתָה את כפה לא תחוס עינך".  (דברים כה )

     

    למה ?!! למה אסור לאשה להציל ממות את בעלה בכל דרך שהיא?

    מה, היא אמורה להביט מהצד ולראות איך שהורגים לה את הבעל ולא לנקוף אצבע? ו

    אם אין לה רעיון אחר ורק ככה עולה בדעתה לעשות אז למה לא ?  

     

    למה !?

     

    ועוד המון דברים כאלה ועד כאן בינתיים על ציורי תנ"ך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/16 11:51:

      צטט: בר בשטח 2016-12-06 22:34:42

      נראה שאביך, אחאב, מאז ומעולם היה נון קומפרומיסט, דעתן, חד כתער, מצליף והיטיב להביע את דעתו ולא משנה מה ניצב לידו באותו רגע, הפה, העט, או המכחול.
      כך או כך, התוצאה תמיד נחרצת, חדה וחזקה.
      והפוסט הזה היה לי מהנה במיוחד, גם במלל וגם בציורים המרהיבים.

      גם אני סבור שהפוסט הזה מיוחד

        7/12/16 21:45:

      נהניתי מציוריו של אביך ומהגישה החתרנית
      כל הכבוד

        6/12/16 22:34:

      נראה שאביך, אחאב, מאז ומעולם היה נון קומפרומיסט, דעתן, חד כתער, מצליף והיטיב להביע את דעתו ולא משנה מה ניצב לידו באותו רגע, הפה, העט, או המכחול.
      כך או כך, התוצאה תמיד נחרצת, חדה וחזקה.
      והפוסט הזה היה לי מהנה במיוחד, גם במלל וגם בציורים המרהיבים.

        5/12/16 23:02:
      סיפורי התנ"ך, המובאים כאן בציורים ובדבריך אמנון היקר, מעצימים את התחושה של הכאוס הגלובלי כמו אז - גם היום. נראה שלעולם נמשיך להיטלטל בין הטוב והרע החזק והחלש המזיד והתם... והדמויות בציורים מביעות כל כך עוצמה בין חוצניים ובני תמותה, עולם מדהים ציירת, אמן ...
        4/12/16 07:30:

      צטט: ~בועז22~ 2016-12-02 15:21:56

      שרעפים של ילד בן 76..., ומרידה כשל בן טיפש-עשרה בעצם ההוויה ולו רק על מנת למצות כליל את הדברים העמוקים הנמצאים בנפשו, בנשמתו - וזאת בעצם ההווייה האמיתית, זאת הנחשפת כמעשה אמן, אמן הנאמן לעצמו בכול מחיר. נפלא!!!

      לא מזמן חגג הילד - שמונים וארבע. 

        4/12/16 07:29:

      צטט: * חיוש * 2016-12-03 09:22:34

      בוקר טוב של שבת אחאב חברי

      כמו תמיד התמוגגתי להביט בציורים של אביך

      יש בהם צבע ועזות.

      בפוסט הזה אני לומדת להכיר  עוד פן באביך -

      הוא יודע המון בתורה - (-: רוב הסיפורים מהתנ"ך - השתכחו מזיכרוני

      והנה קיבלתי כאן תיזכורת מפסוקים מהתנ"ך וציורים נהדרים של אביך

      התחברתי וקצת הזדהתי במילים שכתב:

      " כשהתחלתי לצייר בגיל מאוחר לא יכולתי להימנע מלצייר גם תנ"ך – 

      אוקיינוס  המשמעויות בתולדות חיי אנוש.  מעט ממה שציירתי –

      מוצג בתערוכה זו.  אלה ציורים "מן הבטן", שרעפים של ילד בן

      76 התועה בחשכת סמטאות התנ"ך, לא תופש מדוע ולמה אבל

      מודע לכך שאלה הם שורשיו העמוקים, הקיומיים והמיתולוגיים,  

      כך  אפילו כשאני מצייר במחאה כנגד הכתוב וכנגד האקסיומה של מהותי כאדם וכיהודי."

      בפוסט הקודם כתבתי משהו לגבי אחד הציורים אם זו חווה?

      אז אולי בעצם זו הייתה רחב? (-:

      ציטוט מתגובתי שם

      (((-: בתמונה השנייה זיהיתי דמות אישה עם הציצים חשופים שם מימין

      אני מקווה שראייתי לא מטעה אותי ((((-: זאת חווה? קריצה

      תודה ששיתפת אותנו 

      דרישת שלום חמה לאביך היקר ובריאות טובה

      * כוכב אהבה ושבת נהדרת

      שבוע טוב ותודה על התגובה המעניינת. 

        4/12/16 07:28:

      צטט: esty.d 2016-12-03 12:55:34

      הציור וההתייחסות של אמנון מבטאים רגישות רבה וגישה מוסרית ביקורתית לסיפור הפילגש בגבעה.
      הציור מביע באופן ברור וחד משמעי את תחושת הזוועה שלו מאובדן צלם האנוש, כמו גם מהבנת היותו חלק מאותה אנושיות ממש.

      ריגשה אותי במיוחד תשומת לבו לשאלת ה"אין שם". זו שאלה שנראית לכאורה כל כך שולית, אך מבטאת בעוצמה רבה את היחס של חוסר הערך לאותה אישה (ונשים נוספות כפי שציין בדבריו).

      "לא פמיניסט בכל מחיר" אך אדם מוסרי בכל מחיר.
      הציורים מדהימים, מלאי עוצמה וצבע (אפילו כשהם בשחור לבן...), ממש כמו אמנון עצמו.

      אני מאוד אוהבת את הגישה הביקורתית, את דרך המחשבה שאינה מקבלת דבר כמובן מאליו גם אם "התנ"ך הוא האקסיומה של תמצית מהותי כאדם וכיהודי. אין מקום לפשרות ואין מזה מנוס". נראה שבשביל אמנון, על אף קבלת השורש העמוק - אין לו מנוס (מתוך מי שהוא) מלשפוט את הדברים דרך הפילטר האישי והאנושי שהוא עיצב לעצמו במסעו כאדם בעולם. 
       

      תודה לך על התגובה המיוחדת :-) 

        4/12/16 07:27:

      צטט: face 2016-12-03 14:48:47

      קוראת פה ובמקביל מביטה בציורים ה-נהדרים ב"סרנדה למוכרת מזון" שקיבלתי מאמנון כשבקרתי אצלו בסטודיו ואיזה איזה ציורים נפלאים נוספים יש בחוברת. וגם עוד כמה מילים שאביא לכאן:

       

      "אני רואה את אמנון עוד נאבק כמו יעקב במלאך עד עלות השחר, עד שהמוזה העייפה נעתרת לו ואני שמח לברך את אמנון ידי כאחי. עלה והצלח ותמשיך ואל תשכח אותנו."

       

      המילים של מנשה קדישמן

       

      ואולי עוד מילה ו-1/2 כי "שמאלו תחת ראשי" מ-1996 ו"אלמנות חיות" עוד שני ציורים נפלאים ומאד

      וכמובן פורטרט של אמנון שהעליתם לקפה כבר מלפני זמן,

       

      תודה לך :) 

        3/12/16 22:11:
      בציורים האלה יש עוצמה של כאוס, או התהפכות. חזקים מאד. תודה רבה
        3/12/16 21:49:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-12-03 19:43:14

      תודה; הסיפור המקראי הוא אכן הגאוני שבין המיתוסים העתיקים-המכוננים, ואין בלתו.

      ואין בלתו..!!

      שבוע טוב

        3/12/16 21:48:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-12-03 20:27:26

      רבות המחשבות...מסתבר שהתנ"ך אינו רק קודקס מוסרי אלא מכיל סיפורים שאינם בדיוק מוסריים, אך הינם חלק מתולדות עמנו. מה לעשות? - שיהיה שבוע טוב.

      התנ"ך מציב בפנינו מראה. לראות את הטוב אבל גם את הרע. 

        3/12/16 20:27:
      רבות המחשבות...מסתבר שהתנ"ך אינו רק קודקס מוסרי אלא מכיל סיפורים שאינם בדיוק מוסריים, אך הינם חלק מתולדות עמנו. מה לעשות? - שיהיה שבוע טוב.
      תודה; הסיפור המקראי הוא אכן הגאוני שבין המיתוסים העתיקים-המכוננים, ואין בלתו.
        3/12/16 18:54:
      תודה על הפוסט המיוחד והצבעוני אחאב. גם אני אוהב תנ"ך וגם אצלי הוא הבסיס לקיומי כאדם וכיהודי. שבוע טוב, עמוס.
        3/12/16 18:18:
      הציורים מדהימים וניתן לראות בהם את הפרשנות של הצייר, אביך..... מיוחד מאד
        3/12/16 14:48:

      קוראת פה ובמקביל מביטה בציורים ה-נהדרים ב"סרנדה למוכרת מזון" שקיבלתי מאמנון כשבקרתי אצלו בסטודיו ואיזה איזה ציורים נפלאים נוספים יש בחוברת. וגם עוד כמה מילים שאביא לכאן:

       

      "אני רואה את אמנון עוד נאבק כמו יעקב במלאך עד עלות השחר, עד שהמוזה העייפה נעתרת לו ואני שמח לברך את אמנון ידי כאחי. עלה והצלח ותמשיך ואל תשכח אותנו."

       

      המילים של מנשה קדישמן

       

      ואולי עוד מילה ו-1/2 כי "שמאלו תחת ראשי" מ-1996 ו"אלמנות חיות" עוד שני ציורים נפלאים ומאד

      וכמובן פורטרט של אמנון שהעליתם לקפה כבר מלפני זמן,

       

        3/12/16 14:39:
      אדיר ההסבר והציורים,ובציור האחרון עשתה מעשה הכי חכם הייתי עושה כמוה.
        3/12/16 12:55:

      הציור וההתייחסות של אמנון מבטאים רגישות רבה וגישה מוסרית ביקורתית לסיפור הפילגש בגבעה.
      הציור מביע באופן ברור וחד משמעי את תחושת הזוועה שלו מאובדן צלם האנוש, כמו גם מהבנת היותו חלק מאותה אנושיות ממש.

      ריגשה אותי במיוחד תשומת לבו לשאלת ה"אין שם". זו שאלה שנראית לכאורה כל כך שולית, אך מבטאת בעוצמה רבה את היחס של חוסר הערך לאותה אישה (ונשים נוספות כפי שציין בדבריו).

      "לא פמיניסט בכל מחיר" אך אדם מוסרי בכל מחיר.
      הציורים מדהימים, מלאי עוצמה וצבע (אפילו כשהם בשחור לבן...), ממש כמו אמנון עצמו.

      אני מאוד אוהבת את הגישה הביקורתית, את דרך המחשבה שאינה מקבלת דבר כמובן מאליו גם אם "התנ"ך הוא האקסיומה של תמצית מהותי כאדם וכיהודי. אין מקום לפשרות ואין מזה מנוס". נראה שבשביל אמנון, על אף קבלת השורש העמוק - אין לו מנוס (מתוך מי שהוא) מלשפוט את הדברים דרך הפילטר האישי והאנושי שהוא עיצב לעצמו במסעו כאדם בעולם. 
       

       

        3/12/16 12:07:
      ממש הכל מכל..התנך הוא טנלובלה ענקית של סיפורים כשמציאות ודמיון מתערבבים להם בנחת במכחול של אמנון.לא סתם יש הרבה צבע ותשוקה בציורים , ואני כבר מזמן גרופי של הציורים שלו. תגיד לו.
      ציורים יפים
        3/12/16 11:28:
      "תועה בחשכת סמטאות התנ"ך" ומתוך כך, דבריו וציוריו עזי ההבעה.
        3/12/16 09:47:
      צבעוניות נהדרת....
        3/12/16 09:22:

      בוקר טוב של שבת אחאב חברי

      כמו תמיד התמוגגתי להביט בציורים של אביך

      יש בהם צבע ועזות.

      בפוסט הזה אני לומדת להכיר  עוד פן באביך -

      הוא יודע המון בתורה - (-: רוב הסיפורים מהתנ"ך - השתכחו מזיכרוני

      והנה קיבלתי כאן תיזכורת מפסוקים מהתנ"ך וציורים נהדרים של אביך

      התחברתי וקצת הזדהתי במילים שכתב:

      " כשהתחלתי לצייר בגיל מאוחר לא יכולתי להימנע מלצייר גם תנ"ך – 

      אוקיינוס  המשמעויות בתולדות חיי אנוש.  מעט ממה שציירתי –

      מוצג בתערוכה זו.  אלה ציורים "מן הבטן", שרעפים של ילד בן

      76 התועה בחשכת סמטאות התנ"ך, לא תופש מדוע ולמה אבל

      מודע לכך שאלה הם שורשיו העמוקים, הקיומיים והמיתולוגיים,  

      כך  אפילו כשאני מצייר במחאה כנגד הכתוב וכנגד האקסיומה של מהותי כאדם וכיהודי."

      בפוסט הקודם כתבתי משהו לגבי אחד הציורים אם זו חווה?

      אז אולי בעצם זו הייתה רחב? (-:

      ציטוט מתגובתי שם

      (((-: בתמונה השנייה זיהיתי דמות אישה עם הציצים חשופים שם מימין

      אני מקווה שראייתי לא מטעה אותי ((((-: זאת חווה? קריצה

      תודה ששיתפת אותנו 

      דרישת שלום חמה לאביך היקר ובריאות טובה

      * כוכב אהבה ושבת נהדרת

        3/12/16 08:36:
      סיפורים וציורים מרתקים. תודה!
        3/12/16 07:25:
      ציורים מאוד אקספרסיביים מרשימים ומעוררי מחשבה
        2/12/16 17:52:

      גם אני נתפסתי ואהבתי את המשפט, שרעפים של ילד בן 76...
      טיפוס מאוד מעניין ומיוחד אביך!!

        2/12/16 15:21:
      שרעפים של ילד בן 76..., ומרידה כשל בן טיפש-עשרה בעצם ההוויה ולו רק על מנת למצות כליל את הדברים העמוקים הנמצאים בנפשו, בנשמתו - וזאת בעצם ההווייה האמיתית, זאת הנחשפת כמעשה אמן, אמן הנאמן לעצמו בכול מחיר. נפלא!!!
        2/12/16 14:17:
      גילית פרק מעניין בחיי אביך. לימודי ציור והפעלת הידע הזה בפועל. הציור אינו דומה לטכסט הוורבאלי, אבל מקבץ התמונות משדר אלינו את אופיו ומחשבתו של המצייר.
        2/12/16 13:27:
      יפה.....תודה על השיתוף. שבת נעימה.
        2/12/16 13:15:

       באחת התערוכות בנושא התנ"ך.

       ראיתי את היצירות הנהדרות של אביך היקר.

       האמת שציפיתי שהוא ישתתף  גם הפעם  בתערוכת התנ"ך הנוכחית בכפר סבא.

      אכן יצירותיו חסרות שם.

       

       שבת שלום  וד"ש לאביך היקר.

       

       בברכה

       אהובה.

        2/12/16 10:13:

      תח"ך כמקור להשראה בכל ההבטים.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין