הפלישתים אינם מסתפקים בכיבוש הבארות ובנטילתם בכוח. על אף שבארץ גרר, המים הם מצרך נדיר ויקר, הם מעדיפים להימנע מהשימוש בבארות ובלבד ששמו של יצחק לא ייזכר עוד. 

"סתמום פלישתים וימלאום עפר", והפשט לפי רש"י הפלישתים מנמקים זאת לא ח"ו בשנאת ישראל לשמה אלא בנימוק "ביטחוני": "תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו". ומכל מקום, הפלישתים אינם מסתפקים בסתימת הבארות והשבתתם. הם ממלאים אותם עפר, שלא ייראה ובל יימצא עוד זכר ושארית לאברהם ובניו. 

לאחר הפגיעה ברכוש, קלה הדרך לגירוש כפי שהתורה ממשיכה לספר לנו "ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד" (בראשית כו', טז'). "וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם" (בראשית כו', יז'). 

יצחק המגורש לא נח לרגע, הוא מסתגל למצבו החדש, ופועל במרץ להפרחת השממה, "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלישתים, ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להן אביו" (בראשית כו', יח'-יט'). 
יצחק לא מסתפק רק בחפירות, אלא קורא להם בשמות שקרא להם אביו. 

נחמה ליבוביץ בעיונה על פרשתנו מסבירה שאברהם קרא לבארות "על כן קרא לבאר לחי ראי" לפי שהייתה מידתו של אברהם ללמד לרבים לדעת את ה' ולהורות להם שאין ממשות באלילים. קרא שם הבאר בשם אשר יורה על אמיתת מציאות ה', ובזה הרגיל בפי הבריות הבאים לשאוב מים מבארו באמרם נלכה נא לשאוב מים מבאר ה' אל עולם". 

לפי פירוש זה, היה אברהם אבינו אבי אבות הפרסומאים, בכישרונו השיווקי הבין כי כוחו של פרסום סמוי, חזק פי כמה מפרסום ישיר. 

המאבק על ה"בארות" אינו רק על רכוש ונכסים. זהו מאבק אידיאולוגי, על דרך, על מסרים ועל הארץ. לנוכח גילויי השנאה יכול היה יצחק לברוח מן המערכה ולנסות את מזלו במקום אחר. 

אך יצחק בחר במקום שנאה הוא הוסיף יצירה הוסיף לחפור בארות נוספים, סוף התעקשותו של יצחק היה ניצחון מוחץ. על כל באר שסתמו לו אויביו בנה שתיים אחרות, זאת התשובה והמסר החשוב לנו גם בימינו שבו אנו נמצאים במערכה קשה מול אוייבנו.

בפרשה קו פסוקים=106
גימטריות: תומים בבטנה= 564, יעקב ועשו=564.
איש השדה=620, אדם הבטל והצד חיות=620.
השבוע לפני: ה כסלו 1937 נרצחו 5 חברי גרעין בקריית ענבים ועל שמם מעלה החמישה. ו כסלן 1973 נפטר ד. בן גוריון. ח כסלו 1978 נפטרה גולדה מאיר.

שבת מבורכת וחמימה לכולם באשר אתם

ותודה למוני