כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של בית החולים ההיסטורי "הירקון" בתל אביב

    0 תגובות   יום שישי , 2/12/16, 16:04
    ''
    בית החולים הירקון - צילום מאלבום אוטו גרינהוט אוסף יד בן צבי באדיבות  שי פרקש ]

     נא להכיר: בית חולים "הירקון" ההיסטורי

     

    בית חולים "הירקון" שפעל בתל אביב בשנות ה-40 וה-50, הוא מהפחות ידועים ומוכרים לציבור הרחב מבין בתי-חולים  שפעלו בתל אביב לאורך שנותיה ''דומה כי רק מעטים יודעים כי היה קיים בכלל בית חולים זה '' -סיפורו של בית חולים הירקון  .

     

    מאת : אלי אלון   יום שלישי 29 נובמבר 2016  


    השנה היא 1936, תקופת "המרד הערבי הגדול", המצב הביטחוני בארץ הולך ומחריף, פעולות טרור של ערבים ביהודים ובמוסדות השלטון הבריטי בארץ הולכות ומתגברות, "בית העולים" או בשמו השני "בית החלוץ" שהחל דרכו ברחוב יפת 34 ביפו ונועד לשמש לשיכון עולים בימיהם הראשונים בארץ, ממוקם בשנים אלה בקצה הדרומי של רחוב אלנבי ברחוב העלייה,היכן שכיום שוכן בית הספר  "רוגוזין " ומוקף סביבה ערבית עוינת. עקב המאורעות גובר הסיכון לביטחונם ושלומם של דיירי ועובדי "בית העולים" ועל כן התגבשה החלטה לסוגרו  ולהקים  במקומו בית עולים חדש בצפונה של תל אביב  המרוחק מהעיר יפו הערבית העויינת.
       

    "בית העולים" בצפון ת"א


    בית העולים החדש נבנה על שטח של כ-7.5 דונם, סמוך לנחל הירקון  בצמוד לשכונת 'שיכון בצפון'. בשטח הקרקע שבפינת לואי מרשל ורח' שטריקר (כיום שוכן בשטח זה הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה). בנייתו של בית העולים החדש בצפון תל אביב, נשלמה בסוף שנת 1937 והוא נחנך במרס 1938. 

    בית העולים החדש  הוקם על-ידי "קרן היסוד" בסיוע תרומה נדיבה מעיזבונו של יהודי בשם אריך סלומון מדרום אפריקה.הוא  תוכנן בידי האדריכל מיטריקון.  וכלל שלושה בניינים בצורת 'ח', בתוך חצר רחבה. אחד האגפים נועד לאכלוס משפחות, ואילו השני - לאכלוס בודדים. בין האגפים היו חדרי שירותים, חדרי חולים וחדר משחק לילדים.  

    עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה והטלת גזירות "הספר הלבן" שהגבילו את העלייה, מספר העולים לארץ ישראל צומצם משמעותית ולמעשה בית העולים החדש נותר בשנים 1940-1938 כמעט ללא שימוש.

    מ"בית עולים" הופך לבית חולים

    ב-9 בספטמבר 1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה תקפו והפציצו מטוסים של חיל-האוויר האיטלקי את תל אביב. כ-130 איש נהרגים ומאות נפצעים, כתוצאה מהפצצות אלו. בעיריית תל אביב ובממשלת המנדט,  ומחשש להפצצות נוספות ולנפגעים נוספים, מבינים שיש לזרז הקמת בית חולים נוסף בתל אביב ההולכת וגדלה ,ושישמש כבית חולים כירורגי לשעת חרום.

     

    עיריית תל אביב בשיתוף עם השלטונות הבריטים מחליטים לשכן את בית החולים החדש ב"בית העולים" שליד נחל הירקון (ברחוב שטריקר כיום), שבלאו הכי כאמור נותר כמעט ללא שימוש. בדצמבר 1940 החלה פעילותו של בית החולים החדש. בשלב ראשון הוא שימש כבית חולים כירורגי לשעת חרום. הבריטים השתמשו באחד מאגפיו לבית החלמה עבור אנשי צוותי האוויר שלהן. 

    בתחילת 1941 כלל בית החולים "הירקון" שנקרא אז במסמכים רשמיים "בית חולים ממשלתי למושבות העבריות", 135 מיטות, מהן 30 מיטות פעילות.4 שולחנות ניתוח ומכשירים כירורגיים וכן מכון רנטגן .  העיתונות דאז בתארה את מבנה בית החולים  דיווחה  כי בית החולים הירקון כלל: "בניין גדול  ובו 3 קומות   ובהם אולמות לחולים. במבנה השני 2 קומות : חדרי ניתוח סטריליזאציה וחדרים קטנים לפצועים קשה. באגף המקשר בין הבניינים נמצאים  מחסני ומשרדי  בית החולים" . וכך מתאר עיתונאי  "הצפה" בכתבה שפורסמה בעיתון זה בתחילת פברואר 1943 את  בנין בית החולים  הירקון והאווירה בו   :"הבניין הנהדר, המוקף פרדסים...וכולו עטוף אור מרענן אולמות מרווחים מרפסות רחבות ידיים...האור והנוף הנהדר - בכוחם לרפא את הגוף והנפש".

    הופך לבית חולים כללי 
     עוד בתחילת שנות ה-40 ,עקב מחסור במיטות חולים בבתי חולים בתל אביב. דרשה עיריית תל אביב מממשלת המנדט לפתוח במקום בית חולים קבוע וכללי . באוגוסט 1943 החל בית החולים לפעול כבית חולים ממשלתי כללי שיועד לחולי המושבות וזאת לאחר שניתן אישור לכך ממשרד המושבות בלונדון .אולם פתיחתו הרשמית התעכבה והוא נחנך רק כעבור כמה חודשים, בינואר 1944. תחילה, כלל כ-80 מיטות פעילות  בשתי מחלקות, פנימית וכירורגית, ובהמשך נוספה מחלקת ילדים ובה 10 מיטות. מנהל בית החולים היה ד"ר שמעון בטיש, (1906 - 1974) לימים מנכ"ל משרד הבריאות . בטיש נפטר בלונדון בספטמבר 1974. על שמו רחוב בירושלים. 
    בית החולים הירקון במלחמת העצמאות 
     

    במהלך מלחמת העצמאות עבר בית החולים"הירקון"  מידי מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט לרשות מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי, ועיריית תל אביב והוגדלו מספר מיטותיו כדי לאפשר במידת הצורך קליטת פצועים רבים . במקום האחות הראשית האנגלייה שעבדה בבית החולים מתחילת הקמתו מונתה אחות יהודייה היה זו צעירה בשם  חיה פורמן.כך לפי דיווח העיתונות מאותה תקופה.פורמן  עלתה לארץ ב1925 מהעיירה גוניונדז בפולין  היתה אחות בנמל חיפה  והיתה בן המטפלים בנפגעי  אונית המעפילים  "פאטרה" שטובעה. פורמן היתה אחות ראשית בבית חולים הירקון ולימים היתה אחות  בבית חולים הממשלתי  בפרדס כץ .היא נפטרה  בשנת 1953 ממחלת הסרטן הותירה קרובת משפחה בשם שרה פורמן מקיבוץ אלונים.

    החל ממאי 1948 היה  למעשה כל צוות בית החולים  הירקון  יהודי.   בן השאר מופיעים בצילומים או מוזכרים במסמכים אנשים שעבדו בבית חולים זה  או שהיו קשורים אליו בדרך כזו או אחרת, שמה של האחות פרומה קנופף. עובד בשם לרמן(אולי מנהל ) , אחות בשם חייקין ד"ר אהרון ביילין , מי שמכיר אנשי צוות נוספים בבית חולים זה מוזמן להוסיף ולהעיר במדור התגובות  שנמצא מתחת לכתבה . 
    בית ספר לאחיות 

    ליד בית החולים "הירקון" פעל עוד לפני הקמת המדינה  בית ספר לאחיות. בית הספר זה המשיך פעילותו בתקופת מלחמת העצמאות, ב-1951 העניק תעודות לבוגרות  בית הספר. - בעיתון 'דבר' מיום  12 ספטמבר 1951 התפרסמה  יאני מוצא ידיעה .תחת הכותרת "מחזור ראשון לבית ספר לאחיות של המדינה'   וזו זו לשון הידיעה:  "הטקס של חלוקת התעודות נערך בבית - הספר הממשלתי לאחיות שליד בית החולים "הירקון" . גב' ש. קנטור מנהלת מחלקת האחיות של משרד הבריאות סיפרה על הקשיים בהנחלת השפה ל"קיבוץ הגלויות" שבתוך בית - הספר. הודתה במיוחד למנהל ד"ר בטיש למנהלת ר . רון ולח. פורמן. את הגברות רון ופורמן זיכתה בענידת שני הסמלים הראשונים של מדינת - ישראל לאחיות מוסמכות...
    בשנותיה הראשונות של המדינה, בית החולים הירקון שימש גם כבית יולדות. וכן טיפל באוכלוסיות של שכונות צפון תל אביב שהתרחבו מאוד באותן שנים. 
     
    ''

    בתמונה: האחיות בבית הספר לאחיות שליד בית החולים [צילום מאוסף התמונות
    של פרומה  קנופף באדיבות שי פרקש] 

    סופו של בית החולים  

    בסוף שנת 1953 כאשר הועבר בית החולים הצבאי בתל השומר לרשות משרד הבריאות נסגר בית החולים "הירקון" סופית וצורף  לבית חולים תל השומר. 


    בנייני בית החולים הועברו לרשות הוועד למען החייל, שפתח בהם אכסניה בשם "אכסניית קרייתי" לחילות וקצינים שפעלה עד שנת 1970. במקום נערכו באופן מסורתי טקסי הגרלת פרסי הוועד למען החייל ואירועים נוספים מטעם הוועד למען החיל. באגף אחד של מבנה בית חולים הירקון פעל השירות הפסיכולוגי של עיריית תל אביב. 

    ב-1980 הבית עבר שיפוץ יסודי. ושנה לאחר מכן ב-1981 החל לפעול במקום הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב בשנת 2004 התגלו סדקים רבים בקירות הבניין ובדיקה הנדסית  קבעה כי המבנה שוקע ,לא בטיחותי  ועלול להתמוטט על יושביו במקום לשמר את הבנין ההיסטורי הוחלט להרסו .  ולבנות במקומו  ועל חורבותיו מבנה גדול וחדש לקונסרבטוריון .הבניה  נמשכה כ-4 שנים לערך בין השנים 2008-2012. המבנה  החדש נחנך ב2012

    סיפורו של גימי גיימס 
    מתעד השימור שי פרקש  שלח אלי לצורך עזר להכנת הכתבה  מצגת וכן תחקיר שערכו הוא  בשיתוף עם ההיסטוריונית והסופרת  שרי גל והאדריכל  חוקר תל אביב-יפו שמואל גילר על תולדות מבנה בית הקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב ברחוב שטריקר ועל בתי העולים בתל אביב . מהתחקיר והמצגת  עולה סיפורו של  טייס חיל-האוויר הבריטי גימי גיימס  ששהה בשנות ה-40   בבית ההחלמה שליד בית החולים הירקון . ג'ימס, המריא באוגוסט 1942 עם מטוסו מקהיר כשהוא נושא 14 חיילים פצועים ואת הגנרל וילאם גוט. זמן קצר לאחר ההמראה הותקף באוויר על-ידי מספר מטוסי מסרשמיד גרמניים . המטוס נחת בשלום במדבר אולם נורה מהאוויר על ידי המטוסים הגרמנים  והתפוצץ. כל נוסעי המטוס נהרגו, להוציא את הטייס ג'ימי גייימס שנחלץ מהמטוס כשהוא פצוע ושרוף. 

    ג'יימס נשלח להחלמה בבית ההחלמה שבמתחם  בית חולים הירקון בצפון תל אביב את הגנרל קוט החליף לאחר שנהרג הגנרל הידוע מונטגומרי. שי פרקש שלח לי צילומים של הטייס כשהוא מקבל מידי טייס חיל-האוויר הישראלי יעקב דאובה חוברת זיכרון של בית ההחלמה גיימס כבר איש לא צעיר  נראה מעיין בהנאה בחוברת זו . ההיסטוריונית והסופרת שרי גל שהשתתפה בהכנת המצגת והתחקיר  סיפרה בהרצאה  באודיטריום של בנין הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה כי הטייס עדין  חי ובביקורה בחו"ל אף נפגשה עימו .הוא סיפר לה  כי הוא זוכר לטובה את בית החולים ובית ההחלמה ויש לו זכרונות יפים מתל אביב. 

    כתבות נוספות של כותב זה :
    ''
     
    ''

    תצלום בית החולים

     

    נא להכיר: בית חולים "הירקון" ההיסטורי  בית חולים "הירקון" שפעל בתל אביב בשנות ה-40 וה-50, הוא מהפחות ידועים ומוכרים לציבור הרחב מבתי-חולים אחרים שפעלו בתל אביב לאורך שנותיה '' דומה כי רק מעטים יודעים כי היה קיים בכלל בית חולים זה '' על כן ראיתי לנכון להביא בפני הקוראים את סיפורו של בית חולים לא ידוע זה אלי אלון   |   לסיפור המלא

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות