מָתוֹק לַחֲבֵרוֹ
מַתָנָה נִבְחֶנֶת בַּזֶה שֶיוֹדֵעַ
שֶחֲבֵרוֹ יֵהָנֶה מִזֶה,
בֵּין בְּדִיבּוּר בֵּין בְּמַחְשָבָה וּבֵין בְּמַעֲשֶׂה.
.
אֶלָא הֱיוֹת וְכל מַתָנָה
צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּהִתְגַלוּת
כְּדֵי שֶחֲבֵרוֹ יֵדַע מִזֶה,
וּבְחִינַת מַחְשָבָה אֵין חֲבֵרוֹ
יוֹדֵעַ שֶחָשַב בַּעֲדוֹ,
.
לָכֵן צְרִיכִים גַם לְדִיבּוּר, שֶיַגִיד לוֹ
שֶחוֹשֵב וְדוֹאֵג עֲבוּרוֹ.
וְגַם בַּזֶה, דַוְוקָא בְּמַה שֶאָהוּב לַחֲבֵרוֹ,
הַיְינוּ מַה שֶמָתוֹק לְחֵיך חֲבֵרוֹ.
.
שֶמִי שֶאֵינוֹ אוֹהֵב דְבָרִים מְתוּקִים
אֶלָא דְבָרִים חֲמוּצִים
אֵינוֹ יָכוֹל לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים חֲמוּצִים
אֶלָא בִּדְבָרִים מְתוּקִים דַוְוקָא,
שֶזֶה אָהוּב לְחֵיך חֲבֵרוֹ.
.
וּמִזֶה נָבִין שֶיָכוֹל לִהְיוֹת
דָבָר שֶל מַה בְּכָך אֶצֶל אָדָם זֶה,
וְאֶצֶל חֲבֵרוֹ אוֹתוֹ הַדָבָר
הוּא מֵהַדְבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶל עוֹלָם. כתבי רב"ש 
|