אתה חייב לסדר לי אישור לויזה לאמריקה"-כך פנתה אלי ציפי אשתו של רוני. רוני הוא מתכנת מחשבים ולקוח  וותיק שלי, את ציפי כמעט שלא הכרתי. 
"אסור שרוני ידע, עוד כשבועיים יהיה יום הנישואים העשירי שלנו, ואני רוצה להפתיע את רוני בטיול לאמריקה"
התלהבתי, וכתבתי לרוני מכתב המלצה נלהב לוויזה. שמח שיכול  לעזור לרוני. רוני בחור מקסים, מוכשר בטירוף, משקיע את כל עיתותיו  בעבודה . מעולם לא ראיתי במפגשים חברתיים. שערו  מאפיר , כפות ידיו גדולות, עיניים שקועות,סקרניות.
תוהה לעצמי  על מהות  הקשר בינו לציפי.  כולה אש סערה, אחוזת  תזזית  רוצה לבלוע את כל העולם. מטופחת אך רחוקה מלהיות נאה.
כל כך שמחתי שרוני  יצא סוף סוף מהקונכייה שבנה סביב עצמו, שיראה עולם  שיצא  קצת לבלות.
ציפי סגרה  את כל הסידורים, ובשעה היעודה , ביקשה מרוני להעמיס למונית את המזוודות  והובילה את רוני  עם הדרכון והוויזה לנתב"ג .
*
שבוע אחר  כך רואה בפייסבוק תמונות שרוני מעלה. הנה  מצטלם  ליד פסל החירות ,למחרת רואה  אותו  חובק  את ציפי ליד מפלי  הניאגרה  ובלוריתו מתנפנפת ברוח נוגשת  בתלתלי שיערה  של  ציפי.
לאחר כמה ימים  עושה לייק  לתמונתם  על גשר  הזהב  בסאן פרנסיסקו   ומזמזם לי את  יושב  בסאן פרנסיסקו על המים.

-"אבל...."  המשכתי  וחיכיתי  למשפט  המתבקש ..... אבל  אין  כמו  בבית. 
- " אבל, ביום  האחרון  לטיול . ציפי הודיעה לי שהיא  הכירה  מישהו  והיא מתגרשת  ממני, והטיול  הוא מתנת פרידה" - מטיל רוני  את הפצצה  באותו טון  בו התחיל  לספר. שקט  ומבוכה שרר  במשרד.  נותרתי ללא מילים
ורוני  המשיך:-
 "כִּי-יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, וּבְעָלָהּ; וְהָיָה אִם-לֹא תִמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו, כִּי-מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר--וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ, ...   אבל  היא  מוצאת  חן בעיניי ואיך  אתן  לה גט?