מעגלי חיים נסגרים מעגל ועוד מעגל. כמו פנינים בשרשרת שזורים. כיוונים הפוכים, מתחברים. ימים שנשאו בחובם רק עצב וכאב, הופכים לפרח מלבלב. אם שמחה נפלה בארזים מה יאמרו האזובים? לצלילי הרוח מרקדים, מצחוק מתגלגלים. ימים מייסרים שוממים, מורכבים, לא מובנים. הופכים בן רגע כל כך פשוטים... יד אלוהים. 
|