כותרות TheMarker >
    ';

    דוקא בלוג

    למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
    למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
    בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
    כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
    ©

    0

    על תופעת "העיתונאי המדיח"

    7 תגובות   יום שבת, 10/12/16, 17:23

    בעולם המלחמה בפשע ובמשפט הפלילי מוכרת תופעת "הסוכן המדיח": הצמדת סוכן המשטרה הסמוי אל העבריין תוך התחזות לשותף הפועל ליצירת עיסקה עבריינית. פעולה המביאה ללכידתו "על חם" של העבריין המועד.

    אחת השאלות המרכזיות העולות בקרב המשפטי בין ההגנה לבין התביעה כאשר העבריין מובא לדין, גם בטיעונים לעונש, היא: האם היה האיש שעל הכוונת מבצע את העבירה גם אלמלא נפל בפח ההדחה.

    עכשיו עולה לדיון ציבורי סוגיית "העיתונאי המדיח". להבדיל כמובן מן התחום הפלילי,לא עלינו, ובהקבלה לדרכי פעולה עיתונאיות בזירה החברתית, הפוליטית-תקשורתית: עיתונאי שאיננו מסתפק בדיווח על נסיעות חברי כנסת או על פעילות אחרת שלהם לקידום עצמי כזה או אחר.

     הוא מדיח אותם לנסיעה לכאורה - ונסיעה חסרת חשיבות.  

    כן, זאת כותרת טובה. זה סיפור חם. זאת חגיגה עיתונאית לראות את חברי הכנסת מתפתלים בהסברים שלאחר החשיפה כאשר זומנו לנסיעת שליחות שלא היתה אלא מלכודת עיתונאית בשיתוף סייען פרלמנטרי שהוא ח"כ מצטיין ובא מן הזירה העיתונאית.  

    עשו כותרת של עמוד ראשון, פריים טיים או "עמוד הבית" בלשון הדיווח ברשת. נחשף גם הליך פרלמנטרי -אתי לוקה בחסר, בלשון המעטה, של קבלת החלטות. עד כאן – השג עיתונאי יצירתי למהדרין.

    ועדיין – אני סבור כי אל לו לעיתונאי לחצות את הקו שבין סיקור לבין הדחה. ואחת הסיבות הטובות לכך היא שיש די והותר נסיעות לדווח עליהן גם מבלי לייצר תרחיש בדוי.

    ב-17 שנות סיקור פרלמנטרי למדתי משהו על נסיעות של חברי כנסת והדיווח עליהן – וגם על עיתונאים שנילוו לנסיעות אלה. יותר מכך, אני מעריך כי על חלק מדיווחי על היקף הנסיעות של חבר כנסת זה או אחר – כולל יו"ר הכנסת – וחלקן בעוגת תקציב הכנסת, שילמתי מחיר  מקצועי שכל עיתונאי פעיל מכיר היטב.


    מדובר בצינון מקורות. מדובר בהרחקה על אתר מן המעגל הקרוב של האיש עליו דיווחת כאלוף הנסיעות התורן. מדובר בהעברת סיפורים בלעדיים למתחרה שלך כ"עונש" על שהעזת. מדובר באיתות לבכירים במערכת שלך שיש תג מחיר לסיקור שאיננו מחמיא.

    ואל תצפה להתלוות לנסיעה פרלמנטרית בעתיד. ואל תתפלא אם עמיתך לסיקור בעיתון המתחרה שנוסע עם הנבחר יביא סיפור בלעדי.

    עד כאן – סיקור עיתונאי כשר בכשרות רבנות. ואין כאמור מחסור בדיווחים. נסיעות של חברי כנסת הן חלק חשוב, מקובל ומשמעותי מעבודתו של הנבחר במסגרת קשירת והידוק יחסים עם פרלמנטים, תקשורת, קהילות יהודיות.

    אל לא מעט נסיעות של שרים בכירים, ראשי ועדות בכנסת ויו"ר הכנסת הוזמנו ונלוו לאורך השנים גם עיתונאים.  יש עניין להביא את בשורת פועלו של הנוסע גם בשידור חי.

    מעבר להבאת המסר הישראלי, חברי כנסת לומדים רבות במהלך נסיעות אל פרלמנטים וכנסים בינלאומיים. יוצאים לטבילת אש חיונית ולא אחת בזירה עוינת, מבינים מקרוב את אתגרי ההסברה של מדינה במצב לוחמה מתמשך.

    וכשר גם בכשרות בד"צ ירושלמי לבצע בחינה עיתונאית מדוקדקת בסוגיות כגון כמה כוכבים היו לסוויטה במלון המארח, האם חרגה הנסיעה הזאת מתקציבה, מי נלווה אל הנוסע, האם היו אירועים חגיגיים יותר וחגיגיים הרבה פחות בשעות שלאחר הפגישות הרשמיות. (נסעו לסעודה בשבת או לא נסעו בשבת? היה קזינו?)

    במערכת "ידיעות אחרונות" שבשליחותה סיקרתי את הכנסת אהבו דיווחים על הנבחרים המעופפים כולל נסיעותיו של יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין. נהגו לצרף לחומר כזה איור של מטוס רחב כנפיים וצילומי דיוקן של "אלופי המיילג'" שהושתלו, מחייכים, בחלונותיו.

    אין עיתונאי ראוי לשמו  שאיננו חותר להניח מקלדת, מצלמה ומיקרופון  על "סיפור חם".  חלק מן הדי. אן. איי העיתונאי: לחשוף. להוריד את מסכת התדמית שיוצרים דוברים. ואם מעל נבחר ציבור – על אחת כמה וכמה.

    אך הדחה לנסיעה היא חציית  קו.

    לטעמי – קו שאין לחצות  אותו.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/12/16 19:01:

      צטט: קנולר 2016-12-18 14:37:46

       כל דרך להסיר מהם את מסכת הנהנתנות והצביעות כשרה בעיני.

      יהודית יקרה. רק מפני שמישהו החליט לוותר על אתיקה אין סיבה שהמדווח עליו יעשה גם הוא כך. שאם לא כן - מה מותר המדווח על המסוקר. שלך בהערכה רבה. חיים 

       

        18/12/16 14:37:

      מעניין. אבל אחרי שחברי הכנסת או השד יודע מי אישרו העלאה של שקל ליום לקצבת נכים של נרדפי נאצים כל דרך להסיר מהם את מסכת הנהנתנות והצביעות כשרה בעיני.

        14/12/16 17:34:
      מסכימה אתך, הפעם
        12/12/16 15:01:
      תודה למגיבים, ולא רק מפני שהם מסכימים עם הטיעון שהבאתי:))
        12/12/16 09:20:
      למרות שאינני עיתונאי, אני מסכים שעיתונאי צריך לחקור מציאות, ולא ליצור מציאות מדומה על מנת לפתות ולהדיח - וכה קל להתפתות! כל טוב, עמוס.
        11/12/16 23:02:
      והמדיחים והמודחים כה רבים אצלנו.
        11/12/16 12:38:
      בצעירותי הייתי "עיתונאי צעיר" באחד מעיתוני הנוער שהיו אז. אבל נגמלתי מהר מאד ממקצוע זה. אני מאמינה שכל בעל תפקיד, בעל מקצוע, חייב שיהיה לו מוסר הולם על פי סוג עבודתו. אפשר לפתות אנשים רבים ולהביא עליהם אסון, בסופו של דבר. גם אם הפיתוי נקלט, לכאורה, כפעולה חיובית עבור מקום העבודה של המפתה. כל אחד חייב, לדעתי, לעשות את עבודתו המקצועית במיומנות וביושר. אני ערה לכך שיש "פיתויים"מטעם הממונים על העובד. כמו, מערכות עיתונים, בעלי עסקים , מנהלי הבורסה וכיו"ב. כאן חייב לפעול יושרו של העובד ונאמנותו למקצועו. בהחלט ייתכן שדברים אלה נשמעים תמימים וילדותיים, אז מה? מותר לחשוב ולהאמין בדרך הנכונה גם אם היא לא מופעלת תמיד.