כותרות TheMarker >
    ';
    0

    קילומטרים שלמים של קירבה

    2 תגובות   יום ראשון, 11/12/16, 15:48


    דיילת אוויר בחברת ישראייר * בעבר שימשה במגוון תפקידים כמפיקה, מנהלת תוכן ואשת תקשורת * את עבודות המשרד השבלוניות החליפה לעבודה דינמית ו"צעירה" * אחרי לידת בן הזקונים, "מחשבת מסלול מחדש", ועושה שינויים משמעותיים בחייה -  חיים מלאי פתיחות ותעוזה, חפים מצביעות, ללא מסכות  וללא ייסורי מצפון *

     

    מקיימת זוגיות יציבה  קרוב ל- 30 שנה * "יציאה" מקיבעון  מחשבתי מאפשרים לה ולבן הזוג להתגבר על המשברים וחוסר התשוקה שקיימת בזוגיות ארוכת שנים *   המודל לזוגיות מוצלח, לדעתה,  הוא זוגיות עם ספייס ומרחב אישי, הכולל לעיתים גם לינה בבית מלון ויציאה עם חברים של אחד מבני הזוג. 

     

    במשך למעלה מ- 8 שנים היא כותבת למגירה * מתוך למעלה מ- 300  שירים,  המובחרים מתוכם,  רואים אור בימים אלה באסופה  "קילומטרים שלמים של קירבה" בהוצאת "אופיר ביכורים" *  שירים העוסקים ביחסים הרומנטיים ובקשר בינו לבינה  לפעמים כועסים, לפעמים מאוכזבים, אך בדרך כלל תומכים ואוהבים * בן זוגה מפרגן שותף מלא לעשייה שלה, לסיפורים, לחשקים, לשיח ולשירים.

    זוהי גלית אבגי- כהן שמצינת : "הכתיבה עבורי היא כלי לביטוי עצמי. דרך השירים אני רוצה להעביר מסר לקוראים : שמותר להעיז, מותר לדבר, מותר להרגיש ומותר לחיות".

     

     

    ''


    בכנראה שיש רגעים בחיים בו את/ה מחליט/ה "לא לדפוק חשבון" וליישם את "האני מאמין שלך" על כל תחום בחיים, משוחרר מעכבות, מסכות וצביעות וללא כל ייסורי מצפון. לגלית אבגי- כהן זה קרה שניה אחרי גיל 40 - אחרי לידת הבן השלישי.  "לאחר לידת בני יעל שהיום כבר בן 8 נפתחו כל המעצורים אצלי. נשברו מוסכמות. נפתח עולם שלם של שינויים. עד לידת בני הייתי אשת קריירה שוטחנת שעות במשרד. פתאום התפרץ בי גל מטורף של התחדשות. של ריגוש שהייתי צמאה לו. של צורך להיות יפה ונשית. של צורך לאהוב. של צורך להיות עדיין שווה." אומרת גלית.

     

    ''

     

    גלית אבגי-כהן, 47, נשואה ואם לשלושה, בעלת תואר ראשון בארכיאולוגיה ובגיאוגרפיה מאוניברסיטת תל אביב, בוגרת מרכז מנדל למנהיגות בנגב. בעברה קריירה עשירה של תפקידים בכירים במינהל קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בענף המלונאות וכמפיקה ראשית ומנהלת תוכניות האקטואליה ברדיו קול הים האדום באילת, וכיום היא דיילת אוויר בחברת ישראייר.בשנת 2012 השתתפה בתערוכת האמנות "לא צמות זין" שזכתה לשבחי הביקורת – 40 נשים ידועות שצילמו את עצמן בבוקר, בלי איפור ומסכות, לפני כניסתן לתפקיד הרשמי שבו הן עוסקות.


    בימים אלה משיקה גלית את אסופת השירים  קילומטרים שלמים של קִרבה  ( אופיר ביכורים ) בו היא חושפת מצבים שבינו לבינה המתעדים שלל רגשות, תשוקות ואהבות הספוגים בקִרבה, בחום רגשי אינסופי. שירים שמצלמים במילים רגעי חיים קטנים וגדולים שאיננו רוצים לאבד.


    השירים מאד מרוכזים ביחסים הרומנטיים ובקשר בינו לבינה, לפעמים כועסים, לפעמים מאוכזבים, אך בדרך כלל תומכים ואוהבים. נראה שהכותבת מיטיבה לתאר רגעים קטנים שהם חלק מחייהם של בני זוג רבים, והיכולת לתאר רגעים כאלה, ולהאיר אותם ושלא ילכו לאיבוד, היא חשובה ביותר.

    מחשבת מסלול מחדש. "נשבר לי מהלחץ. מהמחשב מהמשרד מכל מה שמקבע!". אומרת גלית כשאני שואלת אותה מדוע בחרה להיות  דיילת אוויר. ומספקת לי מספיק סיבות : "סביבת עבודה צעירה ששמסבה לי הנאה רבה הן במפגש עם אנשים. החיוכים כל היום. הצורך להיראות טוב  וצוות העבודה האיכותי."  

    ''


    גלית : "אחרי הלידה עם חשק מטורף, התחלתי לבלוע את העולם. הוכחתי לעצמי שכל מה שאני רוצה אני יכולה לעשות. בבית נתנו לי גב לכך. זרמו עם כל מקצוע ששיניתי ואגב, עשיתי בהצלחה יתרה והערכה רבה בכל מקום. בפן הזוגי אישי ניתן לי חופש רב לצאת מהמסגרת. בידיעה ברורה שזה חזק מאוד אצלנו. אני היום מטיילת עם מי שבא לי. אין בעיה שיש לי חברים בנים למשל. יש פה בית פתוח לכל חברות שנעימה."


    כותבת מתוך צורך לביטוי אישי.  את ההשראה לכתיבת השירים מקבלת גלית מדברים שנאמרים לה, ממחשבות שמתרוצצות אצלה בראש וגם "מחשקים" ותובנות של אשה בשלה.  דרך השירים היא רוצה להעביר מסר ברור לקוראים : שמותר להעיז. מותר לדבר. מותר להרגיש. מותר לחיות!"

     

     

    למגירה היא כותבת כ 8 שנים לערך. את "הדחיפה" וההחלטה לצאת לאור היא קיבלה מבעלה.    "הפידבקים בכל קבוצות הכתיבה היו חזקים מאוד. לכתיבה  ובעיקר כי  בעלי אמר לי גלי זו השנה שלך. אומרת גלית, שכבר ערמה 300 שירים ויותר באמתחתא  וכבר שוקדת על ספרה השני.

     

    גלית מרגישה זהות יצירתית עם המשוררת רחל חלפי. "אני מתחברת מאוד לשירים של רחל חלפי. למחאה הנשית. ללעשות מה שמרגיש נעים ועושה טוב בלי ייסורי מצפון. באמת להכיר בעצמך. בלי כיסויים. מסכות וצביעות.  ( השיר שלה בלוז הלכתי לעבוד בתור בת יענה).

     

    "אנחנו לא מקובעים ומעניקים חופש מרחב אישי לעשייה אחד לשניה". את ספרה מקדישה גלית לבן זוגה,  ואף מציינת בדף ההקדשה  בספר "בעיקר היותו מאהב". על כך אומרת גלית בפתיחות : "בן זוגי אדם מיוחד מיוחד. לא הייתי מגיעה להיותי אני שלמה בלעדיו. החופש. הפרגון. הבטחון. הערכה רבה והגוף שנמשך. חלקי גוף. אני מביטה ואוהבת."

     

    "מתכון טוב לזוגיות הוא בהענקת חופש. אמת גדולה ומרחב אישי לעשייה. את התשוקה משמרים על ידי הכנסת עניין לחיים. יוצרים ריגושים. וחיים במערכת זוגית טובה. לא נשארים במקום לא מחבק. בעלי שותף מלא. לסיפורים. לחשקים. לשיח. לשירים. לכתיבה. פרגון רב. אהבה טובה." מוסיפה גלית.

     

    "אנחנו שנינו טיפוסים מיוחדים. שונים בנוף. לא מקובעים על מסגרות. עושים המון שינויים מכניסים עניין רב לחיינו בתזוזות.  אנחנו מדברים בגדול על זה שמיצינו את אילת אליה הגענו  בעקבות עבודתי בקמפוס פה ונשארנו 11 שנה. זה הזמן לעוד שינוי, כרגע חיפה נבדקת בתור אופציה למעבר."


    "אנחנו לא מקובעים", מדגישה גלית בשיחה. ונותנת לי להבין את המשמעות למתן מרחב אישי בזוגיות. " יש לנו כלל של זמן לבד מחוץ לבית. בעלי עולה לתל אביב יושב שעות בחנויות תקליטים או צופה בהופעות ב"ברבי" וחוזר מאושר אני יכולה לטייל עם חברים בפעם אחרת ואפילו ללון מחוץ לבית במלון שאני לוקחת לי ללילה כדי לחזור חדשה ומלאת אנרגיות הביתה.

    גלית : "ראינו המון זוגות חברים מתגרשים. מפרקים חבילות. ופתחנו שיח בנינו על הצורך הזה להתרגש. לנסות. אבל שנינו הבנו שלא מפרקים חבילות רק להרגיש בגוף. או בשביל זיון. אני בקנאות שומרת על

     

    ''

     

    ביתי ובעלי. הערכתי לו אין גבולות לה.  אנחנו כל הזמן ביחד. יש המון מגע וחיבוקים ונשיקות בבית, ויש זמן לבד. שקט טוב. מילוי אחר. אנשים היום לא יודעים לקחת את זה לעצמם. אצלנו אין דבר כזה ברוגזים. שקרים. מניפולציות וקומבינות. הכל כל כך כנה . המריבות מריבות. הפיוס פיוס. תמיד מדברים ושמים הכל על השולחן. אין מתחת!" 

    "היופי שלך – זה מה שאת מקרינה". בחלק משירה כותבת גלית על הצורך "להיות יפה". דבר שנובע, כך לטענתה מפחד מהזדקנות. מקמטים ומקפלים.  "זה כנראה חשוב לי מאוד. כי פשוט שאישה אוהבת את גופה ואת עצמה ונח לה בו היא מקרינה זאת לסביבה" מציינת גלית ומשתפת, "כל הזמן מתחילים איתי. כל החיים. אני הולכת ברחוב ומחייכים אליי.  ?איך מתמודדים עם זה ? זה נהדר! זה מפרגן. זה בטעם טוב. ואני באה מבית חזק."


    "אני יכולה להביט בגברים ולהימשך אליהם". זו תחושה נעימה וטובה. והיא לא רעה. יחד איתה יש לי בית חם, אוהב והוא העיקר. פעם, לפני 10 שנים הייתי אומרת לך שאלו תחושות לא טובות.  היום אני יודעת שהן אחלה. אין סתירה בין להרגיש. לבין אהבה. אפשר להתרגש . מותר. זה בסדר." אומרת גלית בביטחון .


    "אני מחוזרת כל הזמן. מי שנחשף לכתיבה שלי או תמונותיי נמשך לדמות. ולראש.
    אני יכולה להתכתב עם חברים קרובים גברים על הכל. וזה בסדר בבית. אני לא מסתירה. אני לא מסתתרת. זה פה בסלון. ילדיי מכירים את כל חבריי. וטיולי. הכל גלוי!" אומרת גלית.


    גלית מסבירה כי אותן תחושות שהיא חשה הן  לא "סקס" ו"זיונים". – "זה בעיני ממש לא המהות בנשיות או ריגוש שעושה לי את זה. הגירוי המנטלי. להיחשף לאנשים חכמים. ללמוד מהם. זה עולם ומלואו. לטייל עם אנשים כאלו. זה מעשיר ברמות.מה גם שאני אשה של חברים ולא חברות. הבית שלי הוא מבצרי. ועליו אני שומרת בקנאות. אני לא צריכה לשקר כדי לצאת מהבית לפגוש אנשים. לשבת בבתי קפה. או לטייל. אני יודעת לקחת לעצמי ואני יודעת גם לתת".


    חלומות ושאיפות. את הראיון גלית  מסיימת בחיוך שהוא גם הסמל המסחרי שלה, " השאיפה שלי היא  להיות בריאה ומאושרת. לחיות בנחת. לטייל ללא הפסקה וכמובן לאהוב.

    ''

     

    קרדיט צילומים : אלי מליץ 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/12/16 08:52:
      לאה .. איזה יופי . !
        12/12/16 11:45:
      הכרתי את גלית בבית קפה הזה, קראתי את כל מה שכתבה, הגבתי תמיד. אני מקווה שהספר יסב לה נחת ויגע לקוראים חדשים שיכירו אותה. מי שאינו מכיר את כתיבתה, אני משערת שההכרות תגרום לו הנאה. שיהיה בהצלחה!

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין