מעשה באשתו של רב חסדא, שעמדה וקישטה עצמה לפני כלתה, בחול המועד. ישב ר' הונא בר חיננא לפני רב חסדא )שהיה תלמידו) ואמר: לא שנו [להתיר קוסמטיקה בחול המועד) אלא ילדה (צעירה). ענה לו רב חסדא בלשון חריפה: האלוקים (לשון שבועה), אפילו אמך ואפילו אם-אמך ואפילו עומדת על סף קברה. כדברי הפתגם: "בת ששים כבת שש לקול הילולא רצה" 

=============

החלומות באים לה בסבתא בצבעים, כשהיא עצובה היא חולמת בשחור ובאפור כשהיא שמחה חולמת בצהוב ובירוק, כשהיא צעירה היא חולמת באדום ובוורוד, וכשהיא עסוקה היא חולמת בכחול ובטורקיז.

והיא סורגת לנו סודרים, בצבעים של החלומות, לזה כובע גרב חום כהה כשהיא מדוכדכת, ולזה צעיף טורקיז כשהיא עסוקה.

סבתא לא סורגת סתם, סבתא סורגת לפי מידה, היא מחליטה מה לסרוג לי, ואני רק באה למדוד .

"עמדי זקוף, מתחי ידך לצדדים " כך היא שחה לי, ואני עושה כמצוותה, והיא מודדת לי את הגובה.

ואני תוהה וצוחקת " סבתא, ככה לא מודדים גובה" - וסבתא מחייכת, "ככה אני מודדת".
בוקר אחד, ראיתיה מנמנמת על כסא הנדנדה, מסרגתה בידה, ועיניה עצומות.

"סבתא המשוגעת " צעקו ילדי השכונה, וסבתא פקחה עין עצלה, והרימה משקפיה על חוטמה וחייכה, בחלומה ראתה עצמה בליל חתונתה, מפרכסת ומכחלת . והיה החיוך מתפשט עולה ומחמם עצמותיה הכחושות, אוחזת בסליל האדום, ושוזרת אותו בוורוד וסורגת את חלומה.

"בואי, רוחל'ה, אמדוד לך כובע - עמדי ישר, ותקרצי בעין שמאל" .

"סבתא משוגעת " אני מתחצפת, ככה לא מודדים כובע, סבתא נעלבת ועדיין סורגת את חלומה.

בערב קיבלתי מנה מאמא  " ככה לא מתחצפים לסבתא, סבתא לא משוגעת, סבתא מוזרה!"

למחרת קוראת לי שוב סבתא, ואני מוכנה .

 והיא מצווה עלי לכרוע ברך למדוד את הבטנה.

"אז אני משוגעת? " כך סבתא נוהמת בפרצוף של ילדה קטנה.

"את לא משוגעת, את סתם מוזרה"- אני חוזרת על המשנה.

"מוזרה? מאיפה קיבלת זאת התמונה? "

מהורהרת ונבוכה אך בכל זאת עונה .

"אתמול היית מדוכדכת והיום הכול השתנה "

"נכון, הבוקר חלמתי על אירוסין ועל חתונה"

סבתא שלי סורגת, חלומות לפי מידה, ואני לובשת הכול ונהיה לי חם עם חלומותיה