כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ד"ר איתמר כוכבי

    0

    הַמָאַזָּן בְּחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית ובחֶבְרָה הַמִּסְחָרִית

    0 תגובות   יום שני, 12/12/16, 09:38

    הַמָאַזָּן בְּחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית ובחֶבְרָה הַמִּסְחָרִית

    חלק שני

    ''
    ''
    ''

    הַמָאַזָּן בְּחֶבְרָה הַיַּצְרָנִית ובחֶבְרָה הַמִּסְחָרִית

     

    ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

    הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

    מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

    מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

    אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

    הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות  וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa

    שִעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי 

     

     

    נכסים

    הסעיף הראשון בצד הנכסים הינו רכוש שוטף. סעיף הרכוש השוטף כולל מזומנים וכן את כל אותם נכסים, שבמהלך העסקים הרגיל של החברה, יהפכו למזומנים בעתיד הקרוב (בד"כ עד כשנה מיום המאזן).

    רכוש שוטף:

    במסגרת הכותרת רכוש שוטף יופיעו בין היתר הסעיפים להלן:

     

    מזומנים – כסף זמין המגולם בשטרות או מטבעות, ומהווה אמצעי התשלום הנזיל ביותר.

    עו"ש בנק – המונח עו''ש משמעו חשבון "עובר ושב", המהווה חשבון בנק אשר באמצעותו מנוהלת רוב הפעילות הפיננסית השוטפת, הכוללת תשלומים לגורמים שונים על ידי אמצעי תשלום שונים, כדלהלן: צ'קים, כרטיסי חיוב וכן הלאה.

    פיקדון קצר מועד (פק"מ)  פיקדון לתקופה בת 7 ימים עד 365 ימים, כאשר הלקוח בוחר מראש את התקופה הרצויה לו והבנק מתחייב מראש על שיעורי הריבית לכל התקופה המיועדת.

    פיקדון צמוד מט"ח (פצ"מ) – פיקדון המאפשר הצמדת הכסף למטבע חוץ. תקופת הפיקדונות הצמודים למט"ח נעה בין חודש לשנתיים והפרשי השער פטורים ממס.

     ניירות ערך סחירים – נכס זה מייצג השקעה זמנית של עודפי מזומנים, שאינם נחוצים באופן מיידי. מזומנים אלה מושקעים במניות ואגרות חוב, למטרת התשואה מריבית ו/ או דיבידנדים. מכיוון שמדובר במזומנים שניתן לממשם בטווח קצר מאד, על ניירות הערך המוחזקים, להיות סחירים ובעלי תנודות מחירים מינימליות. כדאי לבחון מהן ניירות הערך שהחברה מחזיקה; לעיתים מוצג פרוט בביאורים לדוחות.

    חייבים (לקוחות) – כאן מוצגים סכומי כסף, שטרם נגבו מלקוחות, שאליהם נשלחו סחורות במועד מוקדם יותר. בד"כ ניתנים ללקוחות 30, 60 ואפילו 120 ימי אשראי. אף על פי כן, הניסיון מלמד כי ישנם לקוחות אשר אינם עומדים בפירעון חובותיהם, אם בשל קשיים פיננסים ואם בשל גורמים אחרים. מכאן, בכדי שסעיף החייבים יציג באופן אמין יותר את הסכום שיתקבל בחברה בעתיד, מנוכות ממנו הפרשות לחובות מסופקים (הפרשה לחומ"ס).

    מלאי – המלאי של חברה יצרנית-תעשייתית, מורכב משלוש קבוצות: חומרי גלם שישמשו לייצור המוצרים, מלאי בתהליך הכולל מוצרים, שטרם נסתיים ייצורם ומוצרים גמורים המוכנים למשלוח. שיטת רישום המלאי המקובלת הינה עלות או שווי שוק, הנמוך מביניהם. זו שיטה שמרנית ועל פיה נרשם המלאי במחירי עלות, או נמוך מכך, במקרה שכתוצאה מבלאי, התיישנות, ירידת מחירים או גורמים אחרים, שווי הסחורה בשוק נמוך מעלותו.

    ניתן לסווג את הנכסים הנ"ל כרכוש שוטף, במובן זה שבאופן מחזורי הם הופכים למזומנים. כאשר המלאי נמכר בהקפה, הוא הפך לחייבים, כאשר החייבים נגבים הם הופכים למזומנים. מזומנים אלה, משמשים לפירעון ההתחייבויות השוטפות של החברה ולניהול מהלך עסקיה הרגילים.

    מלאי פתיחה – יתרת המלאי בתחילת התקופה המדווחת המכונה גם כתקופה החשבונאית. דהיינו, שווי הסחורות בתחילת התקופה או שווי הסחורות שנותרו מתקופה חשבונאית קודמת ומיועדות למכירה בתקופה שלאחריה. דהיינו, מלאי הפתיחה הינו  סכום תוצאתי המופיע בעלות המכר בדוח רווח והפסד.

    מלאי סגירה – יתרת המלאי בסוף התקופה המדווחת. שווי הסחורות אשר נותרו בתום השנה המדווחת ומיועדות למכירה. כלומר, מלאי הסגירה בסוף השנה הנוכחית הופך להיות מלאי הפתיחה בתחילתה של השנה הבאה. מלאי הסגירה הוא אותן יחידות שהעסק רכש או ייצר במהלך השנה, וליום המאזן המלאי (שנרכש או יוצר) טרם נמכר. מלאי הסגירה מופיע הן בעלות המכר בדוח רווח והפסד והן כנכס במאזן. דהיינו, מלאי הסגירה הינו סכום תוצאתי – בעלות המכר ברווח והפסד וגם מופיע כסכום מאזני –  נכס שוטף במאזן.

     

    הכנסות לקבל  הכנסות השייכות לתקופה הקודמת את יום המאזן בגין שירות שניתן או סחורה שנמסרה, אך טרם התקבל תשלום ביום המאזן (מופיע במאזן תחת צד חובה), כלומר יתקבלו בשנים הבאות. לדוגמא, שכר דירה שטרם שולם ליום המאזן עבור שהות של הדייר בדירה בתקופה שלפני המאזן.

     

    תשלומים מראש – תשלומים שיכולים להתהוות במקרה של הוצאה שאינה מתרחשת אלא לאחר תאריך המאזן. לדוגמה, באמצע השנה שילמה החברה דמי שכירות לתקופה של שנה או שהחברה שילמה דמי ביטוח ביום 1 לאוקטובר לתקופה של שנה וכדומה. ביום המאזן, קיימים תשלומים לגבי הוצאות, שטרם התהוו אך יתרחשו בשנה הקרובה. בדוגמאות האמורות לעיל, נותרה עוד חצי שנה לדמי השכירות ועוד 3/4 מן השנה כדמי ביטוח שהחברה טרם השתמשה בהן, נכון ליום המאזן. במידה והחברה לא הייתה משלמת מראש, היו ברשותה יותר מזומנים בבנק. מכאן, שתשלומים ששולמו מראש והחברה טרם קיבלה את אשר שילמה עבורו, אך היא תקבל בשנים הקרובות, נרשמים בצד הנכסים כהוצאות מראש.

     

    הוצאות מראש  תשלום בעד סחורות או שירותים, אשר ביום המאזן טרם נתקבלו.לדוגמא, ביצעתי תשלום ארנונה מראש בסך 20,000 ₪ לעירייה וליום המאזן טרם התחילה התקופה שעבורה שילמתי תשלום מראש.

    הוצאות נדחות – סוג נכסים הדומה לתשלומים מראש. לדוגמה, החברה הוציאה סכום כסף להשקת מוצר חדש, או להעתקת מקום מפעלה או על מחקר ופיתוח (מו"פ). ההטבות הנובעות מהוצאה זו יתהוו על פני מספר שנים. מכאן, ההנהלה חושבת שאין זה מוצדק להעמיס את כל ההוצאה בשנה אחת, בה בוצע התשלום. במקום זאת, ההוצאה ששולמה תחולק על פני מספר שנים וזאת בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.

     

    רכוש קבוע

    נכסים קבועים הינם נכסים בעלי אופי מתמיד אשר נדרשים לעסק לצורך ניהולם הרגיל. נכסים אלה לא יומרו למזומן אלא יוחזקו לשימוש תמידי. קבוצת נכסים אלה כוללת הן נכסים מוחשיים והן נכסים בלתי מוחשיים, כגון: פטנט או מוניטין.

    רכוש קבוע – נכסים מוחשיים אשר מוחזקים לשימוש בייצור או בהספקת סחורות ושירותים או להשכרה לאחרים או לצרכים מנהליים. כמו כן, צפוי שישתמשו בהם יותר מתקופה אחת.

    הרכוש הקבוע מייצג את הנכסים, שאינם מיועדים למכירה והם משמשים את החברה בתהליכי היצור, בתצוגה, באחסון ובהובלת המוצרים. בהתאם לכך, סעיף זה יכלול מקרקעין, מבנים, מכונות, ציוד, ריהוט, רכבים ועוד. שיטת הרישום המקובלת הינה עלות בניכוי פחת שנצבר, נכון ליום המאזן. מכאן, הנתון אינו מתעתד לשקף את שווי השוק של הנכסים בהווה או את הסכום העתידי שיתקבל בגין מכירתם. על אף שקיים סיכוי גבוה כי בעתיד, בעת החלפת ציוד או מכירת מקרקעין יתקבל סכום גבוה יותר, הערכת גובה הסכום הינו משתנה בעייתי וקשה לקחתו בחשבון בעת הערכת נכסים לצורך מאזן החברה. על המשקיע לנסות לזהות נכסים, שעלותם ההיסטורית קטנה משווי השוק שלהם ולהתחשב בכך בהערכת שווי החברה.

    פחת – מונח חשבונאי המבטא את הירידה בערכו השימושי של נכס קבוע, עקב בלאי והתיישנות משימוש או מאלמנטים אחרים (גם אם לא בשימוש). הרכוש הקבוע יכול להתיישן גם עקב שינויים טכנולוגיים. העלות הכרוכה ברכישת נדל"ן, מפעל וציוד נפרסת על פני כל אורך החיים של הנכס, תוך התחשבות בגורמים שהוזכרו לעיל. לדוגמה, אם מצפים כי משאית שעלותה 100,000 ₪ תתפקד כחמש שנים, אז על פי שיטת "פחת קו ישר", תופחת המשאית כל שנה ב-20,000 ₪. בתום השנה הראשונה יוצג במאזן: עלות משאית (100,000) בניכוי פחת נצבר (20,000) = סה"כ עלות מופחתת של הנכס (80,000); בתום השנה השנייה ירשם: עלות משאית (100,000) בניכוי פחת נצבר (40,000) = סה"כ עלות מופחתת של הנכס (60,000) וכן הלאה, עד להפחתה מלאה. קיימות גם שיטות נוספות לחישוב פחת.

     

    פחת שנצבר – סכום הפחת שהצטבר על הנכסים הקבועים עד למועד הדיווח. פחת השנתי נרשם כהוצאה כנגד הכנסות של העסק בדו"ח רוו"ה וסך כל הפחת שנצבר נרשם בחשבון פחת מצטבר במאזן.

     

    רכוש אחר – מדובר בנכסים בלתי מוחשיים (אין להם ממשות וקיום פיזי מוגדר) ברשות החברה כגון: פטנט, הסדרי תמלוגים, זכויות יוצרים, מוניטין, סימנים מסחריים וכד'. נהוג להציגם לאחר הפחתה בדומה לעלות המופחתת של הרכוש הקבוע.

    רכוש אחר (רכוש בלתי מוחשי) הינו רכוש שאין לו קיום פיסי ממשי, אך הינו בעל ערך משמעותי לחברה. לדוגמה, זיכיונות (בלעדיות) שקיבלה החברה, זכויות יוצרים או פטנט. נכס לא מוחשי נוסף, הינו מוניטין. מוניטין מוכר רק בקשר לרכישה של עסק חי, כי אז, הוא מייצג את הפער בין מחיר הרכישה לבין שווי המוערך של הנכסים המוחשיים, הרכשה החברה.

     

    מוניטין – חלק מערכה של ישות עסקית אשר לא ניתן ליחסו באופן ישיר לנכס מוחשי או חבות כלשהי, המהווה את ערך הפירמה מעל הנכסים המוחשיים שלה. המוניטין משקף את יכולתה של החברה להמשיך ולייצר רווח גבוה מהרווח סטנדרטי בסיסי (העודף על השיעור הנומינלי), אשר מרוויחים עסקים אחרים מסוג דומה, בין אם עכשיו ובין אם בעתיד. למעשה, מדובר בסבירות החזרה של הלקוחות לשוב ולרכוש מאותה ישות עסקית קניות נוספות וזאת בשל שמה המסחרי, יחסי הציבור, מיקום וכן הלאה.

    פטנט – זכות משפטית אשר המדינה מעניקה למחזיק בה, בעל הפטנט או ההמצאה, ומאפשרת לו למנוע מאחר להשתמש בה או לנצלה, ללא רשותו או שלא כדין. זכות זו המהווה הגנה משפטית, מוענקת על ידי רשם הפטנטים לתקופה המוגדרת בחוק הפטנטים (כ-20 שנה), זאת על פי הסכמים בינלאומיים שעליהם חתומות רוב המדינות. תהליך קבלת אישור פטנט על המצאה מחייב הגשת בקשה לפטנט לרשות האחראית המטפלת בכך בכל מדינה.

     

    התחייבויות

    ההתחייבויות השוטפות – הסעיף הראשון בצד ההתחייבויות של המאזן הינו ההתחייבויות השוטפות. סעיף זה כולל את החובות שיש לפרוע במהלך השנה הקרובה. ניתן לומר כי הרכוש השוטף קשור בהתחייבויות השוטפות, שכן הרכוש השוטף הינו המקור ממנו ישולמו ההתחייבויות השוטפות. (היחס בין שני סיווגים אלה הינו אחד מהפרטים החשובים ביותר במאזן, ראה "יחס שוטף" ו"הון חוזר").

     

    הכנסות מראש – הכנסות שנתקבלו כאשר ליום המאזן טרם ניתן שירות או נמסרה סחורה, עבור ההכנסות האמורות. במילים אחרות מדובר בתשלומים שנתקבלו בעין בעד מצרכים או שירותים, אשר במלואם או בחלקם, עדיין לא סופקו, ואלה יסופקו לאחר תקופת החשבון, ומשום כך יש לזקוף את החלק היחסי של ההכנסה לתקופת החשבון שבה תסופק התמורה. 

    לדוגמא, שכר דירה אשר התקבל מראש וליום המאזן טרם התקבלה מלוא תמורת השהות בדירה לדייר ששילם.

     

    הוצאות לשלם – הינה הוצאה אשר ליום המאזן טרם שולמה, ההוצאה הינה עבור סחורות ושירותים אשר נתקבלו. לדוגמא, שימוש בחשמל, טלפון ומים בחודשי השנה טרם המאזן, אשר לא שולמו עד ליום המאזן.

     

     

    התחייבויות לזמן ארוך

    בסעיף ההתחייבויות לטווח ארוך נכללים חובות שמועד פירעונן הינו יותר משנה מיום המאזן. סעיף זה כולל הלוואות לזמן ארוך, משכנתאות ועוד.

    הון עצמי

    ההון העצמי, הינו כאמור, סך ההשקעה של בעלי המניות בחברה. מטעמים משפטיים, מחולק סעיף זה לשלוש קטגוריות: הון מניות, קרנות הון ועודפים.

    הון המניות – במובן הרחב של המילה, מייצג את הקניין של המניות בחברה. מניות אלו מגובות בתעודות המונפקות לבעלי המניות של החברה. החברה עשויה להנפיק יותר מסוג אחד של מניות, כאשר לכל סוג ישנן זכויות שונות במעט מאלו המוקנות למחזיקי סוג המניות האחר.

    קרנות הון – הסכום שמשולם לחברה, עבור המניות שהנפיקה מעבר לערך הנקוב.

    עודפים – רווחים, שצברה החברה ואותם לא חילקה כדיבידנד. מכאן, שבעת הקמת חברה, סעיף זה יהיה שווה לאפס.

     

    באורים

    בדוחות החברה רשום בדרך כלל: "הביאורים הינם חלק בלתי נפרד מהדוחות הכספיים". הסיבה לכך היא, כי הדוחות עצמם בנויים במבנה מוכתב, קבוע ומתומצת. מכאן שכל הערה או הרחבה שלא ניתן להכניסה לדוחות, מוסברת ונמצאת בביאורים.

    קריאה זהירה של הביאורים יחד עם הדוחות הכספיים, מעניקים תמונה מקיפה יותר למצבה הפיננסי של חברה.

    ''

    ''

    קריאה הבנה ופירוש המאזן

    מעבר להבנת סעיפי הדוח, חשוב ללמוד כיצד לפרש את המספרים המוצגים בו. המטרה היא להסיק מסקנות אשר יסייעו לך בבואך לקבל החלטה כוללת בדבר ההשקעה בניירות הערך. להלן מספר נקודות שיסייעו לקורא להפיק יותר מידע מן הדוח. (בדוח הדירקטוריון, הנלווה לדוחות הכספיים, ניתן את סקירת ההנהלה לנתונים המוצגים במאזן).

     

    המאזן באחוזים: חשיבותו וכיצד לעיין ולהבין אותו

    המאזן באחוזים, מחושב כך שסך המאזן (סך הנכסים) מהווים 100% ושאר הסעיפים מופיעים כאחוז מתוך נתון זה. זהו כלי המסייע לאתר שינויים שחלו בנכסים ו/או בהתחייבויות החברה. לעיתים (בעיקר לאורך זמן) קשה להסיק מסקנות מתוך המאזן המוצג בערכים אבסולוטיים ובעזרת כלי זה קל לאתר מגמות בהתפתחות הסעיפים השונים במאזן החברה. לדוגמא, אחוז המזומנים מעיד על נזילות החברה, אחוז ההתחייבויות מורה על הסיכון הגלום בחברה, אחוז ה"שטרות לקבל" מורה על מוסר התשלומים של לקוחות החברה וכו'. יתרה מזאת, בעזרת כלי זה ניתן לערוך השוואות בין חברות בעלות סדרי גודל שונים, הפועלות באותו ענף.

     

    הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

     

    הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

    במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

    מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה,  פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,

    פקס: 8621349- 04            cpa-adv-itamar@bezeqint.net

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      איתמרכוכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין