כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    מי פיפי

    12 תגובות   יום רביעי, 14/12/16, 11:10

    הכל התחיל כשחזרתי הביתה ורציתי להתקלח. הימים ימי חורף, ואין מים. כלומר, יש מים, אבל באלסקה. וקר. ובגלל שקר, כל המים בצינורות הם מי פיפי. ובגלל זה מדליקים בוילר. אבל יש לי בנות. שלוש. וכל מקלחת שלהן מודדים לא לפי שעון אלא לפי לוח שנה.

     

    בקיצור, אני רוצה להתקלח. אבל אחרי ששטפתי את הכלים חצי שעה במי פיפי, ראיתי שאין עם מי לדבר ואין עם מה להתקלח.

     

    חשבתי הלך הבוילר.

     

    בא האינסטלטור, או הדפיברילטור, או הזה שאחראי שיהיה לי מים חמים למען השם. נקרא לו איגור שם בדוי.

     

    איגור שם בדוי עלה לגג, בדק בוילר, ירד והביט בי:

     

    הכל תקין שם.

     

    נו, אז למה אין לי מים חמים?

     

    תשמע, יש כמה סיבות אפשריות...

     

    ואז הגיעו הבנות לסלון משום מה.

     

    הוא בהה בהן. לאחר רגע ארוך הסב אלי את עיניו העגולות-יותר-מדי במבט של מברשת לניקוי פנימי של שחלות, ושאל בטון של מאמנת רוסיה של מתעמלות בגולאג בסיביר:

     

    נשוי?

     

    ברוך השם.

     

    לא כל כך מהר. זה שלך?

     

    כן.

     

    כל השלוש?

     

    כל.

     

    וכולן מתקלחות?

     

    עדיף.

     

    לפניך?

     

    לא עניתי.

     

    היראה על פניו התחלפה במבט מעשי להחריד:

     

    לפניך?

     

    לא עניתי.

     

    אז תהגר.

     

    למה?

     

    שלוש בנות?

     

    נו?

     

    חורף?

     

    נוווווו????????????

     

    ואתה רוצה מים חמים?

     

    בשביל זה הזמנתי אותך.

     

    אני יכול לעשות הרבה, אבל אני לא אלוהים. מים חמים לא יהיו לך, פסק הטכנאיגור.

     

    למה? צעקתי במר לבי.

     

    שלוש בנות? ואתה עוד לא מבין?

     

    והאיגור גלגל עיניו למרום, ידוע סבל, עמס ציודו על כתפו והתרחק.

     

    תשכח ממים  חמים, גבר.

     

    תהגר לסוריה, צעק מרחוק. שם אמנם יש מלחמת אזרחים, אבל שמעתי שכמה גברים בחאלב עדיין מחממים מים בין ההריסות בסיר גדול על מדורה מערימת קרשים וככה הם מתקלחים במים שהם לא מי פיפי. נסה שם. לך צפונה, תעבור את החרמון ותפנה ימינה איפה שהעשן.

     

    אללה ירחמי.

     

    וכך היגרתי לסוריה.

     

    חציתי את הגבול באזור קונייטרה, על כתפי רק מגבת, שמפו וסבון, ואני ערום כשלגופי רק תחתונים.

    במבואות חאלב נתקלתי באחד מפקידיו של בשאר אסד:

     

    מאיפה ולאן, יא-גבר?

     

    להתקלח. ואל תעצור אותי. אני ישראלי.

     

    הביא אותי לחאלב.

     

    הנה ישראלי. מישהו מתנדב לענות אותו ולתקוע את ראשו על שיפוד?

     

    המולה פרצה.

     

    שניה, שניה, אמר הפקיד. קחו מספר.

     

    אתם לא מבינים, אמרתי ביאוש. עכשיו חורף , נכון?

     

    נכון, ענו הג'מעה במקהלה, ערימת זקנים ושפמים ובלתי מגולחים וכמה רעלות לקינוח.

     

    ואין דוד שמש, נכון?

     

    נכון. נו אז מה? מילה אחרונה לפני שנשפד אותך?

     

    יש לי שלוש בנות.

     

    הם החליפו מבטים מזועזעים.

     

    אחרי זה קמו כולם.

     

    הוא בטח נכנס אחרון להתקלח, לחשו זה לזה.

     

    הוא מתקלח במי פיפי, לחשו נשים זו לזו בבעתה.

     

    הוא מתקלח במי פיפי, רעדו תינוקות תחת סינרי אמותיהם.

     

    הוא...

     

    יצא מהשורות אחד זקן, לא מגולח, עם שיער לבן. ניגש אלי, הגיש לי מגבת והחווה בידו ביראת קודש אל הקדרה שבה התחממו מים:

     

    אתה ראשון.

     

    לא, לא, יש גבול.

     

    לא, גבר. גם ישראלי, גם ערום, גם מגבת, גם מג'נון חוצה לסוריה וגם שלוש בנות? אתה ראשון. אין ויכוח. הוראה ישירה מאסד. הוא, יש לו כבוד לגבר-גבר. תפדל, יא מסכין, תפדל, בוא תתקלח לפנינו.

    לא, מלמלתי, בכל זאת, הכנסת אורחים הכנסת אורחים, אבל יש גבול.

     

    לא, לא, התעקש הזקן הבלתי מגולח, אתה אמנם ישראלי, אבל שילמת את חובך לחברה, לאנושות, לאל שעב אל פלסטיני ולכל סדרות משחקי הכס ובית הקלפים. זה גורל מר ממוות.

     

    שניה, יש לי שיחה.

     

    זה היה הטכנאיגור:

     

    שמע, אחי, אני חושב שסידרתי את זה.

     

    מה, עוד בוילר?

     

    לא, אחי. עוד תחנת חשמל ליד הבית שלך. צמוד.

     

    כמה?

     

    עשרה ג'יגהוואט. עבדתי, אחי.

     

    ומה עם הבנות?

     

    קשורות.

     

    איפה?

     

    במרתף.

     

    חזק?

     

    חזק.

     

    טוב, תן לי לסגור פה משהו ואני בא.

     

    החזרתי את הנייד לגומי של התחתונים ופניתי אל ערימת הסורים שעמדו בציפיה דרוכה, מוכנים להחלטתי:

     

    שמעו, ג'מעה...

     

    הוא רוצה לעזוב, החלו התלחששויות.

     

    טוב, חבר'ה, לא נעים וזה, אבל אשתי והילדות...

     

    אתה חוזר אליהן?

     

    הזקן עם השיער הלבן והבלתי מגולח ניגש אלי. שפתיו רטטו. חשבתי שהוא הולך לעשות לי חציית ים סוף רק בלי הקטע עם המקל שחוצה את הים, ועוד במי פיפי, אבל לא.

     

    הזקן השתחווה. כל העדר השתוחח כמו בסצינת הפתיחה במלך האריות, כולל הזברות. הנשים, הילדים, טייסי המטוסים של אסד ואיזה דאע"שניק שנקלע לסביבה במקרה.

     

    זה גבר!

     

    ואתם יודעים למה לעולם לא ננצח את הישראלים?

     

    כי אנחנו מאוחדים? הצעתי.

     

    הקהל פרץ בצחוק כבוש:

     

    פפפפפפפפפףףףףףףףףףףף.... מאוחדים.... הישראלים.... יש לו הומור, לזה....

     

    הזקן גער בהם על חוסר הנימוס, אם כי התקשה לרסן את החיוך.

     

    כי זה גבר, הוד מעלתך! כי זה חוזר לבית שלו עם תחתונים ועם שלוש נשים וכל החורף יתקלח במי...  פיפי!

     

    מי פיפי, לאט ההמון ביראה.

     

    מי פיפי, הצטלב הדאע"שניק בחפזון, מרוב תדהמה.

     

    מי פיפי, תפסו הטייסים הסורים את ראשיהם באימה.

     

    הוא חוזר למי פיפי!

     

    חזרתי, מעוטר באותות כבוד של הסורים, בצורת מגבת, פלוס אחד אות כבוד ספייר מפוטין, בצורת ראש של דוש מקלחת. ואולי זה היה גולגולת מצומקת של אחד היריבים הפוליטיים שלו, לא התעמקתי בפרטים.

     

    איגור המתין לי לפני הבית עם הוראות הפעלה:

     

    אח שלי, שמע מה אתה עושה: הוראות הפעלה: אחד. לחזור הביתה. שתיים. להפעיל בוילר. שלוש. לקשור בנות במרתף.

     

    אבל...

     

    הטגנאיגור חשב שהוא לא שמע טוב:

     

    אבל? אני שמעתי "אבל"?

     

    אבל הן יצעקו.

     

    שיצעקו! אתה קושר בנות במרתף, כן? ארבע...

     

    אבל...

     

    אצלי אין "אבל"!

     

    אבל...

     

    הטגנאי הביט בי בשיפודים:

     

    עוד "אבל" אחד - ואיגור קם והולך! אתה רוצה מים חמים, כן או לא?

     

    השפלתי ראש: כן.

     

    אני לא שומע!

     

    כחכחתי: כן.

     

    ארבע. אתה מתקלח. חמש. אתה משחרר בנות ממרתף. שש. שיבוא הגיהינום, מה'כפת לך.

     

    והלך.

     

    רשמתי. הנהנתי. השפלתי ראש. הלכתי. קשרתי. הדלקתי. התקלחתי. שחררתי. גיהינום. מה'כפת לי.

     

    ומאז אני מתקלח ראשון. כן, אני יודע, כבר לא גיבור, בלי תהילה, לא אביר מסדר מי הפיפי, אבל לעומת זאת יש לי מים חמים ושיקפצו לי כולם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/12/16 09:50:
      אחד הדברים הכיפים שאני זוכר מהתקופה הזאת היא שהיתי קורע את הבן שלי בכדורסל,חסימות,גג,הטבעות לא היתי רואה את המאנייק ממטר. טוב הוא היה בגובה מטר
        16/12/16 23:06:

      כן. בטח.
      עם שלוש בנות? חיוך
      רק מי קרח.
      זה מה שנשאר...

        16/12/16 17:58:
      משעשע לגמריי....(לא בעיניך, על בטוח )
        16/12/16 14:56:
      גבר, גבר!
        16/12/16 14:52:
      מי פיפי עדיף על מי קרח #רק_אומרת
        15/12/16 06:53:
      מצחיק וקולח....... נהנתי :)
        14/12/16 22:58:
      ענק!
      ונזכרתי ... כמה גאה הייתי בכך שתכננתי חדר אמבטיה יפהפה עם ג'קוזי, וכמה התחרטתי על כך משהחלה הבת הגדולה לדגור שם חצאי ימים לקראת הבחינות שלה (דבר שאגב, הניב ציונים נאים)...
        14/12/16 20:29:

      *

      אני אוהבת את הכתיבה שלך, שמעת?
      שמעת?
      שמעת
      שמעת
      שמעת? 

      Image result for cartoon illustration of yelling woman

      ולמה אני רוצה להיות בטוחה?  כי אני אשמח אם תבוא לבקר גם אצלי....




      אההה סוסוף סיבה ממש לצחוק ביום ממש "עלהפנים", תודה!
        14/12/16 19:04:
      שיקפצו לי כולם.
        14/12/16 15:36:
      מעולה :)

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין