כמו בכל תביעה משפטית, גם בתביעת גירושין יש להוכיח עובדות מסוימות ובפרט, על התובע להוכיח כי "עומדת לו עילת תביעה". בתביעת גירושין, עילת התביעה שלנו היא למעשה "עילת הגירושין". אך מהן עילות הגירושין הקיימות? על כך, במאמר שלהלן.

כיצד מתגרשים בישראל?
מבחינת היכולת להינשא ולהתגרש בישראל, המצב המשפטי מורכב מאוד, יחסית למדינות אחרות, מכיוון שבארץ, נישואין וגירושין אינם כפופים לדין האזרחי, אלא לדין האישי-דתי. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים ("נישואין וגירושין"), התש"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו עפ"י "דין תורה". כך גם לגבי בני דתות שונות בישראל. לדוגמא, מוסלמים יכולים להינשא רק למוסלמים אזרחי ישראל. בדומה לכך, גם נוצרים ודרוזים. 

במאמר שלהלן, נתייחס לגירושין בין יהודים, עפ"י ההלכה היהודית. נבהיר, כי הליך גירושין בין יהודים נערך בפני בית הדין הרבני. 

בבית הדין הרבני יושבים שופטים דיינים, כאשר תיק גירושין נדון בפני הרכב של שלושה דיינים. בנוסף, תביעת גירושין מוגשת כמו כל תביעה משפטית, כלומר: באמצעות הגשת כתב תביעה, אשר מפורטות בו העובדות הרלוונטיות, פרטי הצדדים וצילום של תעודת נישואין. בנוסף, במסגרת הגשת התביעה, יש לשאת בתשלום אגרה. עם הגשת התביעה, יש למסור אותה לבן/בת הזוג, שכן עליו/עליה להשיב לנטען בכתב התביעה. 

לאחר השלב הראשון, דהיינו שלב הגשת התביעה, בני הזוג יזומנו לדיון בפני בית הדין הרבני. במידה ואין הסכמה לגבי גירושין, אזי בית הדין הרבני עשוי לשקול ראיות. כלומר, הצדדים יגישו ראיות בכתב, יזמנו עדים, ייחקרו בחקירות נגדיות, יסכמו את טענותיהם ולבסוף יינתן פסק דין לגירושין. 

עד כאן, לגבי אופן ניהולו של הליך גירושין. לפני שנציג את עילות הגירושין המוכרות, נציין, כי בשלב הגשת הראיות, הצד המבקש את הגירושין, צריך להוכיח כי יש לו זכות להציג עילת גירושין. בהתאם לדין הדתי-יהודי, ישנן מספר עילות גירושין, אשר חלקן רלוונטיות לבעל וחלקן רלוונטיות לאישה. כמו כן, ישנן עילות גירושין "משותפות", כלומר, עילות ששני בני הזוג יכולים לטעון. 

מהן עילות הגירושין הקיימות?
כאמור, ישנן לא מעט עילות גירושין בדין הדתי, הבה נציג את חלקן:

בגידה: עפ"י הדין היהודי-דתי, אישה שבוגדת בבעלה מוגדרת בתור "אישה שזנתה". בגידה - כשמה כן היא, אישה שקיימה יחסי מין עם גבר אחר. מדובר במעשה חמור מאוד לפי הדין הדתי וכך גם היחס אליו. לדוגמא: אישה שבגדה בבעלה - לא תהיה זכאית לכתובתה. על הגבר מוטלת חובה לגרשה (בניגוד לעילות גירושין אחרות). יתר על כן, אישה אשר בגדה בבעלה והולידה ילדים לגבר אחר (כתוצאה מהבגידה) - ילדיה יחשבו כממזרים, כלומר: פסולי חיתון. 
עם זאת, משום שבגידה היא טענה בעלת השלכות חמורות מאוד, יש צורך להוכיחה באמצעות שני עדים שראו את האישה אכן בוגדת. לרוב, קשה לעשות זאת. 

מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא מעשה דומה לבגידה, אך בדרגה נמוכה יותר. אישה שמבצעת מעשה כיעור, היא לדוגמא אישה שמתנהגת בצורה לא ראויה או בהפקרות. למשל: מסתובבת עם גברים אחרים (מבלי לקיים עימם יחסי מין) ועוד. למעשה כיעור אין את ההשלכות הקשות מאוד שיש למעשה בגידה, כך שגם נטל ההוכחה נמוך יותר. 

מום: טענת "מום" בגופו של בן הזוג, היא טענה משותפת גם לגבר וגם לאישה. הכוונה היא למקרים שבהם לאחד מהצדדים יש "מום" גופני, שמקשה על חיים משותפים תקינים ועל יכולת לקיים יחסי אישות. עם זאת, לא תתקבל טענה של "מום", במקרים שבהם בן או בת הזוג ידעו על קיומו לפני הנישואין. 

"עוברת על דת יהודית": אישה שגורמת לבעלה לחטוא, היא אישה ה"עוברת על דת יהודית". לדוגמא: אישה המונעת מבעלה לשמור על מצוות, לכאורה "עוברת על דת יהודית". גם אישה אשר מתנהגת בגסות לבעלה או לבני משפחתו, עשויה להיות מוכרת "כעוברת על דת יהודית".  

אי סיפוק מיני: טענה של אי סיפוק מיני מתייחסת לשני המינים. אם בן או בת הזוג מסרבים לקיים יחסי מין, אזי יש עילת גירושין. 

התנהגות אלימה: גבר הנוהג באלימות כלפי אשתו, מפר את הדין הדתי, שכן מחובתו לנהוג בכבוד. 

לסיכום:
ניהול הליך גירושין בבית הדין הרבני הוא עניין מורכב, המצריך ידע, ניסיון, הבנה משפטית והבנה הלכתית.  לכן, אם ברצונכם להתגרש, המעשה הראשון שמומלץ לעשות הוא: לפנות לעורך דין העוסק בתחום המשפחה ובפרט בתחום הגירושין.