כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    פוסטים אחרונים

    0

    שירים פרועים להורה

    35 תגובות   יום שבת, 17/12/16, 12:19

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

     

     

    משהו מצחיק מתרחש עם העלאת הזכרונות.

    אתה שולח את החומר לבנך אחאב. הוא מגיע ומעלה את זה בבלוג שלו. פתאום  אתה מוצא את זה ברשת.  גם את זה וגם איזה 20 תגובות של אנשים שאת רובם לא פגשת בחיים. זה עושה לך פיק בירכיים ופיפי במכנסיים.

    אתה משוכנע שיש פה קטעים שהיית כותב אחרת ויש הרבה שבכלל לא היית מכניס "ללפני שאתה שוכח".

    מה עושים? איך מתגברים על זה?

    לא מצליחים לעשות כלום וגם לא מתגברים על כלום. מוצא חן בעיניך או לא, אתה מבשל - אתה תאכל. כמו שאמא שלך היתה נוזפת בכם כשצרחתם שהקלבסה והתרד נורא לא טעימים

    "אוכל לא צריכים לאהוב. אוכל צריכים לאכול".

    כך הייתה אומרת ומחייכת איזה חיוך עקום.

     

    ''

     לפני שנה הלך יוסי שריד. בין שאר עוללות חייו היה "בתנועה המאוחדת" קן ירושלים. סיפר על כך חברו הטוב עוזי ברעם.

    שניהם היו לא ביחד כי עוזי היה מבוגר מיוסי. אתה זוכר שעוזי ברעם היה חניך בכיתה י"ב כשאתה היית כבר מדריך קומונה.

    יוסי שריד היה אז צוציק, שמונה או תשע שנים צעיר ממך.

    אתה גם זוכר שהחניכים בקן ירושלים היו נחשבים לחכמים גדולים וכך הם חשבו את זה על עצמם. עוזי ברעם השתייך לגרעין "הגליל" אלה ששרתו בעין-רדייאן שבערבה ורצו מאוד להקים שם קיבוץ. התנועה הקיבוצית החליטה שזה לא יקרה ושלחה לשם את גרעין "מגל וחרב" ואלה הקימו את יוטבתה.

    גרעין ה"גליל" המסכנים נשלחו להשלים את קיבוץ יזרעאל חרף רצונם.

    כל הירושלמים החכמים לא נשארו פה יום אחרי השחרור מצה"ל. ביניהם אורי עופר, גדי צימרמן, צ'יקו, ג'וֹזֵק, פֶּצֶמֶץ, מרגולה וגם קוצ'קה ועוד כאלה.

    זאת הייתה אכזבה גדולה וחלק בלתי נפרד משנת 1957 ביזרעאל, שבעינייך נחשבת מקוללת עד עצם היום הזה.

    יוסי שריד היה רחוק מכל זה ואתה לא בטוח שהוא בכלל הגיע לאיזשהו גרעין התיישבות. גם בגלל זה אתה לא נתקלת בו פיזית בחיים שלך.

    ''

    שבועיים לפניו הלך לעולמו איש יקר ומוכשר מאוד, איתמר פרוינד. אתה בחיים לא שמת את לבך אליו וגם לא יצא לך לקרוא את ספריו. במוצאי שבת שודר בגלי צה"ל ראיון עם האיש. מסתבר שהיה לו חוש הומור מהמעולים שיש בכל הסביבה. בכלל הוא היה צעיר. ביניכם מבדילות 31 שנים. לקח לך כמה וכמה דקות מהשידור הזה לתפוס שהוא התקיים מזמן (2002) כשהוא ואשתו היו בריאים וחזקים שכל העולם לפניהם. איזו אבדה!

     כל הטובים הולכים, אפילו צעירים כאלה שאתה אפילו לא שמעת עליהם. זה הפרס וזה העונש למי שעבר את השמונים ושלוש והגיע לגבורות. באמת מזה גיבור? פחד אלוהים.  שִמְחָת זְקֵנְתִי.

    ''

    אם הזכרת את "התנועה המאוחדת", תנועת הנוער שהוקמה ב-1944 ע"י "המחנות העולים" (של מפא"י) ותנועת הנוער של "גורדוניה".

    אז אתה כזכור, היית בקן צפון של התנועה ברחוב ארלוזרוב פינת אדם-הכהן ת"א.  בכל ליל שישי היו כל השכבות הבוגרות מקיימות מסיבת "ליל שישי" שהיתה מסתיימת בריקוד הורה אל תוך הלילה. בדרך כלל לא היה ליווי מוזיקלי לריקוד והרוקדים בעצמם היו שרים את ההורות. כשנגמרו להם השירים היו מתחילים לצעוק את השירים שיש בהם קצת מחאה, הרבה לגלוג ואפילו שירי גסויות. למשל: שירי הורה פרועים.

     

    שירים פרועים להורה

     

    הַמַּתְבֵּן שֶׁל מִזְרָע עוֹלֶה בָּאֵשׁ

    הַמַּתְבֵּן שֶׁל מִזְרָע עוֹלֶה בָּאֵשׁ

    -

    זִיעַ זִיעַ פַנְטָזִיָה

    זִיעַ זִיעַ לֹא נָזִיעַ

     

    -

    אֵיבִיבוֹ, אֵיבָבוֹ, אֵיבִיבוֹבָבוֹבוּ

    הֵי, לֶפְטִי בָּפְטֶי בּוּלוּבּוּלוּבֶּפְטִי

    צִינְגָלֶע מִינְגָלֶע לוּף לוּף לוּף

    ''

    -

    אֲּבָּא מְגָרֵשׁ אֶת אִמָּא

    הַיְּלָדִים צוֹעֲקִים קָדִימָה

     

    -

    Once there was a wizard

    He lived in Afrika

    He went to China

    To get a lamp.

     

    -

    סֵרַסְנוּךָ, סֵרַסְנוּךָ, יָה מוּחָמָד

    הָאהָאהָאהָאהָאהָאה

    יוֹם הַדִּין גָדוֹל, יוֹם הָדִּין גָּדוֹל

     

    -

    ''

     

     

    הִיפּ הוֹפּ הִיפּ הוֹפּ

    אִיף דֶ'ה סִינֶגִי מִינֶגִי פִּינֶגִי

    סָק דֶה בּוֹמבָּה לָה יָרוֹק

    הִיפּ הוֹפּ הִיפּ הוֹפּ

     

     

    אֲנוּ הוֹלְכִים כְּמוֹ מֵתִים

    וּלְפָנַי הוֹלְכִים מֵתִים

    וּמֵאֲחוֹרַי הוֹלְכִים מֵתִים                            

    אֲנוּ הוֹלְכִים כְּמוֹ מֵתִים.

     

     

    דוֹפְקִים דוֹפְקִים דוֹפְקִים

    יָמִים וְגַם לֵילוֹת

    שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה

    וְלֹא יִהְיוּ בְּתוּלוֹת.

     

    ואִם הַבָּחוּרוֹת יִהְיוּ לְבַקְבּוּקִים

    אָזַי הַבָּחוּרִים יִהְיוּ לִפְקָקִים.

     

    דוֹפְקִים דוֹפְקִים...........

     

    וְאִם הַבָּחוּרוֹת יִהְיוּ לְמַסְמְרִים

    אָזַי הַבָּחוּרִים יִהְיוּ לְפָטִישִׁים.

     

    יְש לִי מֶשֶק דיי גָדוֹל

    שְתֵי בֵיצִים וְתַרְנֵגוֹל      

    וְאֵפְרוֹח קָטָן מֵטַייל בַגַן

    וְקַדִימָה הֵיי וְקַדִימָה הֵיי

    קַדִימָה הַפוֹעֵל

    וכו' וכו'

     

    ''

    למי שלא יודע, לא זוכר ולא שמע את המילים האנגליות בתוך שירי ההורה הפרועים אז ככה: כל הילדים בפלסטינה א"י למדו אנגלית מהספר  RIDER 1B. ספר לימוד האנגלית הזה נפוץ בכל רחבי האימפריה הבריטית במיוחד בשביל ללמד את ילדי ה- NATIVES (הילידים המקומיים). גם הסיפורים וגם המילים החדשות בשפה זרה היו מטרה ללעג ולשחוק בעיני הילדים  Once there was a wizard וכ'ו.

     

    מי מאיתנו זוכר את ימי ההולדת של המלך ג'ורג' השישי? האנגלים הכריחו את ילדי בתי-הספר בכל האימפריה לקיים יום חופשה ובגלל זה כל הילדים של אז זוכרים את המלכים ג'ורג' החמישי והשישי מאוד לטובה. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/16 07:57:
      איזה תקופה פרועה אחאב אפשר ממש לחשוב שוודסטוק ביקר שם ולא הסכים לעזוב. אני מאוד את התמונות של אמנון נשים ועירום.יש שם משהו נפלא בין היד של האמן המכחול והראש היצירתי שלו... נפלא. וחג אורים שמח יאללה בלאגן...
        22/12/16 19:38:
      שוב נוסטלגיה, אחאב. את שלושת השירים הראשונים, עד השיר באנגלית, היינו שרים הרבה במסעות של הפנימייה הצבאית בחיפה. חג חנוכה שמח, עמוס.
        21/12/16 17:46:
      זיע זיע פנטזיה. אומרים הייתה ארץ. מסע מרתק אל עולם הזכרונות.
        20/12/16 16:38:

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך

      חייכתי לעצמי כשקראתי את השירים הפרועים

      (((-: ניזכרתי בהם,  הם עלו ממאגר הזיכרונות אצלי (-:

      יופי של ציורים  ואחד מהם קראתי לו יד אלוהים

      ( הדמות בצבע לבן)

      * תודה ששיתפת אותנו, דרישת שלום חמה לאביך היקר

      בריאות טובה ועוד המון זיכרונות


      איך נשכח מפירחונם של רבים כאן - שיש קינג ג'ורג' או המלך ג'ורג' במרכז מדינת-אל-ג'רוסלם עיר קודשינו הנצחית והאיומה בנגדלות ובנצורות.
        19/12/16 13:46:

      צטט: OverCat 2016-12-17 12:33:18

      נהדרים אתם !!

      קלבסה שמים במרק עוף.

      ויוסי שריד היה אחד משרי החינוך הכי טובים שהיו לנו כאן

      לא מזמן שמעתי עליו סיפור בענייני סגריות דווקא,

      קינג ג'ורג' יש פה אצלנו אליו חיבה יתרה גם כי יש רחוב בארץ תל אביב על שמו

      תייכף שואלת את אמא שלי מאיזה ספר היא למדה אנגלית כי היא למשל הייתה במכבי צעיר לא נורא רחוק מאותו קינג גורג' של ארץ תל אביב :)) 

      אחלה הציורים 

      ד"ש לאמא. ותודה

        19/12/16 13:46:

      צטט: קלועת צמה 2016-12-18 13:24:09

      פה ושם הזכיר לי מעברי, בעיקר השירים של התנועה. סיפורים שכאלה, מרתקים, ובעיקר - מעלים חיוכים. ההערות האלה, עם קורטוב הציניות... :) ולסיום, נקודה למחשבה - אישיות שחפצים ביקרה, במקום, או לצד, מיני מוסדות ואתרים ששם שמם מצויין - לתת יום חופשה ביום הולדתה...

      רעיון לא רע. חופשה ביום הולדתה של בר רפאלי ? קריצה

        19/12/16 13:44:

      צטט: ד. צמרת 2016-12-17 20:22:47

      נ.ב אולי חבל שסילקנו את הבריטים . סתאאאאאם

      לא באמת סילקנו את הבריטים. במקביל הם התקפלו מכל רחבי הגלובוס....הודו, מצרים, עיראק, דרום אפריקה, ועוד..... !

      מבחינתי כדאי היה להחזיר אותם רק כדי לבנות הכל מחדש :) 

        19/12/16 13:42:

      צטט: שרה בכור 2016-12-18 04:07:18

      חייכת אותי בהזכירך שירי ילדות שחלקם אני זוכרת ששרנו/דקלמנו.
      החשוב מכל, כבוד ענק לי אליך על מפעל הזכרונות שאתם מייצרים בכוחות משותפים.
      והציורים של אביך תפארת כשלעצמה

      תודה : ) 

        19/12/16 13:38:

      צטט: צ'יקיטיקה... 2016-12-18 20:33:19

      משעשע מאד..... את לפטי בפטי מכירה מאז שהייתי ילדה :)

      עולם שנעלם ...היום הכל מהטלוויזייה. אין יותר שכונה. 

        19/12/16 13:36:

      צטט: רונית אברהם 2016-12-18 21:44:25

      נהניתי לקרוא, חתיכת היסטוריה מהלכת (עם תמונות ושירים קריצה)


      השירים משו! הילדדוס של היום בטוחים שכל הזכויות שמורות להם. אז מתברר שאין חדש...

      בריאות ונחת לאבא (עכשיו שאנחנו יודעים שהוא קורא, נכתוב קצת יותר)

      היות והוא לא רואה...מקריאים לו :) 

        18/12/16 23:31:
      בהחלט פרוע
        18/12/16 21:44:

      נהניתי לקרוא, חתיכת היסטוריה מהלכת (עם תמונות ושירים קריצה)


      השירים משו! הילדדוס של היום בטוחים שכל הזכויות שמורות להם. אז מתברר שאין חדש...

      בריאות ונחת לאבא (עכשיו שאנחנו יודעים שהוא קורא, נכתוב קצת יותר)

        18/12/16 20:33:
      משעשע מאד..... את לפטי בפטי מכירה מאז שהייתי ילדה :)
        18/12/16 20:23:
      את זה מכירה . מוצאת את עצמי גם שרה כעת אייביבו אייבבו...חחח ... והציורים וואוו
        18/12/16 19:59:

      את לפטי בפטי היו שרים גם הילדים בתל אביב בשנות ה70.
      את השאר לא מכיר. אבל נראה שיש מכנה משותף לכל הנערים בכל דור ודור.
      לחבר שירי שטות עם מילים מצחיקות ולעשות מעשי "קונדס" ככה קראו לזה פעם.

      בריאות ואריכות ימים לאבא ושאלו יהיו הדאגות שלו(מה כתבו והגיבו)צוחק

        18/12/16 19:39:

      *

      אהבתי, צחקתי, וחייכתי לעצמי מתארת לעצמי את אבא שלך יושב בכורסא

      אוהוהו wonderful God shave the the ... queen
        18/12/16 18:05:
      פתיח משעשע ושנון ובכלל, כתיבה מרתקת. מרוב פרטים נדמה שהדברים התרחשו לפני יומיים בלבד :) והציורים מדהימים!!!
        18/12/16 17:16:
      מקסים אחאב תודה וערב נפלא
        18/12/16 16:00:

      צטט: בר בשטח 2016-12-17 18:08:33


      אותו גדי צימרמן (יציב) שהזכרת, הקים ב 1969 מפלגת שמאל שלא צלחה, ואימא שלו הייתה אם הבית שלי כשהייתי חניך בבן שמן.

      ואגב..למה 1957 הייתה שנה מקוללת בעיני אביך?

      פוסט מלא חיים ומעלה חיוך גדול.


      בשנת 1957 הקיבוץ ספג מכת עזיבות. כמעט כל דור המייסדים - הפלמ"ח וההכשרות שהגיעו לאחר מכן עזבו. 

      בשנה זו נסעו אמנון ורותי לשליחות מטעם התנועה המאוחדת ברודזיה. כשחזרו לקיבוץ כמעט שלא נותרו חברים מוכרים. 

        18/12/16 13:56:
      מרוב שזמזמתי לי את השירים כמעט שכחתי לככב ולהגיב על המחוזות שאליהם אתה מביא אותי. (:
        18/12/16 13:24:
      פה ושם הזכיר לי מעברי, בעיקר השירים של התנועה. סיפורים שכאלה, מרתקים, ובעיקר - מעלים חיוכים. ההערות האלה, עם קורטוב הציניות... :) ולסיום, נקודה למחשבה - אישיות שחפצים ביקרה, במקום, או לצד, מיני מוסדות ואתרים ששם שמם מצויין - לתת יום חופשה ביום הולדתה...
        18/12/16 12:37:
      הייתי ב"תנועה המאוחדת" בתל-אביב, (בעלי היה ב"מחנות העולים" בת"א),קטעים רבים שהבאת מוכרים לנו היטב. נהננו לחזור , לראותם ולזמזמם. תודה!
        18/12/16 08:07:
      אוסף מרתק ומשעשע של זכרונות על אנשים מקומות ושירים. הציורים נפלאים ומרתקים
        18/12/16 04:07:

      חייכת אותי בהזכירך שירי ילדות שחלקם אני זוכרת ששרנו/דקלמנו.

      החשוב מכל, כבוד ענק לי אליך על מפעל הזכרונות שאתם מייצרים בכוחות משותפים.

      והציורים של אביך תפארת כשלעצמה

        17/12/16 20:22:
      נ.ב אולי חבל שסילקנו את הבריטים . סתאאאאאם
        17/12/16 20:21:
      מישהו שר היום בכלל שירי רחוב?
        17/12/16 19:33:
      מעולה.
        17/12/16 18:08:


      אותו גדי צימרמן (יציב) שהזכרת, הקים ב 1969 מפלגת שמאל שלא צלחה, ואימא שלו הייתה אם הבית שלי כשהייתי חניך בבן שמן.

      ואגב..למה 1957 הייתה שנה מקוללת בעיני אביך?

      פוסט מלא חיים ומעלה חיוך גדול.


        17/12/16 16:30:

      כמה זמן לוקח להפנים....

      יופי של זכרונות ויופי של עבודות.

      נוסטלגיה
      נוסטלגיה
        17/12/16 13:45:
      הסטוריה
        17/12/16 12:33:

      נהדרים אתם !!

      קלבסה שמים במרק עוף.

      ויוסי שריד היה אחד משרי החינוך הכי טובים שהיו לנו כאן

      לא מזמן שמעתי עליו סיפור בענייני סגריות דווקא,

       

      קינג ג'ורג' יש פה אצלנו אליו חיבה יתרה גם כי יש רחוב בארץ תל אביב על שמו

      תייכף שואלת את אמא שלי מאיזה ספר היא למדה אנגלית כי היא למשל הייתה במכבי צעיר לא נורא רחוק מאותו קינג גורג' של ארץ תל אביב :)) 

       

       

      אחלה הציורים 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין