זה הדבר הראשון שהבזיק במוחי כאשר שמעתי בחדשות על מותו של אב שניסה להציל את בנו מנפילה מצוק - בטיול בנגב. שאלתי את עצמי מה גורם לאדם לקחת סיכונים כאלה; ואז נזכרתי בסר אדמונד הילארי - כובש פסגת האברסט הראשון בשנת 1953. הוא נשאל מדוע הוא טיפס אל פסגת האברסט, מה שכרוך בסיכונים רבים כל כך והשיב: "כיוון שהוא שם." 

לי מכל מקום קשה להבין נטילת סיכונים עבור תהילת עולם, כפי שנטל על עצמו סר אדמונד הילארי, וגם לא עבור טיול עם חברים כפי שנטלו על עצמם מטיילים בנגב - בטיול שהסתיים באסון כבד לאחת המשפחות.

אבל גם ישיבה בבית כדי לא להסתכן כלל,כפי שחשב הפילוסוף הצרפתי, היא לא אופציה ראלית עבור רוב האנשים. ולא קיימת נוסחה לחישוב מדויק של סיכונים.