.

.

מעולם לא היתה לי דרך

כזו שאחרים הולכים בא אחרי

תמיד הלכתי שפוף בדרכים צדדיות

.

.

קטונטי מלהוסיף, תודה לך.

הזמן ובמיוחד הגיל חברו הצמוד,מעלים הירהורי כפירה בעצמנו ....לפעמים מוצדקים לרוב לא.

וואו סערה! 

ריגשת ואילו הייתי מהבוכות בקלילות אין לי ספק שדמעה קטנה הייתה

מבצבצת לה בזוית עיני. 

מזכיר משהו של פאולו קואלו כזה... וזו מחמאית כמובן - לך!

ובעניין לחצוב דרכים שאחרים ילכו בה, לפעמים אנחנו עושים כאלה

ולא מודעים לכך בכלל. ועוד משהו, לא תמיד להיות פורץ דרך זו מטרה. 

גם ללכת בדרכים קיימות זו משימה לא פשוטה. אני נוטה להאמין שאינך 

קוץ או דרדר. אין לי ספק שאתה שושן במדבר שאותו ציירת. 

שבוע נפלא לך,

נ.ד. (חיבוק מחזק)