כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      9/4/17 13:29:

     
    דברי המחבר בהשקת ספרו, ״קיצור תולדות יהוה״,
    בחנות תולעת ספרים ברחוב מאז״ה 7 בתל אביב, 5 באפריל 2017.
    השתתפו: יוסף אגסי, חיים דעואל לוסקי, קובי תדמור וחיים אסא.
    הצילום באדיבות סרגיי יגודין.
    https://www.youtube.com/watch?v=FiPE0502E7U

    ''

      19/12/16 07:03:

    החכמים בעיני עצמם

    המטילים ספק בעצם קיומם הם,
    בעצם קיומו של אלהים,
    מטילים ספק בכל,
    הספק הופך להיות מהות קיומם.

      19/12/16 04:13:
    כוכבית *
    0

    תגובה קצת ארוכה למבוא הספר "קיצור תולדות יהוה" מאת יגאל-בן-נון

    3 תגובות   יום ראשון, 18/12/16, 13:11

    Image result for ‫תמונות מהתנ"ך‬‎

     

    תגובה קצת ארוכה למבוא הספר "קיצור תולדות יהוה" מאת ד"ר יגאל בן-נון (הוצאת רסלינג)

     

    הסתקרנתי מאד לקרא את המבוא שפרסמה ד"ר לאה מזור באתר שלה. תיארתי לעצמי שיש לנו כאן עניין במפרשי המקרא ה"מינימליסטים", ולא טעיתי. כלומר, אלה שאמרו שאולי לא היה דוד, אבל אחר כך התגלו כתובות עם השם המפורש, אז הם הסכימו – בסדר, אבל זו היתה ממלכה קטנה. אז מה? כל כנען היתה הרי ערי ממלכות קטנות, ואפילו יוון העתיקה וה"ענקית" לדעת כל המפארים והמקלסים כל דבר שיצא מיוון כדוגמה להתפתחות האדירה של האנושות, גם היא היתה ממלכות-עיר קטנות. היתה שם עיר אחת בגודל בינוני שלא היתה ממלכה אלא דמוקרטיה, שהעולם נדבק ברצון להידמות לה – לרוב אין זוכרים שהיתה זו דמוקרטיה בע"מ, כי העבדים לא השתתפו במשחק הנפלא  הזה, ושלא לדבר על הנשים, מה פתאום שהן תצבענה? מצד שני אסור היה לאיש שאמו איננה בת לאזרח העיר אתונה, להיות אזרח בעיר וליהנות מעיר הדמוקרטיה. (העניין הזה נשמע מוכר לקוראים ממקום אחר, קצת יותר קרוב?) אבל הדמוקרטיה הזו היתה בסך הכול עיר קטנה, אולי בגודל של ירושלים בתקופה ההיא. ואילו את ההיסטוריה  של עם ישראל, הכותב המלומד ד"ר יגאל בן-נון מכנה אגדות.

    אני מבקשת לשאול את המחבר שתיים-שלוש שאלות העולות מתוך הקריאה במבוא לספר "קיצור תולדות יהוה".

    (וסליחה על ההערה הקשה שאעיר כאן, אבל שמו של הכותב, כלומר בן-נון הוא כשמו של יהושוע בן-נון אשר יצא , והכותב מתנגד או פוסל מכול וכול את יציאת מצרים כי לדבריו זו אגדה. אולי, אבל השם הזה נון בא מהמצרית ואומר 'דג'.)

    גילוי נאות לפני השאלות: אני אישה חופשית מדת, אבל מעריצה את עקרונות הדת העברית – מי שקרא את המבוא יודע למה אני מדגישה את העברית, כי היא דת חברתית ואיננה מחפשת את האלוהים, אותו היא משאירה אי שם באין סוף הבלתי נתפס שאיננו מעניינו של האדם,  אף שהאל רואה הכול ויודע הכול על האדם. לכן על האדם למלא אחר אותן מצוות חברתיות שהטיל עליו האל, וזה הכול.

    ועכשיו לשאלות:

    א.                החוקר כותב שבירושלים לא יכלו לכתוב את הכרוניקות של ממלכת ישראל או יהודה או הממלכה המאוחדת, מאחר שלא היו להם הכלים לכך. וכן שהיחידה המכונה ממלכה בשפת המקרא או החוקרים היתה קטנה וחסרת אמצעים כל כך עד שלא היה באפשרותם לכתוב משהו בדומה לספרי התנ"ך. מדובר בהיסטוריה הכתובה של הימים ההם, לכן כל הספרים שמהם מורכב המקרא נכתבו בתקופה מאוחרת יותר, כאשר כבר לא היתה ממלכה.

    נניח שאני מקבלת את ההנחה הזו. ואז אני שואלת את עצמי, ומה עם מכתבי אל עמרנה? המכתבים האלה כתובים שחור על גבי קלף והם נמצאו במצרים והם מתקופה מעט קודמת לתקופתו של דוד המלך ויצאו מהעיר היבוסית ירושלם, עיר קטנה אי שם בין ההרים. כיצד להם, שהיו וסלים של מצרים, היתה האפשרות לכתוב מכתבים כאלה ולשלוח אותם עד מצרים? הרי כל המכתבים האלה יחד יכולים להוות ספר, בדומה לאחד מספרי המקרא. אז איך זה שלישראל לא היו האמצעים לכתב את תולדותיהם? עד כדי כך היו עניים וחסרי ערך?

    ב.                          דבר אחר שאני שואלת נוגע לעניין הכתב. הכותב החוקר קובע שהכתב הגיע לישראל – באמת סליחה שאני מתבטאת כך ושוב כותבת את השם המפורש, דבר שהחוקר איננו מסכים איתו וממציא שמות אחרים – בזמן מאוחר יותר, לאחר המאה השמינית. מעניין שחוקרים אחרים, לא פחות חכמים, אומרים שבישראל הכתב היה נפוץ בבתים הפרטיים. כלומר 'עמך' ידעו קרוא וכתוב – וראה פיסת החימר שעליה כתב סתם איש עברי או ישראלי אל האיש הממונה עליו והתלונן שלקחו ממנו את השמיכה ביום שבת.  

    ג.                          וכאן אני מגיעה לעוד נקודה. אמנם במבוא המחבר עדיין לא כתב דבר בעניין האלוהות, אבל מאחר שכל המבוא מנסה להוכיח עד כמה מפגר הציבור הישראלי אשר לו מייחסים את דברי התנ"ך, אותו ציבור ירוד כל כך שלא ייתכן כי כתב את הדברים אלא הם נכתבו או לוקחו ממקומות אחרים, נדדו או נלקחו לאחר מלחמות. ואני מעזה ומביאה את הדוגמה הזאת כדי להראות שדווקא יש לנו הוכחות שהעם לא היה מפגר כל כך וחסר כול מבחינה תרבותית. ואולי, אולי דווקא עם קטן זה, שהיה ועודנו קטן, הביא לעולם חוקי חברה ענקיים אשר מהם נהנים עד היום הזה, כמו יום השבת לדוגמה הוא יום המנוחה. החופרים המינימליסטים אמנם לא ימצאו בנייני פאר בארץ כדי להוכיח בצורה זו שהעם השאיר אחריו מורשת גדולה. אבל הנה לאחר שבני ביקר באיטליה, שאלתי אותו איך התרשם מכל הבנייה הנפלאה שם, והוא אמר: "הם העבידו את האנשים כדי לבנות פאר שאינו נחוץ כלל."

    כלומר, יש גם דרך מחשבה אחרת... אולי כמו של אלה שהמציאו לדבריך את החוקים של עם ישראל (שוב אני אומרת את השם המפורש). אז האומנם כל מה שיש בתנ"ך באגדות יסודו כדבריך?

                         דעתך מוזרה מאוד בעיני, שלא לומר דברים גרועים יותר.

     

     ועוד דבר, אם יורשה לי. אני בטוחה שלא תקרא את דברי, אני בטוחה שלא תתייחס לדברי. אז למה כתבתי וטרחתי? לא למענך, אלא למען הקוראים האחרים שכאן, אשר אולי גם בם יהיה הפקפוק הזה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      רחלסביליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין