בואו נודה:

כל אחד רוצה מתישהו לעבור להתגורר בת״א. מינימום לשנה. 

בקיץ 2000 (בהיותי בן 23) נפרדתי מהחברה לאחר 3 שנים של מערכת יחסים שהחלה באהבה גדולה והסתיימה באנחת רווחה.(סיפרתי על זה ב - ״שנתיים מגן עדן ושנה מהגיהנום״) 

יום שישי: 1 בצהריים. זה קרה!

אחרי 3 שנים אני שוב לבד/רווק/מאושר

ידעתי שאני צריך להתחיל להשתחרר/לעכל וצריך שינוי. 

כעבור שנה השינוי הגיע: סגרנו את העסק המשפחתי והתחלתי לעבוד בנתב״ג. והכי חשוב: עברתי לת״א! לדירת רווקים ברחוב בן גוריון פינת בן יהודה. החלום מתגשם. 

עכשיו צריך 2 דברים. האחד, לשמור על מקום העבודה שלי והשני: ל ה י נ ו ת!!!!!!

-המעבר

עברתי להתגורר עם שותפה שהיא גם עבדה איתי בנתב״ג. לפני שעברנו להתגורר יחד, ניסינו להפוך ליזיזים (מערכת יחסים מינית) אבל זה לא עבד. בעיקר באשמתי. 

בגדול? טוב שזה לא קרה כי זה מה שסלל לנו את הדרך להשכיר דירה יחד. 

אני זוכר שהעברתי את הדברים שלי ביום שישי אחה״צ. סיימתי, שמתי מוזיקה, סידרתי את החדר, הכנתי קפה, יצאתי לשבת במרפסת. הדלקתי סיגריה, סיגריה של סיפוק. 

חתמנו לשנה. 

ג׳ן עברה ביום ראשון. 

לקח לנו שבוע להתארגן על הדירה סופית. לקנות כל מה שצריך, להכין את המטבח (כולל קנייה של מקרר מהתחנה המרכזית הישנה) גם מבחינת העבודה היינו מסודרים. עבדנו (12 שעות   משמרת) 4 משמרות בשבוע ואחת בסופ״ש עם שכר יפה מאוד. לא היינו צריכים רכב כי יצא אוטובוס פעם בשעה מרחוב הירקון (5 דקות הליכה) אקספרס לנתב״ג!

שבוע מהמעבר החלטתי להתחיל ולזרום עם מה שמציעה לי העיר המטורפת הזאת. 

הדבר הראשון שעשיתי היה ללכת ל ב ד י לחוף הילטון. מעולם לא הלכתי לבד לים! הלכתי לאט לאט.... שמתי מוזיקה במיני דיסק (הרבה לפני עידן האייפון) הגעתי לחוף, התיישבתי, הסתכלתי סביבי לוודא שאף אחד לא רואה אותי וניסיתי לנשום. אוי לבושה! אני לבד בים! הדלקתי סיגריה, סיגריה של סקרנות. מה יקרה בעוד 5 דקות? (סקופ, כלום) מה יקרה בעוד חצי שעה? (שום כלום) מה יקרה בעוד שעה??? (נאדה).

ואז התחלתי באמת להינות. הדלקתי עוד סיגריה, סיגריה של שלווה. 

הסתכלתי משמאלי וראיתי תיירים עם קוביות בבטן. הסתכלתי על הבטן שלי ולא ראיתי שום דבר מרובע.... 

הסתכלתי מימיני וראיתי הרבה אנשים שיושבים לבד, כמוני. 

ואז בין כל האנשים קלטתי בחורה גבוהה, גוף יפה עם רגליים שלא נגמרות... 

ואז היא החליטה שהיא נכנסת למים והופ, חוטיני. ואז כשחזרה לחוף היא הורידה ת׳חזיה ונשכבה על הבטן. 

מפה לשם התחלתי להרגיש מוזר בלי קוביות בבטן וגם נזכרתי שאני צריך לקנות כמה דברים בסופר (ושאני צריך בכלל למצוא סופר...)  נעמדתי, קיפלתי את המגבת וחזרתי לדירה.  הדבר הראשון שעשיתי זה ליצור טבלה ולהתחיל להתאמן. 20 כפיפות שמיכה ו20 כפיפות בטן. התקלחתי והלכתי לחפש סופר מרקט. 

בחזרה הביתה אני מזהה את הבחורה עם החוטיני מהים הולכת לפניי ברחוב!!!!

 רק ששמלה קצרצרה מכסה את החוטיני הקטנטן. ביצעתי עקיפה, ושנייה לפני שהגעתי לפתח הבניין שלי שאלתי אותה באנגלית שבורה האם היא זאת שראיתי בים.... היא ענתה שכן. אמרתי לה, וואו איזה קווינסידנס (יעני צירוף מקרים) היא חייכה וטענה שהיא צמאה: ״where are you living? I'm thirsty"! 

וזה מה שנקרא: 

-ברוכים הבאים לתל-אביב!

עלינו אליי. 

וואו חשבתי לעצמי, היא באמת רק רוצה מים?  האירופאים באמת כאלה תמימים בקטע של לסמוך על מישהו זר לחלוטין. או (וכבר אמרו לי אינספור פעמים) שזה בגלל שאני נראה בחור טוב?

נכנסנו אליי, התיישבנו במטבח ותוך 5 דקות היא סיימה 3 כוסות מים. הצעתי לה לעבור לחדר שלי כי מין הסתם בדירות תל אביביות החדרים הרבה יותר מרווחים/נוחים מהמטבח... היא סרבה ורצתה להישאר במטבח שזה היה סבבה לגמרי מבחינתי. אני רק הצעתי.  ב-10 הדקות הבאות היא לא הפסיקה לדבר כשאני בכלל מנסה להבין על מה היא מדברת. ואז קרה משהו משעשע: היא אמרה לי ״you look tan" כשאני לתומי חשבתי שהיא אמרה שאני נראה 10.... אמרתי לה ״you too" 

היא הסתכלה על איזור הבטן שלי, אז הרמתי את החולצה והראתי לה את הסימן שיזוף של התחתונים. היא הראתה לי את שלה ומיד אח״כ העבירה ידה על רגליה הארוכות... שנייה אחר כך לחשה: ״תראה לי את החדר שלך״. 

נכנסנו לחדר והיא מיד התלהבה. שנייה אחר כך אפילו יותר, מהמרפסת. 

נכנסנו חזרה לחדר, היא דחפה אותי למיטה. נשכבתי, היא משכה מטה את המכנסיים ועינגה אותי. בשלב מסויים חשבתי אולי לגרום לה להבין שאני מעוניין שהיא תצטרף אליי למיטה אבל היא רק אמרה: No, just enjoy.....

וואו חשבתי לעצמי, אם זה מה שקורה לי כעבור שבוע בתל אביב, אני מתחיל לדמיין מה יקרה בשאר 11 חודשים ו 3 השבועות שנותרו לי לסיום החוזה!

אח״כ ישבנו במרפסת. שתינו קפה והיא הלכה. אני רק זוכר שהיא אמרה l'm leaving next week וזהו.... זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה. 

ביקשתי בנימוס האם היא תוכל ליצור איתי קשר איכשהו בעתיד אבל היא כאילו לא הבינה... בסופו של דבר כשהיא עזבה, ג׳ן בדיוק נכנסה.... היא ההוכחה שלא חלמתי... וגם לדעתה של ג׳ן היא בחורה יפיפיה. אחרי הכל יש לי הרגשה שמישהו מחכה לה בבית (דנמרק). כנראה שהייתי די בר מזל באותו היום. 

אבל אם חשבתי לרגע שרק האירופאיות כאלה, הנה ההוכחה ש-מ ה - ז ה - ט ע י ת י!!!

שבועיים אח״כ, הייתי אחרי משמרת לילה... התעוררתי ב 5 בערב, הכנתי קפה והתיישבתי במרפסת. ואז, טלפון, אחותי שהתגוררה אז במיאמי התקשרה. היא סיפרה שהיא מתכננת להגיע לביקור בארץ. אז דיברנו וגלשנו לכל מיני נושאים אחרים כשפתאום...דפיקות בדלת....

פתחתי (כשטלפון צמוד לאוזן כשאחותי כל הזמן על הקו) בכניסה עמדה בחורה עם מכנס ג׳ינס קצר וגופיה לבנה.  היא אמרה שמהרחוב היא שמה לב שיש לי במרפסת הכנה לסככת שמש ומכיוון שהיא עובדת בחברת פרסום, היא חושבת שאוכל להתקין סככה עם פרסומת לתפוזינה למשל...אמרתי לה שזה לא תלוי בי אלא בבעל הדירה. היא שאלה כמה זמן אני מתגורר בדירה הזאת? עניתי שבקושי חודש. היא אמרה: ״שתדע שבת״א יש אפשרות לעשות זאת רק בתנאי שתדאג להוריד את הסככה בסיום החוזה״. מה יצא לי מזה? שאלתי, והיא ענתה: ״בוא נסגור על אספקה של ארגזי תפוזינה?״ בלי לחשוב פעמיים (כשאחותי עדיין על הקו) עניתי: ״אוקיי, מה הלאה״? היא אמרה שהיא צריכה להכנס כדי לוודא שאכן המרפסת ראויה להתקנה... הכנסתי אותה...

(אחותי על הקו) היא העיפה מבט ואמרה: ״נראה טוב״. נכנסה לחדר והתיישבה על המיטה. רגל על רגל. וחייכה. 

באותה שנייה אחותי החלה לתכנן איתי את הטיול שלה בארץ, רק שלבנתיים יושבת בחורה מגניבה! (כן, אין לי מילה אחרת לתאר את מה שחשבתי עליה באותן דקות) שאני עדיין לא מצליח להבין איך זה שהיא יושבת על המיטה שלי?! 

חצי שעה לפני כן עוד ישנתי והנה אני בסיטואציה שאין לי מושג מה עושים! מה בכל זאת עשיתי? שאלתי אותה האם היא סיימה... היא אמרה ״נראה לי שכן״ אז אמרתי לה:״טוב...״. והיא הלכה.... 

כעבור עוד 10 דקות סיימתי את השיחה עם אחותי. ישבתי על הספה, הדלקתי טלוויזיה... ואז זה הכה בי! התקשרתי לחבר שלי וסיפרתי לו. הוא טען שאני אידיוט ושאין לי מושג ושאני צריך להתעורר כי אני חי בת״א ושאני צריך להתחיל להתנהג בהתאם! התיישבתי על הספה והדלקתי סיגריה. סיגריה של החמצה. 

אוי ג׳ן...

ערב שישי, חזרתי מארוחת שישי אצל ההורים. עוד לפני שכל החברים שלי ״גילו״ את דירת הרווקים שלי, שאלתי את ג׳ן האם בא לה לעשות סיבוב ברים קצר. היא נענתה מיד ב״ברור!״ 

יצאנו למרפסת, שתינו כוסית ג׳אק והדלקנו סיגריה, סיגריה של הנאה. 

יצאנו, בבר הראשון ג׳ן התחילה להרגיש את האלכוהול אז היא שאלה האם אני סוגר את דלת היזיזות באופן רשמי. עניתי שכן. אז היא שאלה ובצדק, האם יפריע לי אם היא ״תעמיס״ מישהו להלילה. האמת? הייתי ממש בעדה. יותר מזה, הצעתי את עזרתי במקרה והיא תצטרך. 

בשלב מסויים היא כאילו נדלקה על הברמן. אמרתי לה שחבל לה על הזמן כי ברמנים מבוקשים מאוד ועם כל הכבוד ויש כבוד, אל תבני עליו. 

ג׳ן היא בחורה מרשימה. שיער בלונדיני חלק, גוף מהסרטים. רוסייה, עיניים גדולות כחולות... למה לא ״התחתנתי״ איתה אתם תוהים? וובכן, מה שרואים מפה לא רואים משם...ואני אסביר. היא הייתה מאלו שמקיאות אחרי ארוחה. מאלו שרוצות גוף מדהים גם אם זה פוגע בבריאות. ״רק לתקופה מסויימת״ לדבריה. היא מצידה השאירה לו מספר טלפון. (ספויילר, הוא לא התקשר עד עצם היום הזה) 

ואז עוד בר (עוד משקה) ועוד בר (ועוד משקה) ועוד אחד.... והחלטנו לפרוש.... 

אין לי מושג איך זה התחיל אבל אני וג׳ן צריכים להגיד תודה שהגענו הביתה בריאים ושלמים. כל הדרך התנשקו, התגפפנו, נגענו האחד בשני, מעדנו, נפלנו ובשלב מסויים כמעט עשינו את זה מאחורי עץ בשדרות בן גוריון. 

ואז להפתעתי, מצאנו עצמנו בכניסה לבניין....

נכנסנו, אני רציתי לעשות את זה בעמידה בכניסה לדירה. היא רצתה לעבור למיטה. עברנו למיטה... היא הורידה לי את המכנסיים, התחילה לענג אותי ו.... ו.....התעוררתי. 8 בבוקר.   האנג אובר קטנטן. 

הכנתי לי קפה. חזרתי לחדר, התיישבתי על הספה, הדלקתי טלוויזיה ואז דפיקה על הדלת שלי...ג׳ן...

״נהנתי אתמול״. עניתי ״גם אני״ וזהו. 

בשלב הזה היא כנראה קיוותה שיתפתח בנינו משהו למרות שלא היה יותר מ״חירמונים״ אבל כמה פעמים בחיים יוצא לך להתגורר בת״א בדירת רווקים? אז ל״היקשר״ למישהי שחיה איתך באותה הדירה ואין לך רגש אליה? זאת יכולה להיות טעות. אז ניסיתי לקרר את היחסים שהגיעו למצב שיש מצב...

שלום חברים!

כן, כולם גילו את דירת הרווקים שלי. וכולם רצו להשתתף בחגיגה. 

חברים מנתב״ג, מאשדוד, תל אביב, נתניה, חיפה, חולון... כולם טיקססו/התקשרו כל הזמן. אני רק הייתי צריך לבחור. הייתי בוחר אותם כמו שחקנים למשחק של הנבחרת. וכולם התייצבו. 

סיגריות, אלכוהול, סרטים, FIFA, נישנושים וגם אורגיות. הכל מהכל. ולא היו שעות. הגעתי למצב שהחברים משחקים פיפא כשאני בכלל ישן ומתעורר למחרת כשהם עדיין משחקים. 

או שהייתי מתעורר עם 2 בחורות לצידי... נדיר שהייתי מתעורר לבד. 

כשסיימנו משמרת לילה היינו נוסעים לסופר, קונים אוכל, נוסעים אליי, מכינים טוסטים, שותים קפה והולכים להילטון לשחק מטקות/פריזבי. עד הצהריים. 

אם כבר מפורסמת

יום שישי בערב, החבר׳ה הגיעו להעביר אצלי את הלילה (גשום וקר). קצת אלכוהול ואז נישנושים ושמנו סרט....  אני נרדמתי לסירוגין כשבשלב מסויים החלטתי שאני רוצה להתעורר (סביבות 2 בלילה) שאלתי מי רוצה קפה? כולם היו חיוביים! פתחתי את המקרר ולא מצאתי חלב. אז ירדתי לפיצוציה על בן גוריון ובן יהודה לקנות חלב וסיגריות. הכרתי את המוכר, יצא לנו לדבר על מזג האויר....ואז נכנסה מישהי שהייתה מכוסה במעיל וכובע גרב. היא קנתה מרלבורו לייט, אני נעמדתי לידה, ובעודי ממשיך את שיחתנו על מזג האויר, שמתי לב שהיא ניראתה לי מוכרת, אז שאלתי אותה האם היא מתגוררת באיזור. היא ענתה שכן. אמרתי לה (והצבעתי) שאני מתגורר ממש כאן. היא הצביעה על הבניין בצד השני של הרחוב והסכמנו שכנראה אנחנו מכירים מהסיבה שאנחנו שכנים... ואז היא שאלה: ״מהיכן בארץ?״ עניתי ״אשדוד״. שאלתי אותה ״לאן מועדות פנייך?״

היא ענתה: ״מסיבה אצל חברים״. חשבתי לשאול האם היא צריכה ליווי אבל וויתרתי משום מה.... ואז היא רק אמרה: ״נתראה מתישהו״. עניתי: ״מקווה שבקרוב״.  היא הלכה....

שנייה אח״כ המוכר שאל אותי האם אני מכיר אותה, עניתי שלא אבל היא ממש מוכרת לי. הוא אמר לי, ״גבר, זאת יעל בר זוהר. והיא הייתה סבבה איתך״ שאלתי אותו מה הקשר ״סבבה איתי״ היא הרי יוצאת עם ססובר. הוא חייך ואמר: ״אתה לא מעודכן הא?״ הם נפרדו לפני כמה שבועות ואז עברה לפנטהאוז מולך, עם אחותה״ 

עליתי חזרה לדירה שלי כשכולם שקועים בסרט. הכנתי לכולם קפה והלכתי לישון...

למחרת בערב חבר אחר שלי (יעקב-אחד מגיבורי ׳ת״א - אילת׳)הגיע בהתלהבות. מה קרה? שאלתי. והוא רק ענה: ״אני עומד ברמזור, ומי לידי בראנג׳ רובר שחורה?״ נו מי?! שאלתי. ״יעל בר זוהר!״. אהה, בוא אני אראה לך משהו, הוצאתי אותו למרפסת, ״רואה את הפנטהאוז? היא מתגוררת שם עם אחותה.״ ״היא רווקה אתה יודע...״ הוא עידכן. ״כן, אני יודע״ עניתי. (לפני שנפגשנו בפיצוציה, יצא לנו להפגש כמה וכמה פעמים במסיבות בת״א כשהייתה עם ססובר ועוד כמה פעמים בנתב״ג כשטסה להצגות אופנה) אחרי המפגש הקצרצר ההוא באמצע הלילה בין שישי לשבת, לא יצא לי יותר להתקל ברווקה הכי מבוקשת בארץ באותו הזמן. 

גם אתם מאמינים בעין הרע?

יום רבעי, חצות. 

אני וג׳ן יושבים במרפסת. בירה קרה וסיגריה, סיגריית לילה. ודיברנו על ההמשך. נשאר לנו חודש לסיום החוזה ובלי הרבה דיבורים הסכמנו שנמשיך לעוד שנה. הייתי מאושר. 

יום שישי בערב, ביליתי את ערב שישי עם ההורים. בסביבות 9 אבא שלי הסיע אותי לדירה. בדרך הוא שאל אותי מה הלאה. סיפרתי לו שסיכמתי עם ג׳ן שאנחנו ממשיכים לעוד שנה רק שהפעם אני כנראה הולך לצמצם את מעגל החברים הענק שלי. הוא שאל למה, עניתי שלאחרונה אני שומע הרבה את את שלושת המילים: ״אתה חי טוב״, ״אתה חי נכון״ וכאלה. הרי בתכלס כל אותם חברים התגוררו אצל ההורים שלהם ורק לי הייתה דירה. ולא סתם דירה אלא דירה משופצרת (טלוויזיה גדולה, מערכת קולנוע ביתי, מיטה נוחה ומרווחת, ספה ושולחן (מאין סלון בתוך החדר...מיקום מושלם!) הייתי כל הזמן עסוק בלאשר את מי לארח או עם מי לצאת היום. רק לבחור. כולם מציעים כל הזמן. כולם מגיעים עד אליי.... 

אמרתי לו שאני מפחד מעין הרע. הוא רק אמר: ״תפסיק עם השטויות...״

הגעתי לדירה, 3 חברים כבר חיכו לי בשדרה. 3 ידידות הגיעו שעה מאוחר יותר. ג׳ן יצאה למסיבה ואני נשארתי עם החבר׳ה לראות סרט. במהלך הסרט, נטלי (שעליה כתבתי את ׳הצלצול׳) לחשה לי שהיא שומעת רעשים...אמרתי לה שיש לי מערכת קולנוע ביתי וסיכוי טוב שזה מזה... 

בסוף הסרט (סביבות 2 בלילה) החבר׳ה משום מה החליטו לפרוש. כשיצאו מהחדר שלי לכיוון החדר מדרגות, אחד מהחברים הבחין בעשן שיוצא מתחת לדלת של ג׳ן!

תחילת הסוף. 

כולם נכסו לפאניקה ויצאו בריצה לרחוב (הדירה בקומה הראשונה) אני נשארתי בחדר. לא חשבתי לרגע לעזוב עד שאני לא מוודא שהחדר שלי אטום. 

יצאתי למרפסת וכולם צעקו לי לקפוץ. כמובן שזה לא בא בחשבון כי כל עוד היה סיכון הכי קטן שאפגע בעצמי ע״י נחיתה לא טובה. 

יצאתי בריצה החוצה דרך גרם המדרגות. התקשרתי לכיבוי אש 3 פעמים ב 5 דקות מרוב לחץ. הרגליים שלי רעדו. ואז הגיעו הכבאיות. 10 דקות אחרי, עליתי לדירה והבנתי שלא נשאר כלום מהחדר של ג׳ן. התקשרתי אליה. ביקשתי ממנה שתחזור בדחיפות. היא בתמימותה חשבה שאני חרמן והנה סוף סוף זה הולך לקרות בנינו. בשלב מסויים בדרך הביתה היא הריחה... וככל שהתקרבה היא הבינה שמשהו לא בסדר. ואז הכבאיות... וכשהגיעה היא הבחינה בנו יושבים בשדרה. היא עלתה לדירה וירדה כעבור 2 דקות. היא לא הפסיקה לבכות ומפה והלאה התחלתי במרתון של טעויות שאני בספק אם היא אי פעם תשכח.  

טעות 1: נטלי נשארה איתנו ואני לא חשבתי שזה ביג דיל. האמת? לא רציתי להאמין שכל הטירוף הזה קורה לנו.  למחרת אני וג׳ן היינו אמורים לעבוד משמרת לילה. היא התקשרה בבוקר וסיפרה לבוס שלנו את מה שקרה. הוא כמובן ביטל לה את המשמרת. 

טעות מספר 2: כשהגעתי לעבודה שאלו אותי מה קרה. החלו שמועות מטורפות ואני ניסיתי לעצור את הדיבורים/ריכולים/שמועות ע״י כך שאמרתי, שטויות, הכל בסדר. 

זה הגיע במהירות כמובן לג׳ן. והיא כל כך כעסה עליי. ובצדק. ופתאום מישהו אמר לי שאחד מה״חברים״ שהיה מגיע אליי בקביעות התלוצץ עם אחד מהבוסים שלי שכנראה הייתי מסטול ולכן לא שמתי לב.  זה מ א ו ד פגע בי!  התקשרתי אליו באותו הרגע. צרחתי עליו ופה הסתיימו יחסינו. 

הוא עוד ניסה ואמר שהוא אמר את זה הפוך על הפוך כי הרי היו שמועות שאני סטלן (כשלמעשה כולם מסביבי היו סטלנים חוץ ממני) אבל אני כבר הייתי במקום אחר. 

טעות 3: לא התנצלתי או ביקשתי סליחה. למרות שזאת לא הייתה אשמתי אלא להיפך, הדירה יכולה הייתה להישרף כליל אבל באותו הערב החלטתי להישאר בדירה ובמזל החבר׳ה החליטו לפרוש באמצע הלילה.  לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו הם היו נשארים לישון אצלי כמו שבדרך כלל היה קורה. אבל ג׳ן הייתה זקוקה כנראה להתנצלות ממני למרות שעד היום אני לא חושב שזאת הייתה אשמתי. היא כעסה עליי במשך תקופה. 

בדיעבד הסתבר שלא היה את הכפתור שמונע קצר חשמלי. ולכן זאת לא הייתה אשמתנו...

המשרד שטיפל בבניין הזה שלח צבעים שצבעו את כל הדירה. אבל היה ברור לי ולג׳ן שזה הסוף. גם מבלי לדבר על זה. ואני הבנתי אותה במיליון אחוז! 

החוזה הסתיים. 

חזרתי להורים באשדוד. 

הסוף 

החזרה הביתה הייתה תקופה מאוד קשה בשבילי.  הרגשתי שגם פתאום כל החברים נעלמו. 

כמובן שהיו חבר׳ה כמו נטלי (הצלצול), יעקב ובנצי (מים שקטים חודרים עמוק) ועוד חבר שהמשיכו להגיע ונשארו חברים קרובים אבל השאר.... נעלמו וגם בעבודה לא בדיוק נשארנו חברים. 

שבוע לאחר החזרה שלי הביתה, מישהי סיפרה לי שהיא ועוד 4-5 חבר׳ה שהיו מתארחים אצלי, שכרו חדר במלון בת״א והעבירו שם ערב יחד. ואז היא שאלה מדוע לא הגעתי... עניתי לה שאף אחד לא הזמין אותי... 

שבועיים אח״כ קיבלתי צו מילואים. 34 ימים ברמת הגולן. דווקא מאוד רציתי ללכת. חשבתי שזה יחזיר אותי לקרקע. וזה החזיר. 

כעבור 10 חודשים (באשדוד עם ההורים) הקשים בחיי עזבתי סוף סוף את הבית בפעם האחרונה. שכרתי דירה באחד המושבים ליד נתב״ג. הפעם עשיתי את זה צנוע יותר, רגוע ויותר כייפי יותר כי זה היה אינטימי יותר. לא הזמנתי אליי אנשים אלא רק אנשים קרובים. ב 4 השנים האלה יצאתי ללא מעט דייטים כשעל אחד מהם כתבתי: JANIE׳ ואפילו תחזקתי מערכות יחסים קצרות יותר או פחות (חצי שנה של שיכרון חושים). והיו כמובן סיפורים הזויים שכתבתי עליהם. למשל: ׳הדייט הזה יעלה לי ביוקר׳ או למשל אחד מהתכנים הראשונים שלי ׳לחץ שמור ואחרי זה נראה׳

לומר שהיה משעמם? לא! אף פעם לא משעמם. ואני כן חושב שמותר לפעמים להתפזר ולזרום אבל כשקורים דברים איומים, צריך לדעתי להפיק לקחים ולחזור טיפה אחורה. להוריד פרופיל ולהתחיל מחדש. 

החזרה למציאות. 

יצא לי להתכתב לאחרונה (פייסבוק וסקייפ) עם חברים שהיו איתי בתקופה הזאת והם טוענים שזאת הייתה בשבילם תקופה מדהימה וכן, כולם קינאו בי אבל קינאה חיובית (כך הם טוענים) ודי החזיקו ממני שהשקעתי את המשכורת שלי בדירה משופצרת בלב ת״א. היום הם אפילו קצת מצטערים שהם גם לא עשו כמוני. הרי את גילאים 22-23-24 חווים רק פעם אחת....ואם יש את האפשרות להינות מהגיל הזה, אז למה לא?

אין ספק שזאת הייתה תקופה שלא אשכח. לפעמים אני חושב ששנה אחת עדיפה על שנתיים או יותר. 

שנתיים לאחר השריפה יצא לי לדבר עם ג׳ן. היא התגוררה אז עם החבר החדש שלה בת״א אבל ציינה שהיא מאוד מגעגעת לשנה ההזויה הזאת שחווינו יחד (להוציא כמובן את הלילה הנוראי ההוא). שנינו סיכמנו שאחרי הכל, הכל לטובה כל עוד אף אחד לא נפגע (פיזית).