כותרות TheMarker >
    ';

    המהפכה הבאה היא בחינוך

    אנחנו נכנסים לעידן חדש שבו כל האנושות תעבור חינוך מחדש שיעביר אותנו להרגשת קיום אחרת....

    0

    חוק השתוות הצורה

    0 תגובות   יום שלישי, 20/12/16, 06:33

    את חוק השתוות הצורה ניתן להמשיל לקרבה בין בני אדם. אם ברצוננו למדוד את המרחק בין בני אדם שלא לפי הגופים, עלינו להשוות את תכונותיהם. הזהות או השונות בתכונות תשמש כאמת מידה לקביעת הקרבה או הריחוק בין השניים.

    קרבה בין בני האדם אינה נמדדת ביחס לצבעו של האדם, קומתו, או כל נתון חיצוני אחר, את הקרבה או הריחוק בין בני האדם אנו מחשבים לפי השקפת עולם, תכונות והרגלים. אם שני אנשים רחוקים זה מזה בדעותיהם במאה אחוז, כלומר מנוגדים זה לזה לגמרי, הרי שהמרחק ביניהם הוא "אין סופי", כלומר אין ביניהם אף נקודת מגע. אם תשעים אחוז באחד דומים לתשעים אחוז בשני, אזי המרחק בין השניים אינו גדול, רק עשרה אחוזים מפרידים ביניהם.

    נתאר שני בני האדם כשני עיגולים. אם רק תכונה אחת משותפת להם הרי ששני העיגולים נוגעים זה בזה באותה הנקודה המשותפת, בדעה הזו המשותפת הם ממש כאחד, יש ביניהם מגע. אם השניים חולקים יותר מדעה אחת, הם לכאורה  נכנסים זה בתוך זה, יש להם שטח משותף, אם הם משתווים זה לזה לגמרי ואין דבר באחד שלא נמצא בשני, הרי שהם נמצאים יחד באותו העיגול. המצב הזה נקרא "השתוות הצורה", ואז השניים נעשים כאדם אחד.

    כזאת היא ההבחנה ביננו לטבע, מתייחסת רק לתכונות הפנימיות.

     

    הטבע, הוא כולו השפעה, כולו נתינה. כך מוסרים לנו אלו שגילו זאת וכך אנו מגלים בחקירתנו את הטבע. טיבעו של הטבע הוא נתינה, 

    אין מצב מושלם וטוב מהמצב הזה. רק מי שביכולתו לתת נמצא בשלמות, ללא חסרונות, יש בו הכול.

     

    כאמור את מערכות היחסים האנושיות אנו מעריכים לפי  תכונותיהם הפנימיות של בני האדם. שני אנשים הקרובים זה לזה במובן הפנימי ירגישו את הקרבה ביניהם ללא קשר למרחק פיזי. אמא יכולה לחוש במצוקת בנה גם אם הוא מרוחק ממנה אלפי קילומטרים.

    אז כמו שבחיים שלנו כך גם ביננו לטבע הקרבה והריחוק נמדדים ביחס לתכונות פנימיות. אחרי הכל מלכתחילה מרוחק האדם מהטבע במאה אחוז, אין אפילו מחשבה אחת או רצון אחד באדם הדומים לאלו של הטבע.

    לפיכך, כל עוד לא יצרנו נקודת מגע עם איתו, אין ביכולתו לתאר מהו הטבע ומהי השפעה, עד כדי כך אנחנו רחוקים. 

     הטבע שתכונתו נתינה, מחייב את האדם להימצא ברצון לקבל ולהשוות איתו צורתו של הרצון לקבל- להגיע להשתוות, רק במצב כזה האדם נכלל בטוב ללא הגבלה עד אין סוף. זוהי תכלית הקיום.

    למה האדם נדרש לתהליך הזה? כדי לאסוף הבחנות. על האדם להכיר בהפרש שבינו לבין הטבע, להיווכח בחוסר השוויון המוחלט ביניהם, ללמוד את הניגודיות האין סופית בינו לבין תכונת הנתינה, ולהתקרב אליה בהדרגה.

    האדם בונה בעצמו את מצבו האין סופי, הטוב ביותר, מבין אותו ונהנה ממנו בכל אחד מרצונותיו, עד לקטן שבהם.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רובינזוןקרוזו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין