כותרות TheMarker >
    ';
    0

    הגיבורים האמתיים לא נמצאים בסיפורים

    4 תגובות   יום חמישי, 22/12/16, 11:59

     

     

    אשת חינוך, עורכת דין וסופרת * כותבת מגיל צעיר ( רומנים, סיפורים קצרים ושירים לילדים ולמבוגרים ) * חלק גדול מכתבי היד הוגשו לתחרויות כתיבה *

     

    ההתמודדות כמורה ואם צעירה במבצע "צוק איתן" מביאים אותה לכתוב סיפור לילדים ( שמיועד גם להורים ) המסייע  לילדים  ולהורים ולהתמודד עם געגועים להורה שיוצא למילואים ומצבי פרידה בכלל.

     

    זוהי שירלי זנו אקלר מחברת הספר "אבא של יונתן הולך למילואים"  

    ( אופיר ביכורים) שמציינת כי הספר מוקדש גם לאותם חיילים ששומרים עלינו יום יום, בעיניה, זה ממש לא מובן מאליו.

     

    ''

     

    "במבצע "צוק איתן", אליאב, בעלי נעדר מהבית למשך מספר שבועות, ישנתי לבד עם בני יונתן. גם בפתח תקווה נשמעו אזעקות רבות ונאלצתי פעמים רבות לפנות אותו לממ"ד באמצע הלילה, מספר פעמים האזעקה תפסה אותנו באמצע הכביש, ויצאנו מהאוטו כשאני מרימה את יונתן שהיה תינוק בן שנה וחצי.

    הייתי מתקשרת לאליאב ושומעת את האזעקות אצלו, הוא לא רצה למסור לי תמיד מיקום מדויק שלו- מה הוא יגיד לי שהוא נמצא בדיוק במקום שכרגע הייתה בו נפילה של רקטה? שהוא במרחק של רגעים ספורים מהגבול עם עזה? לפעמים הוא לא ענה, ואז כמובן שדאגתי מאוד."

     

    אומרת שירלי זנו אקלר, 31, נשואה ואם לשניים, מורה, ועורכת דין בהשכלתה  בפתח שיחתנו לרגל צאת ספרה החדש לילדים "אַבָּא שֶׁל יוֹנָתָן הוֹלֵךְ לְמִלּוּאִים" (אופיר ביכורים). סיפור ישראלי מאוד על געגועים לאבא שהולך למילואים. הקוראים הצעירים נחשפים לתיאור של חווית פרידה מהורה ונחשפים לקושי של יונתן שמחכה לאביו אליו הוא קשור, שיחזור מהמילואים. מהספר הם מקבלים כלים כיצד אפשר להתגבר על מצבים מעין אלו.


     

    בסיפור על מנת להתגבר על הגעגועים ועל חסרונו הזמני של האב בנוכחות היומיומית של יונתן, מציעה האם הצעה מעניינת והיא:  לכתוב מידי יום מכתב לאבא בו יונתן יספר מה הוא עושה בכל יום בו אביו לא נמצא.

     

    ''


     

    שירלי : "כתבתי את הספר במשך תקופת מבצע צוק איתן. כאשר בעלי נקרא למילואים. בישראל הורים הולכים למילואים כחלק מחיי היום יום, סיפור זה  מסייע  להורים ולילדים להתמודד עם המצבים הללו בפרט ועם מצבי פרידה בכלל."

     

    "אנו חשופים לאוירה הצבאית, גם אם לא נרצה בכך, זאת המציאות!".הספר  מעניק כלים להתמודדות עם פרידה מאדם יקר: באמצעות כתיבה (למשל של מכתבים),

    "כתיבה כידוע, מהווה פורקן עבור ילדים ומבוגרים כאחד, זו שיטה בה אני נוהגת להשתמש גם עם תלמידיי והיא מצליחה תמיד".  מספרת שירלי.

     

    שיטות נוספות המוזכרות בספר הן בין היתר, מפגשים עם חברים ומשפחה, הכנת הבית לקראת האדם היקר לנו (הכנת שלט לכבודו, בישול לכבודו). מסר נוסף, לא פחות חשוב לילדים ולסביבה הוא שמילואים לצערנו במדינתנו הם דבר שבשגרה, האב ייצא שוב למילואים קרוב לוודאי, והוא ,הילד, יחכה לו כמו גיבור.

     

    "הספר מוקדש גם לכל החיילים ששומרים עלינו יום יום  – וזה ממש לא מובן מאליו". בו בזמן שחיילנו נלחמים, מתרחשת ההתמודדות היומיומית של אמהות לילדים  קטנים. לא פעם נדרשת עזרה, תמיכה וסיוע כדי להרגיע מתחים, חרדות וגעגועים.

    "צוק איתן" היתה אחת התקופות הקשות שעברה שירלי. דאגה לבעל ששירת במילואים והיה בסכנת חיים ובמקביל דאגה  לבן שנותר יחד עימה בעורף לבד. "בני התגעגע מאוד לאביו. אומנם הוא היה קטן יותר מיונתן שבסיפור, אך הגעגוע היה ניכר ואני הייתי אמא טרייה וזה היה מפחיד. למזלנו עברנו את זה בשלום. משפחות רבות לא זכו לכך".

     

    שירלי משתפת : "בתקופה זו המשפחה שלי תמכה בי מאוד, ההורים שלי ואחותי נפגשו איתנו הרבה ושמרו על יונתן, בלי התמיכה שלהם בתקופה זו היה לי מאוד קשה .

    יונתן היה הולך לדלת הכניסה שעליה היו תלויים מגנטים עם תמונות של אליאב והיה אומר "אבא, אבא" זה היה קורע אותי, עלו בי מחשבות רבות מה יקרה אם אליאב לא יחזור בשלום? ידעתי שיש סיכוי גדול שהוא ייכנס לתוך עזה בכל רגע.

    אני מרגישה מגוחך לספר על הקשיים שלי, היו משפחות רבות שסבלו הרבה יותר מאתנו ואיבדו הרבה יותר מאתנו, והספר הזה באמת מוקדש, כפי שכתבתי גם בהקדשה, גם לאותם חיילים ששומרים עלינו יום יום, זה ממש לא מובן מאליו."

     


     

    "אני כותבת מגיל 10 ומאז אני לא מפסיקה".  שירלי  מעידה על עצמה שהאהבה לכתיבה החלה בגיל 10 .  כותבת : מחזות, סיפורים קצרים, סיפורים ארוכים, שירים, סיפורי ילדים, רומנים, ספרי מתח, תסריט לסרט הגמר במגמת הקולנוע שהייתה בה. "מעולם לא כתבתי למגירה, תמיד ניסיתי לפרסם את הספרים שלי, שלחתי אותם מגיל צעיר להוצאות לאור, לתחרויות, כל מה שרק יכולתי." היא מציינת.

    ומוסיפה : "התחלתי לכתוב לאחר שנחשפתי לספר "נשים קטנות", רציתי שהדמויות בספר "ג'ו ולורי" יהיו ביחד והחלטתי לכתוב ספר בגרסה משל עצמי. מאותו רגע לא הפסקתי לכתוב. בכיתה ד' השתתפתי בתחרות כתיבה לילדים בנושא סיפורים על תקופת השואה."

     

    לשאלה איזה ספר ילדים אהוב עליה במיוחד, היא משיבה : "הארי פוטר" (קראתי את כל הסדרה).  התחברתי אליו משום שהוא מספר על חבורה של ילדים לא מושלמים, עם הרבה קשיים, שמצליחים להתגבר על הקשיים שלהם בעזרת חברות, טוב לב, חוכמה, כבוד. דרך אגב, בספר הזה, הגיבור מתמודד עם האובדן של הוריו. מדובר בספר ילדים מאוד קשה לקריאה  מבחינה מנטלית, פסיכולוגית. ובכל זאת  מיליוני ילדים מתחברים אליו, למה? כי זו המציאות בה אנו חיים.

     

    שירלי כמורה מודעת לעובדה כי הדור הצעיר לא נמשך לקריאה ויותר מחובר לנייד ולטאבלט "ככל שהדורות מתקדמים כך הדרישה לספרים הולכת ופוחתת ואני רואה את זה גם אצל התלמידים שלי. אבל יש משהו קסום בספר שאין בטלויזיה או במחשב וזה המימד של הדמיון.

    מבחינת הבן שלי שעוד לא יודע לקרוא, כשאני קוראת לו סיפור לפני השינה, זה הזמן שלו להיות עם אמא, זמן איכות שאני משלבת עם משחק והרבה חום ואהבה, אז שום דבר לא מתחרה בזה."

     

    במקרה של שירלי, את הגיבורים של הסיפור שלה, היא לא הייתה צריכה להמציא, "הגיבורים האמתיים לא נמצאים בסיפורים אלא בחיי היומיום שלנו, אלו החיילים שלנו ששומרים עלינו ויותר מכל, הילדים שלנו שחיים במציאות לא פשוטה ומתנהגים כגיבורים אמתיים".

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/12/16 17:59:

      מירב יקירתי שבוע טוב וחג שמח

      שבתי להצמיד כוכב אהבה נשיקה

        24/12/16 13:27:
      בהצלחה....:)
        24/12/16 11:48:

      מירב יקירתי נשיקה

      תודה על ההמלצה לקריאת סיפרה של שירלי

      ושמחתי להתוודע אליה דרכך

      חיבוק אוהב ושבת נהדרת

      ואני עוד אשוב להצמיד כוכב אהבה

        22/12/16 17:48:
      הספר הזה יענה על צורך באוכלוסיה הצעירה, בגיל הכותבת. עברנו כאן מספר מלחמות, ולא נכתב ספר על האוכלוסיה שהתמודדה בבית עם חסרון הבעל. הגיעה העת!

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין