זהו מבריח הטלפונים לכלא לידי רוצחים שפוטים. הוא חבר כנסת מטעם מפלגת בל"ד, שמצטיין בחליפותיו האפנתיות ובחולצות והעניבות התואמות בצבעיהם להפליא לחליפותיו, לבוש תמיד לתפארת, כאילו יצא זה עתה מבין עמודיו של מגזין אפנה פריזאי. בן דודתו של הפילוסוף וחבר הכנסת לשעבר מטעם אותה בל"ד, עזמי בשארה, שכיוון את טילי חיזבאללה אל ישראל דרך טלפון נייד בעת המלחמה אבל הצליח להימלט מישראל, או שהשב"כ, בחכמתו כי רבה, הניח לו לברוח מכאן ולחסל בלא מאמצים אויב מושבע של ישראל. הסיפור העלום של בריחתו של עזמי בשארה כולל גם אפשרות של שלומיאליות ישראלית. את האמת לא נדע לעולם וכרגע היא לא חשובה.

מה שחשוב הוא, שאותו חבר כנסת גאטקעס (או משהו דומה) רצה להבריח אל הכלא את הטלפונים אבל כדי להסתירם בכניסה לכלא היה זקוק למעיל עליון גדול ממדים עם כיסים פנימיים נרחבים, לא היה לו כזה, והוא כנראה לווה מעיל כזה ממכר או שכן. אבל הניגוד הדוקר עיניים בין החליפה הפריזאית לבין המעיל המרופט שלבש מעליה עורר את חשדו של הזקיף בשער הכלא והוא העיר את תשומת ליבו של מי שהיה צריך - וזה הביא לצילום בווידאו של הפגישה בין חבר הכנסת גאטקעס (או משהו דומה) לבין הרוצח הפלסטיני שוכן הכלא עד סוף ימיו. ובצילום התגלה שהוא מעביר חבילות אל האסיר, ושאר הסיפור ממלא את התקשורת מאז ואין כל צורך בי כדי לספרו.

ולי יש רק הערה אחת על הסיפור הזה, כי כל שאר ההערות האפשריות נאמרו או שודרו בתקשורת הישראלית. והערתי הצנועה היא זאת: כמה מעליבה היא העובדה שאויבינו הם כל כך מטומטמים ומזלזלים כל כך באינטליגנציה של כוחות הביטחון שלנו.