כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/7/17 15:33:
    נפלא! ישר כוח!
      10/1/17 09:01:

     

    http://cafe.themarker.com/image/3361631/

     

    את לימוד התורה הלילי של רבי אשר ברוך

     

    מלווה הנר אשר לאורו הוא לומד.

     

    הנר מוצג בסיפור כמעין המשך והרחבה של גופו:

     

    בלילה בלילה כל הלילה יושב רבי אשר ברוך לאור הנר ולומד.

     

     והנר אינו נעוץ לא במנורת כסף ולא במנורת בדיל ולאבכלי חומר 

     

    ולא בחור שבשולחן אלא זקוף בין אצבעותיו.

     

     

    הנר המאיר לרבי אשר ברוך מתמזג עמו באופן מוחלט עד כי אין עוד להפריד ביניהם: רבי אשר ברוך ונרו חד המה. ואמנם, כאשר חל שינוי וגופו של רבי אשר ברוך מזקין, משתנה אף טיב הנרות שלאורם הוא לומד:

    לכאורה מקצת שינוי נעשה שמביאה לו אשתו נרות דקיםאמרה אשתו של רבי אשר ברוךאשר ברוך שלי יחיה ידיוכבדו מזוקןאצבעותיו התחילו מרתתות שמא אינן סובלות נרות גסים.

    האידיאל הרומנטי הזה מופר כאמור בסיפור המעשה. חרף העובדה שרבי אשר ברוך מגשים באורחות חייו אידיאל נעלה, הנה לאור נרו ובסיועו הישיר מתרחשים גנבה ושוד. אף כי הדבר נעשה שלא בידיעתו, המציאות הזו טורדת מנוחה: עוול ומרמה מתגלגלים על ידי רבי אשר ברוך ונרו.

    מסתבר כי דרך תיאור מעשי הרשעים הניאותים לאורו של רבי אשר ברוך מבקש עגנון ללמדנו דבר מה על אודותיו. מסתבר כי באמצעות סיפור המעשה חותר עגנון תחת האידיאל העומד לכאורה בבסיסו. התובנה הזו תובעת מאיתנו לשוב ולקרוא את הסיפור בעיניים פקוחות.

    רבי אשר ברוך מתגורר עם זוגתו בעיירה קטנה וענייה ושמה קרוליבקי (Korolivka – כיום עיירה אוקראינית אשר בעבר השתייכה לפולין) והוא מוצג בסיפור כגביר העיר. הסיפור אף מסתיים במילים "וכבה אור התורה בקרוליבקי". אולם הסיפור אינו מוסר על שום אינטראקציה בין רבי אשר ברוך ובין עירו, ולמרות "אנחותיהם של ישראל" הנשמעות בה "על צרת הפרנסה ועל עול מסים וארנוניות", איננו מוצאים את אשר ברוך גומל צדקה וחסד עם אנשי עירו, כמצופה מגביר העיר. על אשר ברוך נאמר כי "הון ועושר בביתו ותורתו בתוך מעיו" – ונדמה כי בהיפוך להקשרו החיובי המקורי של הכתוב (תהלים קיב, ג) כאן נרמזים אנו כי ההון נותר בביתו של אשר ברוך ואינו יוצא ממנו, כשם שתורתו גנוזה היא בתוך מעיו (אף כאן רמיזה לתהלים מ, ט) ואינה פורצת החוצה. ובכלל זאת, תשומת לב מרובה מוקדשת בסיפור לביתו של רבי אשר ברוך. נר איש וביתו.

     

    אנשי קרוליבקי, בעוניים, מתגוררים ב"בתי חומר צפופים כפופים",

     

    אולם "בית אחד יש בקורוליבקי ובית מידות הוא.

     

    ועלייה קטנה בנויה על הבית.

     

    הצירוף "בית מידות" מופיע פעם אחת במקרא כ

     

    ולו בתוך נבואת תוכחה חריפה על שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ

     

    מֶלֶךְ יְהוּדָה (ירמיהו כב). ואף כאן סמוך הוא לעלייה, הנזכרת פעמיים:

    הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק / וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט / בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם / וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹהָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת/וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים / וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי / וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר… אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹבלוֹדָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב / הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'.

    דעת א–לוהים האמיתית, נאמר כאן, היא עשיית משפט וצדקה ודין עני ואביון. רבי אשר ברוך מניח ידיו מאלו.

     

    עגנון באירוניה מוסווית

     

    וכחלק מתיאור ניטרלי כביכול של בית אשר ברוך, מרמז לקורא, 

     

    הבית והעלייה מוזכרים בברייתא מפורסמת המתייחסת

     

    למקומות ההדלקה האפשריים של נר חנוכה (שבת כא ע"ב):

     

    תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.

     

    אם היה דר בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.

     

    ובשעת הסכנה – מניחה על שולחנו, ודיו.

     

     

    נרו של רבי אשר ברוך לא מונח על פתח ביתו מבחוץ

     

    ואין מאיר הוא את רשות הרבים. רק זאת נאמר,

     

    כי נרו "מתנוצץ מחלון עלייתו". מצוות הדלקת נר חנוכה

     

    היא כידוע "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק",

     

    אולם דווקא "בלילה שכלתה רגל מן השוק

     

    ואין בני אדם מצויים בשוק", בה

     

    בעת מסיגי הגבול "יוצאים ועוברים את הגבול וחוזרים משם, הם ושוריהם".

     

    נרו של רבי אשר ברוך מאיר דווקא לאלו המהלכים בלילה,

     

    דווקא לאלו אשר "במחשך מעשיהם".

     

     

     

    אשת חיל מי ימצא?

     

    כשם שלאשר ברוך אין שיג ושיח עם סביבתו

     

    כך אין לו שיג ושיח עם אשתו.

     

    היא המפרנסת את ביתם,

     

    עוסקת במסחר, דואגת לו לנרות.

     

    אולם אין קשר ביניהם.

     

    ואולי כי כל לילותיו של רבי אשר ברוך מוקדשים ללימוד,

     

    אין הוא ישן על מיטתו, ואין בידו שהות לפקוד את אשתו?

     

    ועוד: הרי "המשמש מטתו לאור הנר – הרי זה מגונה" (בבלי נידה טז ע"ב)

     

    וכבר נאמר כי רבי אשר ברוך ונרו חד המה.

     

    מה סיבת היעדרם של צאצאים בנים ובנות מבית המידות של רבי אשר ברוך וזוגתו?

     

     

    לא רק שאין הרבים ניהנים


    לאורו של רבי אשר ברוך,

     

    רק למבריחי המכס,

     

    להם מאיר נרו, עגנון מרחיק לכת ומשווה ביניהם:

     

    התורה הזאת גדולה היא

     

    אין לה גבוללילה לילה 

     

    כל הלילה יושב רבי אשר ברוך לאור הנר 

     

    ועוסק בדברי תורה

     

     

    גם יצר לב האדם לא ישבות לעולם

     

    רחבה מני שאול חמדת הקניינים 

     

    המדומים ולילה לילה יוצאים המבריחים 

     

    ועוברים את הגבול ומנהיגים את הבהמות.

     

     הוא מעריב והם מעריבים.

     

    לאמור: מה התורה אין לה גבול,

     

    אף מבריחים עוברים את הגבול.

     

    הוא מעריב והם מעריבים, ו

     

    האם גם האידיאל שאותו מבקש

     

    להשיג רבי אשר ברוך אף הוא "קניין מדומה"?

     

    והאם כשם שעוברי הגבול משבשים סדרי עולם,

     

    ועוברים גבול וחוק שאין לעוברו,

     

    גם באורחותיו של רבי אשר משתקפים

     

    שיבוש הסדר, וחצייה מסוכנת של הגבול?

     

     

    נחשפת כאן ביקורת חריפה מאין כמותה על לימוד תורה

     

    המנותק מן החיים, לימוד תורה שאין הרבים ניאותים לאורו.

     

     

    כמה אירוני סיומו של הסיפור של עגנון:

     

    "לא יצאה שעה קלה עד שנשמעה השמועה שנפטר רבי אשר ברוך

     

    וכבה אור התורה בקורוליבקי".

      4/1/17 08:55:

    צטט: עט סופר 2017-01-04 08:33:06

    "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" (משלי ו כג)

     

    פשוט ואווו... נהניתי לקרוא ...

     

    נר התמיד .. הוא אכן בבחינת "אור התמיד.."  במשמעויותיו השונות כפי שתיארת יפה בחיבורך ובציורייך..

     

    אכן האשה בבית... וכנגדה הכוהן בבית המקדש הם הממונים על  הדלקת הנרות,  

    והקבלה זו על כל רבדיה מדברת בעד עצמה .. וכל המוסיף גורע ...

    ישר כח גדול !!

     

     

    תודה עט סופר

     

    כמו תמיד כתבת מקסים

      4/1/17 08:33:

    "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" (משלי ו כג)

     

    פשוט ואווו... נהניתי לקרוא ...

     

    נר התמיד .. הוא אכן בבחינת "אור התמיד.."  במשמעויותיו השונות כפי שתיארת יפה בחיבורך ובציורייך..

     

    אכן האשה בבית... וכנגדה הכוהן בבית המקדש הם הממונים על  הדלקת הנרות,  

    והקבלה זו על כל רבדיה מדברת בעד עצמה .. וכל המוסיף גורע ...

    ישר כח גדול !!

     

      2/1/17 10:51:

    עגנון כתב על הנר המאיר

     

    הוא דווקא שם את הפוקוס על החושך

     

    הסיפור "אור תורה" של ש"י עגנון נראה ממבט ראשון

     

    כשבח והלל במעלת לימוד התורה,

     

    אך כדרכו של עגנון – הרמזים הדקים מספרים סיפור אחר


    הסיפור "אור תורה" מאת ש"י עגנון

     

    מתוך הכרך "אלו ואלו" 

     

     

    עלילת הסיפור נסבה על אודות רבי אשר ברוך,

     

    תלמיד חכם עשיר המקדיש את חייו ללימוד תורה.

     

    עיקר תורתו נלמדת בלילה לאור הנר.

     

     

    מבלי שידע על כך מאומה, משמש נרו מגדלור

     

    עבור עבריינים מבריחי מכס,

     

    והוא המאיר להם את דרכם חזרה העירה

     

    לאחר שהבריחו את הגבול. ע

     

     

    ם מותו של רבי אשר ברוך

     

    כבה גם הנר שהאיר לו בלימודו,

     

    ומשום כך הגנבים איבדו את דרכם וננזפו על ידי אדוניהם.

     


    האם הסיפור הוא מין מעשיית צדיקים

     

    המספרת על גדולתו של רבי אשר ברוך,

     

    שהקדיש את חייו ללימוד תורה

     

    ולא עבר עליו לילה אחד ללא שינה.

     

    התמדתו המופלאה של רבי אשר ברוך מודגשת בסיפור חזור והדגש:

     

    (1) בלילה בלילה כל הלילה יושב רבי אשר ברוך לאור הנר ולומד

     

    (2) רבי אשר ברוך הזקיןתורתו לא הזניחככחואז כחו עתהלא איברי ליליא אלא לגירסא

     

    (3) לילה לילה כל הלילה יושב רבי אשר ברוך ולומד… 

     

    לילה לילה כלהלילה היה יושב ועוסק בתורהלא פסק פומיה מגירסא

     

    לא פסק פומיה עד יום מותו.

     

    לכאורה פשוט אידיאל של לימוד תורה

     

    ובלילה דווקא, בהלכת הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ג):

     

    אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה

     

    לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהרבכל לילותיו 

     

    ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה 

     

    וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה

     

    ולכן ראוי הוא לכאורה לכתר תורה...???

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן אור הנר

     

    דרורית סן / אור הנר

      26/12/16 19:10:

    ההוגה והמשורר זאב ג'בוטינסקי המנותק מיהדות דתית

     

    עד שהבין שלא ניתן לפתח לאומיות יהודית ללא

     

    חיבור למסורת היהודית על רבדיה ומנהגיה, כתב;

     

    "אנו נושאים לפידים

     

    בלילות אפלים.

     

    נס לא קרה לנו,

     

    פך שמן לא מצאנו,

     

    לעמק הלכנו,

     

    ההרה עלינו,

     

    מעינות אורות הגנוזים גילינו,

     

    בסלע חצבנו עד דם ויהי אור!"

     

    האור הוא תוצאה של גבורתם של בני אדם

     

    המתמסרים למשימת התחיה הלאומית.

     

    בלי לחכות עוד לניסים ולמשיח,

     

     

    אנשים מחוללים את האור

     

    וכביכול מוציאים את האל מן המשחק

     

    וכך התנהל המתח שבין מסורת לחידוש.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3352913/

    0

    אור הנרות ונר התמיד

    6 תגובות   יום שני, 26/12/16, 10:36

     

    ''

     

    דרורית סן / מול פני הנרות (שמן על בד)

     

     

    ''

     

     

    ''

     

     דרורית סן / דמויות מפיוזינג זכוכית

     

    ''

     

    עגנון כתב;

     

    "ראיתי ארבעה נרות לבנים

     

    נעוצים בתוך ארבע מנורות של נחושת

     

    והם נוטים ליפול".

     

      נרות השבת

     

    מהווים סמל יהודי מובהק

     

    של מעבר מחול אל הקודש, התחברות

     

    לקדושה הטהורה של עליון כל יכול

     

    ולהבדלה בין אומות העולם לישראל.


     

    הדלקת הנרות זוהי מצווה

     

    שמקובל שהוטלה על האישה,

     

    כך דווקא היא מקבלת את השבת

     

    ומכניסה את הקדושה אל הבית ודייריו


     

      לפי המקרא,

     

    הנר מהווה דימוי לקשר שבין נשמת האדם ל-ה':

     

    "נר ה' נשמת אדם,

     

    חופש כל חדרי בטן" (משלי, כ',כ"ז).

     

    כלומר: נשמת האדם היא כאור הנאצל מן האלוהים.

     

    היא כמין 'נר אלוקי' הדולק בקרב האדם,

     

    ולאורו הוא חייב לבדוק ולבחון את מחשבותיו ואת מעשיו

     

     

    הנר מסמל את דבר ה', המנחה את האדם במעשיו:

     

    "נֵר לרגְלִי דְבָרך ואור לנתיבתי" (תהילים, קי"ט, ק"ה).

     

    וכן: "כי אתה נֵירי ה' ו-ה' יגיה חשכי" (שמואל ב', כ"ב, כ"ט).

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן נרות

     

    דרורית סן / ברכת הנרות - טכניקה מעורבת

     

    ארבעת הנרות שנגלים לעיני עגנון

     

    הם נרות שבת הנעוצים

     

    בארבע בזיכי נחושת ומחכים להדלקה.

     

    אולם, הם "נוטים ליפול",

     

    כלומר: הם נוטים על צידם

     

    ועלולים ליפול בכל רגע.


     

    עגנון מנסה לתקן את עמידתם של הנרות הללו:

     

    "עמדתי לתקן אותם,

     

    שלא ישרפו את המפה ואת השולחן"

     

    כי אם ידליקו את הנרות הללו

     

    כשהם מוטים על צידם,

     

    הם עלולים ליפול

     

    על השולחן המכוסה מפה,

     

    ולשרוף הכל.

     

     

    ברובד העמוק השולחן מסמל

     

    את ספר הדינים "שולחן ערוך"

     

    שהוא ספר חוקת חיים ליהודי שומר מצוות,

     

    שנתחבר בידי ר' יוסף קארו בצפת במאה ה-16.

     

    המפה שעל השולחן מסמלת

     

    את הגהותיו של ר' משה איסרליש (הרמ"א),

     

    שאיפשרו התאמת השולחן הערוך

     

    למנהגיהם של יהודי אשכנז,

     

    הנקראת "המפה" של ה"שולחן ערוך".

     

     

      הנרות מסמלים, את נשמת האדם

     

    והקשר שלה לאל

     

    הסיטואציה מסמלת את הדואליזם

     

    הקיים בנפשו של עגנון;

     

    בין רצונו לחזור בתשובה

     

    לעומת הקשר שלו לחיים החילוניים.


     

    נרות "נוטים ליפול".

     

    נפילה שכזאת מסמל קריסה נפשית

     

    של הערכים שהנרות האלה מייצגים.

     

     ניסיונות לתקן את עמידתם

     

    של הנרות אינם צולחים:

     

    "נתעקם נר אחד בתוך ידי

     

    ונר אחד נתמעך בין אצבעותי

     

    ואף שאר שני הנרות נתעקמו".


     

    אותם הנרות העקומים שבנפש

     

    אינם מאפשרים ליישר את עמידתם

     

    כדי שיהיו כשירים ותקינים להדלקה,

     

    בבית שבו האווירה אינה טהורה. 


     

    הקוטביות, העקמומית הקיימת בין הנרות

     

    מסמלים את הבעייתיות בקשר

     

    של נשמת האדם לאלוהים

     

    לבין העירוב בין קודש לחול

     

    והדואליזם ביחס לאמונה באלוהים

     

    הקיימים באותו בית שומרוני שבסיפור.

     

     

     

     

    נותר עגנון

     

    חסר אונים בטיפולו בנרות:

     

    "נתרופפו ידי ונתבלבלו אצבעותי".

     

     

     

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן נרות

     

    דרורית סן / יהי רצון - זכוכית

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין