0
קוראים לי שלי. נעים מאוד, בין הצללים כותבת משרבטת, מציירת מילים, תקוות מאווים ואשליות. מה שמך? אין צורך בלענות, התפילות עצומות. הנפילות רצויות. האקס מיותר, החדשה לעניין, קשר איתן.
עוד מעט גם זה יגיע, השיגעון כבר היה שם, שלא יחזור , אז מה המצב? הכל מתהלך כמו צב, אז מה העניין? שנחזיר את הבלאגן? אבל יש שקט כשאת כאן. זה טוב אחר חמוץ מתוק, אחח לשתות לך את הרוק.
מעליי מרחפים השינויים שלעולם איש אינו יבין, בתוכי שוחות התחושות שלהיות אני - סתם אני. את הלכת ריקה מכעס ואני נשארתי בדמותך. זיכרונות של פעם מעבירות בי את השכחה שלפעמים לשמוח זו לא חולשה. כמעט ואף פעם זה מרגיש אותו דבר אך אינני כאן בכדי לשנות אף איש. גם זה שמכיש.. נעים מאוד, אני שלי. שמחייכת לרוב, כדי להסתיר את הדוב. נעים מאוד, נעים.
:-) |