אלהים אינו גדול ולא קטן,
ההכרה פועלת ומבינה ניגודים, יש בה חזק וחלש, גדול וקטן, וכך לגבי כל מילות התואר. ההכרה אינה תופסת את האחד, שאין שני לו, אינה תופסת את משמעות הנצח שהזמן אינו נוגע בו
אלהים נצחי. תמיד היה, תמיד הווה ותמיד יהיה קיים. זה גם מתבטא באחד משמותיו (יהווה).
הוא אינו משתנה ובאותה עת, חדש בכל רגע. זה בלתי נתפש בהכרה.
חופש הבחירה המוחלט ניתן לבני אדם. לבחור כרצונם. הם בוחרים לעצמם ומחליטים לעצמם אם יש אלהים או אין, והם בוחרים לעצמם אלהים גדול, קטן, עריץ, רחמן, חכם, טיפש........ ורצונם כבודם. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
א.ר.
תפיסותיהם ויכולותיהם של בני האדם, מקורם בהכרתם.
ההכרה היא זו המסתירה להם להכיר את אלהים ואת עצמם.
*
אני חושבת שפשוט כל אחד קורא לאלוהים אחרת, בהתאם להשקפתו בחיים.
הדבתיים "מאמינים בהשם", אני אישית מאמינה ב"קארמה" בלעשות טוב, שהטוב שאתה עושה חוזר אליך.
וגם יש לי סיפור מעניין בנושא, ומאד אישי.
לפני שנים קרה אסון במשפחתנו, ובן דוד אהוב מאד שלי ונערץ נהרג בתאונה נוראה. חסרונות והמכה השפיעה על כל המשפחה, כל אחד בצורה שונה.
אבי האהוב ז"ל נפטר כמה שנים אחר כך, בדיוק בתאריך ביום ובערך באותה שעה שנהרג בן דודי.
אמו דודתי שתחיה "ירשה" את המחלות שלו,
שתי אחיותיו, בנות דודתי חזרו בתשובה בפורמט ובדרך הרגילה,
וגם אני - חזרתי בתבשובה, לפי דרכי שלי, הפסקתי מאז לאכול בעלי חיים.
והנה דוגמא, כל אחד ואחד מאתנו מאמין, אך בדרך שונה, וקורא לזה שונה.
ממליץ לצפות בסדרה המשודרת בערוץ 1 והארץ היתה תהו ובוהו. הפרק הראשון
את מדברת על מה שההכרה והחושים שלך תופסים.
אני כתבתי על מה שמעבר להם, השתמשתי לצורך כך במילים שאינן מסוגלות להסביר, לגעת בו.
מה שמעבר ליקום, לטבע, מעבר להבנה.
גם אמונות, תפיסות עולם הם תוצרי ההכרה.
לדעתי אלוהים והטבע זה היינו הך - הטבע הוא ההוויה, והוא מתנהל על פי דרכו
אנחנו חלק מתהליכים של הטבע, יש לנו תחושת בחירה, אבל הכל מובנה בנו מלכתחילה.
כל אדם מעניק משמעות לחייו על פי היכולות המובנית בו מלכתחילה
הטבע הוא פלאי ואפוף מיסתורין - כל אמונה או תפיסת עולם שעוזרת לאדם לעבור את החיים האלה בצורה הטובה ביותר עבורו - נכונה בשבילו.

דוד,
זה נכון, כי ההכרה של אנשים מעוגנת בגשמי.
ההכרה נזקקת למילים - חשיבה מתבצעת במילים ובדימויים.
לכן הדתות שהן פרי ההכרה נזקקות לדימויים.
-
בציווי לא תעשה לך תמונה, הכוונה אינה לתמונה פיזית,
אלא לתמונה הכרתית, של מחשבות, דימויים ותיאורים,
ובטח לבטח לתמונה שמנסות ליצור פרשנויותיהם של אנשים.
אנשים בכלל ומי שרואים עצמם מוסמכים ע"י עצמם,
או ע"י ממסד כלשהו לפרש את אלהים או רצונותיו.
יצחק היקר.
יישר כוח על כתיבה כה נהדרת.
כמה נכון שאלוקים הוא נצחי בהשוואה לבני אדם שהם חולפים.
ולאדם ניתן חופש בחירה.
ולגבי התורה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"
המשך שבוע טוב ויצירתי- אור והצלחה.
בברכה
אהובה