אלהים אינו גדול ולא קטן,
לא חזק ולא חלש.

ההכרה פועלת ומבינה ניגודים,

יש בה חזק וחלש, גדול וקטן,

וכך לגבי כל מילות התואר.

ההכרה אינה תופסת את האחד, שאין שני לו,

אינה תופסת את משמעות הנצח שהזמן אינו נוגע בו

אלהים נצחי.

תמיד היה, תמיד הווה ותמיד יהיה קיים.

זה גם מתבטא באחד משמותיו (יהווה).

הוא אינו משתנה ובאותה עת, חדש בכל רגע.

זה בלתי נתפש בהכרה.

חופש הבחירה המוחלט ניתן לבני אדם.

לבחור כרצונם.

הם בוחרים לעצמם ומחליטים לעצמם אם יש אלהים או אין,

והם בוחרים לעצמם אלהים גדול, קטן, עריץ, רחמן, חכם, טיפש........

ורצונם כבודם.