כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אודליה צדוק יודעת

    יש לי הרבה מה להגיד.
    לספר, לשתף, להתייעץ, לרגש.
    להעלות על שפתייכם גם חיוך או קצת צחוק.
    יש לי הרבה מה להגיד,
    וזה אפילו יכול להיות נעים ונכון.
    יש לי אולי קצת מה להגיד
    אבל זה ייאמר מכל הלב בשיא האמת.

    אבל האמת,
    שאני פוחדת,
    פוחדת לכתוב בלוג ולהרגיש עירומה,
    חשופה מול כל-כך הרבה אנשים.
    קצת זרים, וירטואליים, אולי קרים.

    גם פוחדת...
    שלא יישאר לי מה לספר לחברות,
    השיחות הקטנות, הדקות המעטות שיש לנו יחד, גם הן ייעלמו.

    אבל הכי פוחדת,
    להיות מכורה,
    מחוברת למקלדת, מזריקה טוקבקים.
    שלא לומר מסניפה כוכבים.
    ומספרת למסך, במקום לברק של עיינים.


    ביקורת ספר: האביר בן זונה

    1 תגובות   יום ראשון, 1/1/17, 13:32

    ''

    אביב גבע הסופר הינו רווק תל אביבי שנותן לנו להכנס לראש של גבר תל אביבי ממוצע בשנות העשרים המאוחרות לחייו. בספר 'האביר בן זונה'  הוא מגולל את סיפורו של אמיר, רווק עם חברה שספק מחלת הסרטן ספק חיו, נותנים לו הרגשה שעומד למות והוא נוסע עם חברו תומר לטיול בדרום אמריקה, שם מוצא אהבה שהיתה שווה הכל.


    זה הסיפור על קצה המזלג, אבל אביב נותן לנו ממש להבין איך מוח של גבר עובד, איך מסתכל על אנשים, על הסטוצים, על הבילוים ועל העבודה, כולל כל המילים הגסות ונגזרותיהן. ציפיתי שהספר אולי יקלקל אותי ויגרום לי לשנוא גברים. אבל מה שקרה הוא ההיפך. 'האביר בן זונה' הוא פשוט רומן עם כריכה ושם מתעתעים. למרות ה'בן זונה' המתריס. אמיר גיבורנו הוא פשוט גבר ממוצע שיותר מכל רוצה אהבה כמו עם זיקוקין. נכון שכולנו מחפשים אותה. אבל אביב חוזר ומדגיש שלמרות כל הנשים שגבר יכול להחליף הוא רוצה את האחת שתאהב אותו כמו שהוא, ויותר מזה. בלי האהבה הזו, כל גבר הוא באמת שום דבר.


    קראתי בחיי לא מעט ספרי נשים על 'איך תכבשי את ליבו ושות', אבל הספר של אביב רק גרם לחמול כל גבר ולהבין שהמפתח הוא אצלי. האמת? אפילו הדייטים שלי היו מוצלחים יותר בזכות הספר!

     


    לאורכו של הספר נפרסים שתי מערכות היחסים של אמיר בשתי נקודות זמן. מערכת היחסים שלו עם אחותו של החבר הכי טוב שלו (יחסים כבר היו נטולי פרפרים אם בכלל). בד בבד נפרס סיפור אהבתם של אמיר עם אהבתו לאורי ממוצא גרמני אותה הכיר בטיול. 

    בין חיזיון כזה או אחר, סטלה או ערפול חושים עקב עילפון, מגוללים שני ספורים האהבה. אני פחות מתחברת לחוסר הכרונולוגיקה בספר, גם סיומו עם 'המרדף' בדרום אמריקה היה פחות חד. מה שהתחיל בכתיבה חדה, גסה וצינית, טיפה התמוסס לקראת הסוף בלי קשר לסיפור האהבה. 


    לסיום, מומלץ לכל הנשים, רק כדי להבין קצת עליהם ולחייך לעצמנו הרבה יותר.

     

    לרכישה ולקריאת פרק ראשון מתנה:

     

    Www.avivgeva.co.il


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/1/17 15:11:
      נשמע שווה. תודה.

      פיד RSS

      ארכיון

      פרופיל

      אודליה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין