האם כדאי להציב בגן הילדים מצלמות שיתעדו את המתרחש? 

לאחרונה מטרידות אותי מחשבות רבות בנוגע לגני הילדים.

מאחר ובני הפעוט יהיה בן 3 באוקטובר, צריך למצוא לו מסגרת מתאימה לשנה הבאה .

האפשרויות מצטמצמות ל- 2 : גן עירייה – הוא קטן מדי לטעמי וכיתת גן במעון יום .

ככל שעובר הזמן ולאחר צפייה בתקשורת שחשפה לא מעט התעללויות, אני מוכרחה לציין כי תחושת הביטחון שלי באופן אישי הולכת ונסוגה.

ומדוע לא מכניסים מצלמות לכל גני הילדים, פעוטונים, ומעונות היום בעצם?  ובכלל... האם זה היה מחזיר לנו את האמון ותחושת הביטחון שאנו מפקידים את היקר לנו מכל בידיים נאמנות? 

ולאחר קריאת כתבה בנדון טיעוני בעד ונגד:

בעד 

המצלמות בגן הן השלמה לתחושת בטחון ולשקט הנפשי של ההורים.

מבחוץ הם נראים נעימים וחמים אך אחרי שהדלת נסגרת אין כל אפשרות לדעת מה באמת קורה שם.

ילדים בגיל הרך לא יודעים לבטא את עצמם ולספר מה קורה להם באמת ועל ההורים לברר זאת.

ההורים מגיעים בד"כ לגן לאחר המלצות והמצלמה היא בעצם האחוז החסר ל-100 אחוזי בטחון שהכל מתנהל שם כשורה.

זה פוגע בפרטיות של הצוות אך מטפלת שבוטחת בעצמה לא תחשוש מהמצלמה .

הגננת מודעת למצלמה ואולי תחשוש להעמיד גבולות ולהתעמת עם הילד אך במציאות לאורך שנה היא תשכח מהמצלמה ותקפיד על עריכה והרגליה.

תפקיד המצלמות להראות שאין התעללות ולא לאפשר להורים להתקשר ולשאול מדוע הגננת נזפה בילד שלי או לא נזפה באחר.

למצלמות יש יתרון של השקיפות – ההורים רואים את מה שהם מקבלים בדיוק כפי שהובטח להם.והכי חשוב זה גורם מרתיע ומפקח. 

נגד 

שום פתרון טכנולוגי לא יכול להחליף את החושים ההוריים .גם ילד שנראה שקט בעין המצלמה לא בהכרח מאושר בגן.

המצלמות לא בהכרח מועילות אך בהחלט יכולות להזיק כי הן  פוגעות בביטחון של ההורה בילד ומסמנות חוסר ביטחון וחוסר יכולת של ההורה להיפרד ולשחרר שליטה.

אנו צופים ברגע מסויים בלי לראות את ההקשר לפעמים. יש פגיעה באמון הילד.

יש שדר הפוך,הפגיעה באמון הצוות ובהתנהלות השוטפת בגן. 

מסקנה: לסמוך על החושים השישיים שלנו , להגיע

לגנים/משפחתונים/מעונות יום לבדיקות פתע.