כותרות TheMarker >
    ';

    פרשת ילדי תימן – ופרשת הלשעברים

    1 תגובות   יום שלישי, 3/1/17, 23:23

    תיק ילדי תימן - הוא כתם שחור בעצמאות ישראל.

    אם רק חלק מהסיפורים נכון – זה מזעזע נפשות.

    עשו את זה קודם באוסטרליה, אפריקה ודרום אמריקה.

    תעשיית אימוץ ילדים כולל חטיפתם, מגלגלת מיליונים.

    פתיחת הארכיונים נחמא פורתא ואולי – אולי פתרון לאחדים.

    במעבר חד – לפרשת הפוליטיקאים הלשעברים.

    מעניין איך שהם עוזבים את תפקידם –

    בידיהם כל הפתרונות לתחלואי השלטון והחברה.

    ושאלתי – איפה הייתם קודם?

    פרשת ילדי תימן – כתם שלא ימחק

    פרשת ילדי תימן המסמכים והסיפורים הנלווים, הם כתם גדול על ההיסטוריה המפוארת של תקומת ישראל בארצו. זה מזכיר את התהליכים שהיו נפוצים באוסטרליה עם הילידים האבוריגנים באפריקה בתקופת הקולוניות של אירופה-ובדרום אמריקה עם הכיבוש הספרדי והפורטוגלי. תעשיית אימוץ הילדים ,גם בדרך של חטיפתם, היא תעשיה משגשגת גם בימינו אלה וכנראה היתה רווחית גם אז עם הקמת המדינה -מה עוד שהרבה משפחות ניצולות שואה  שכל קרוביהם וילדיהם נספו רצו להקים משפחות חדשות עם ילדים שלא יכלו להביא לעולם וזה נתן פתח לסחר בלתי חוקי.  גילוי המסמכים בליווי הסיפורים שכבר הושמעו בתקשורת אולי יתנו נחמא פורתא ושחרור לחץ וזעם ואולי יאפשר לילדים הנעלמים או לילדי הילדים למצוא את המשפחות של אז. אסור להתעלם מהעובדות שילדים שמתו על הניר המשיכו וחיים בתוכינו עד ימים אלה. ולא לשכוח מי היה אז בשלטון וניהל את המדינה ביד רמה ובזרוע נטויה כולל מעברות חיטוי בפליט לצורך ניקיון או שמא ואולי שגם אשכנזים כמוני עברו את התהליך המזקק במעברת בית ליד במעברת מחנה ישראל. וגילוי נאות בגלל המעברות נשלחתי לקיבוץ של השומר הצעיר כפר מנחם. על הקיבוץ וקבלת הפנים לנוער גלויות  יש לי רק מילים טובות פרט לתופעה שהבנתי אותה רק מאוחר יותר שהיתי בקיבוץ הנחמד תקופה של שנתיים אך מעולם לא הפגישו ביננו לבין ילדי הקיבוץ והשאלה היא למה, אולי פחדו מהגלותיים, הם לא היו משלנו הם ישפיעו לרעה במנהגיהם התנהגותם ותלבושתם על ילדי הקיבוץ הגזעיים. את התשובות נחשו לבד, כי עד היום לא שמעתי הסבר הגיוני.

    חכמת הבייגלה של הפורשים הגאונים

    עד עתה לא הבנתי ואולי כדאי לעשות על כך מחקר מעניין – איך כל הפוליטיקאים שעוזבים את תפקידם, יודעים לפתע מה טוב למדינה, לחברה ובעיקר איך לפתור את כל תחלואי המדינה – ממש גאונים בדיליי.

    וכשעוזבים לבד או נותנים להם דחיפה קטנה מאחור

    פתאום יש להם הארה והם יודעים את כל הסודות לפתרונות הנכונים והמסובכים.

    קחו למשל את - אהוד ברק (שלפני הזקן) את גדעון סער, את בוגי יעלון והרמטכ"ל אשכנזי.

    אהוד ברק – שהיה איש צבא מעוטר, מוכשר, נועז ומצליח, הפך לראש ממשלה, כושל, מכשיל, הרס את מפלגת העבודה והשאיר אותה בעיי חורבות.

    ואז כעוף החול – הצטרף לנתניהו כשר בטחון, גיבה, חיפה והתלקק לביבי על החלטותיו והישגיו, במיוחד במבצע "צוק איתן", ולפתע כאשר עזב, נח, עשה כמה מיליונים מהרצאות ומיעוץ בטחוני – שב עם הזקן, והחל לתקוף בחמת זעם את נתניהו ואת ממשלתו והחלטותיו, ולך תבין אותו פרט אולי לעובדה שהביקורת שלו וההצעות שלו הן בבחינת "בדיחה עם זקן".

    גדעון סער שר בממשלת נתניהו – ילד פלא של הליכוד ושל ביבי, פתאום לעת ערב בגלל סכסוך על בחירת הנשיא רובי ריבלין ועוד כעסים מודחקים, מחליט לעזוב, לקחת אבן-חן ולעשות לביתי ועכשיו מצייץ בכל הזדמנות, מה טוב ליהודים.

    בוגי יעלון שר בטחון של נתניהו, שבגלל אילוצים קואליציוניים נאלץ לפנות את מקומו וסירב לתפקיד שר חוץ, תפקיד שהיום במצבה של ישראל, לא פחות חשוב משר בטחון, נעלב, עזב וחוזר במתקפה על התנהלות הממשלה והחלטותיה.

    הרמטכ"ל (במיל') אשכנזי – לא פוסל לפי כותרת בעיתון, לרוץ ביחד עם אהוד ברק בבחירות הקרובות. בבחינת פוליטיקה ויחסים קודמים, לא תמיד חייבים להתנגש וגם אם קודם ירקו אחד על השני אש וגופרית, אפשר לשלב ידיים בפוליטיקה.

    ושאלתי – איפה הייתם קודם?

    למען הגינות והתקינות צריך לומר:

    חלק גדול מהביקורת של הלשעברים, אכן נכונה אך המסקנה הסופית לא מדויקת ורחוקה מן המציאות.

    ובכן – פוליטיקה זה אומנות הבלתי אפשרי, כאשר יש קואליציה שבירה 61 ח"כים ותלויים בקולות של אורן חזן ואיך ומתי מתקזזים, כאשר גוש הימין מושך ימינה, גוש הדתיים מושך את הכסף לישיבות, גוש המתחרים רוצים לתפוס מקום טוב באמצע או במעלה השורה, ראש ממשלה צריך להיות שחקן שח מיומן, וגם במידה מסוימת אומן האשליות, לאמור קוסם פוליטי ועושה נפלאות בקומבינות פוליטיות.

    ולכן כל הלשעבריםהם חכמים שלאחר העזיבה, אבל בהיותם במערכת, לא עשו ניסים ונפלאות.

    וברגע האחרון

    הפרשן וראש הדסק המדיני של ערוץ 2, ארד ניר הצהיר שהוא: כאזרח ישראלי מתבייש בהתבטאויות של שרי הימין על אובמה, ובו זמנית בנשימה אחת כינה את הנשיא הנבחר טראמפ – שקרן.

    אכן הדגמה קלאסית – של אובייקטיביות ואיזון ברוח השמאל הישראלי אליו הוא משתייך בבחינת ההצהרה של בן אהרון "צריך להחליף את העם".

    טוב עשה השר ארדן – שענה לו, שהוא לא הכתובת להטפת מוסר ונימוסי שלטון ולא אלה שטוענים שלא צריך לשלוח את הילדים לצבא או לשבח את אימהות "שהידים" יטיפו לרוב מה טוב ליהודים.

    וכפי שאמרתי מספר פעמים בעבר – מי שלא יכול לקבל את החלטת הרוב, מי שכופר או חושש לגורל המדינה שתיעלם אם הם לא ינצחו, מוזמן לעזוב לארצות הגויים, שם טוב יותר ובטוח יותר.

    סיכום יציאת שנת 2016 כניסת שנת 2017 ובכן מה היה לנו: סיום שנת 2016 הסתימה עם סתירת לחי מאובמה---ובמקביל עם ליטוף וחיוך מטראמפ. ראש ממשלה שעדיין בבית סוהר נשיא מדינה שהשתחרר שחרור מוקדם. שנה של סקס פרוע במשטרה בצבא ובמועדוני לילה. זוועות בסוריה והעולם שקט ואדיש אבל לא מוותר על ההתנחלויות וההתנכלויות בישראל. שיא בתירות נכנסת שיא בתירות יוצאת (7.2 מיליון יוצאים ונכנסים בנתב"ג) שיא בקניית מכוניות יותר פקקים ותאונות, כלכלה יציבה-טובה יותר מרוב ארצות אירופה. באר שבע-עושה חיל בכדור רגל, לעומתה הפועל תל-אביב בקריסה או שלבי גסיסה ומצפה להחייאה דחופה. מכבי תל-אביב כדור סל על הפרקט ומכבי כדור רגל לא משהו השנה. לעומת זאת שנת 2017 נפתחה בסערה בפיגוע המוני בתורכיה כהמשך ל2016 באירופה ראש הממשלה בעידן של חקירות על טובות הנאה ועל מה שאין ועל מה שאין כלום. משפט החיל היורה מחברון שמאתגר את צמרת הצבא על מתי ואיך אפשר ומותר להרוג מחבלים פעילים. משפט שלא היה צריך להגיע כלל לבית משפט שהרי מדובר באירוע צבאי פנימי ,שם היה צריך להחקר ושם להגמר. האם השופטים יהיו מספיק אמיצים ועצמאיים אני בספק. אני אילו הייתי שופט צבאי והייתי שופט צבאי בעברי בנתונים הקיימים הייתי מרשיע אותו על הפרת הוראות הצבא, אי קיום נוהלי פתיחה באש ומתחשב בתקופת המעצר במחנה כעונש סביר. אבל אל דאגה מצפה לנו שנה שלמה של דיונים קיטורים הן פוליטיים והן כלכליים ברור שחסר כסף לסל הבריאות, לנכים לעזרה לזוגות צעירים הדיור והשגת הדירות על הפנים-אבל יש מיליונים לחלק לח"כים שלא ישתוללו בהצבעות. מבחינה פוליטית יש לנו את בוזי בתור הדובי ששאג ואת לפיד כמתאגרף ששרד ורץ עם הלפיד הפוליטי להדליק את הצלחת האולימפית שנמוגה עם סיום התחרויות. וכמו כן מחכה לנו שנה של רואי שחורות, מתוסכלים. מאוכזבים עיתונאיים של הזדהות עם הפלסטינאיים יותר מאשר עם ישראל, רפי ידיים ולב קוטרים מקצועיים שכדאי להם להגר במקום לשבת כאן ולברבר. ולכן אני ממליץ בחום להירגע כי מי שמאמין לא מפחד

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/6/18 21:10:

       
      מידע עדכני על פרשת ילדי תימן

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין