חברי מוני כתב על פרשת השבוע "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה". התורה ממשיכה לספר לנו את סיפור התגלגלות יוסף ואחיו, והפעם יהודה מדבר אל יוסף לאחר שהתגלה גביע הכסף בשקו של בנימין. בהמשך הפרשה, התורה מספרת לנו את התוודעותו של יוסף לאחיו, ובעקבות כך ירידת יעקב וילדיו למצרים ותחילת הגלות של בני יעקב בארץ מצרים. הרמב"ן בפרשת מקץ שואל שאלה חזקה וקשה מאוד על דרך התנהגותו של יוסף וכך הוא כותב: (בראשית מב', ט') "כי יש לתמוה אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים (לפחות 9 שנים) והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול במצרים, איך לא שלח כתב אחד (מייל/פקס/ סמס) לאביו להודיעו שהוא בחיים ולנחמו? הרבה דיו וקולמוס נשפכו בתשובות לשאלה הקשה הזאת, ברצוני לשתף אותכם בשיעור ששמעתי ולטעמי זה פשט הפסוקים הקרוב למציאות שקרה בסיפור הקשה של מכירת יוסף, וכך הוא מסביר: יוסף בכל הזמן שהיה במצרים לא ידע מה חושב אביו על היעלמותו, יוסף זכר באהבה ובכאב את בית אבא, וגם השפעתו ודמות דיוקנו עדיין עמדו לנגד עיניו כאשר עמד בניסיון מול אשת פוטיפר, אבל הוא לא יכל להבין איך נשלח מבית אביו והושלך לבור ונמכר לעבד, ואיש לא בא לחפשו. יוסף לא ידע שהאחים שחטו שעיר עיזים וטבלו כותונתו בדם, כדי להטעות את אביו. הוא רק ידע שאביו האהוב שלח אותו אל אֶחָיו, וכאשר הגיע, הפשיטו אותו וזרקו אותו לבור, ואחר כך מכרו אותו מצרימה. שנים ארוכות יוסף שאל את עצמו: איפה אבא, איפה האחים (שמעון ולוי)? איך יתכן שאיש לא מחפש אותי במשך כל השנים האלו? יוסף חי בטעותו כאילו שולח/גורש מבית אביו (כמו הגר ובנה ישמעאל, וכמו בני קטורה), אם מפני שגברה ידם של בני לאה, ואם מפני צו אלוקי כמו שהיה בשילוח הגר. שאלת הרמב"ן מתהפכת, יוסף הוא ששאל מדוע לא שלח אביו לחפשו? בנימין הוא האח היחידי שלא היה בזמן מכירתו של יוסף, ועל כן יוסף מבקש לדבר עם אחיו בנימין ועושה את הכל (סיפור גביע הכסף) כדי לדבר אתו פנים אל פנים ולנסות להבין ממנו מה חושב אביו יעקב על היעלמותו שלו. אך משהו בתכוניותיו של יוסף משתבש, יהודה שערב ליעקב כשלקח את בנימין למצרים נותן נאום ליוסף שבו בפעם הראשונה אחרי 22 שנים מאז מכרתו שומע יוסף את המילים טרוף טורף, (בראשית מד', כח') "ויצא האחד מאתי ואמר אך טרוף טורף ולא ראיתיו עד הנה", כך הפך יהודה, מבלי דעת, לשליח ההשגחה לגלות ליוסף את טעותו. יוסף פתאום מתחיל לחשוב ולהבין "שמעולם לא שולח/גורש. אבא חושב, שאני נטרפתי והוא מתאבל עלי כל השנים הללו", החידוש הזה גרם ליוסף "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו" (בראשית מה', א'), כאן יוסף מבין את טעותו ואולי זה ההסבר מדוע יוסף לא שלח שום מסר/שדר לאביו יעקב.