כותרות TheMarker >
    ';

    זה קצת מפחיד עד שמנסים

    אני לא יודעת לתאר, דברים שיוצאים לי מהלב ונזרקים פה על המחשב

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      9/1/17 09:40:

    שמחה בשבילך שיש לך את חתיכי, שאת מרוצה מעצמך, מהגוף שלך ושלמה עם כל מה שיש לך. גם אני עברתי את זה בעבר, החוסר ביטחון הזה, הישיבה הלא נוחה הזו על הכיסא מול אנשים חדשים והדיבורים על רזון שסובבים אותנו. לא צריך לתת לסביבה להכתיב לנו מה טוב ומה לא, העיקר הבריאות!

     

     

     

     

     

     

     

     

    סדנת דיטוקס                                                                נופש חברה

    0

    סיכה בבלון

    1 תגובות   יום ראשון, 8/1/17, 12:45

    נתחיל מזה שאחרי 20 ומשהו שנה למדתי סוף סוף לחיות בשלום עם הגוף שלי.

    נכון זה לא היה קל.

    וכשאני חושבת על זה אז אין ספק שהמערכת יחסים שאני מנהלת עם הגוף שלי היא המערכת יחסים הכי מסובכת והכי חשובה שאני מנהלת.

    כמו לכל בחורה ובעיקר כמו כל בחורה שמנה גם לי היו תקופות שפשוט שנאתי אותו, שניסיתי לפגוע בו באלף ואחת צורות , תקופות שבהן בעיקר חייתי ממה שאחרים חושבים עליי ועליו ולא ממה שאני חושבת עליו. 

     

    זה לא קרה ביום אחד, ואין כאן סיפור מרגש סטייל "איך ירדתי 40 קילו ב30 יום" 

    זה תהליך ארוך שעדין נמשך אבל שממנו אני יוצאת כל יום מחוזקת יותר.

     

    כל זה היה נכון עד לאתמול.

     

    שלא תבינו אותי לא נכון אני ממש אוהבת את המשפחה של חתיכי, הם נתנו לי תחושה טובה על הפעם הראשונה

    ואבא של חתיכי בשלן שאין דברים כאלה 

    וסביר להניח שלא הייתי כ"כ רגישה אתמול אלמלא חלום שחלמתי חצי שעה לפני שהלכנו להורים של חתיכי.

     

    אז כמה מילים קצרות על החלום. (החלומות שלי תמיד מפותלים מכדי לצמצם אותם לכמה מילים, ובכל זאת ננסה)

     

    חלמתי שאני מגיעה לרולדין לקנות לי מאפה גבינה ומשמש, כשאני ניגשת למוכרת היא פשוט אומרת לי "מה להזמין לך שמנה"

     

    אם להיות כנים כבר למעלה מ10 שנים לא קראו לי שמנה, לפחות לא מולי, וזה לא שאני לא שמנה זה פשוט שכנראה אנשים התבגרו או לא יודעת מה, ונכון שזה בסהכ חלום אבל וואלה הוא קצת הוציא אותי מאיזון.

     

    ואז הלכנו לארוחת ערב מוקדמת אצל ההורים של חתיכי.

    היו שם  שני סוגי מרק

    נודלס

    דגים חריפים

    צלעות טלה

    סטייק אנטריקוט

    עוף בדבש

     

    בגלל שלא מזמן קמתי משנצ אז לא הייתי רעבה במיוחד והסתפקתי בקערית מרק וצלע .

     

    והיה שם איזה חבר של המשפחה.

     

    ואז החבר הלך, וכמו כל משפחה ממוצעת התחילו לרכל עליו.

     

    מסתבר שהוא התגרש מאשתו אחרי שהיא מצאה שהוא מנהל רומן עם המטפלת של אמא שלה (הכי קלישאתי שיש אני יודעת)

     

    אבל מה שלי הפריע היה שאבא של חתיכי (/שאני באמת אוהבת והוא מקסים) הדגיש לכל אורך הסיפור את העובדה שאותה מטפלת שומו שמיים היתה שמנה.

     

    "לא תגידו איזה רוסיה בלונדינית רזה אלה מישהי שמנה"

     

    "היא היתה ממש שמנה"

     

    "אולי הוא חובב ביזאר"

     

    ואני ישבתי לי בחוסר נוחות על הכיסא מסתכלת בחתיכי שלי וחושבת אבל הוא לא אוהב ביזאר הוא אוהב אותי אני לא ביזאר אני בחורה רגילה אולי עם טיפה יותר בשר אבל אני לא ביזאר.

     

    והאוכל של אבא שלו שאני בדרכ כלכך אוהבת פשוט נתקע לי בגרון. 

     

    כשהגענו לבית שלי חתיכי התנצל על ההתנהגות של אבא שלו או יותר נכון על השמפנוביה של אבא שלו

    ואני לא חושבת שאבא של חתיכי שמנופוב בטח לא יותר מכל אחד אחר ברחוב.

    ובכל זאת הרגשתי אתמול לא נח 

    כאילו מישהו תקע לי סיכה בבלון

     

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      טופי בטעם עראק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין