כותרות TheMarker >
    ';

    רה-סטרט לתעודת הבגרות

    3 תגובות   יום חמישי, 12/1/17, 18:48

    בכתב-העת "הד החינוך" מינואר 2017 מסביר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר משה ויינשטוק, מדוע צריך לשנות את השיטה הבגרותית בתהליך אטי, וכך זה אמנם נעשה על-ידו. בחיפוש בגוגל מצאתי מסמך שהועבר בעניין זה מויינשטוק לבכירים במערכת החינוך, ובו הצעות לשאלות "מסוג חדש" בבחינות הבגרות. לשם כך, נכתב במסמך לבכירים, "אנו מציעים לכלול בבחינות הבגרות יותר שאלות או סעיפי שאלות חשיבה המערבות גם עומ"ר (ערכים, מעורבות ורלוונטיות)"; ועוד נאמר שם: "המפמרי"ם (המפקחים המרכזים) ינסחו דגמי תשובות ומחוונים להערכת השאלות, ויציעו דרכי הוראה להכנת התלמידים לקראת שאלות אלה". מלבד העובדה שהניסוח הכללי כאן הוא מהוסס ואין הגדרה של לוחות זמנים, ישנה אמירה תמוהה, שהמפמ"רים "יציעו דרכי הוראה להכנת התלמידים לקראת שאלות אלו". לא תכנית לימודים שיש בסיומה הערכה של התלמידים, אלא דרכי הערכה שיעצבו את תכנית הלימודים. הזנב הוא שיכשכש בכלב. אין כאן ראייה כוללת של תהליכי למידה וההערכה, אלא הצעות מינוריות כיצד לשפר את שאלות הבגרות, וזאת מבלי להסביר מדוע ההוראה תהיה מעתה ערכית (מה זה?), מערבת (כיצד?) ורלוונטית (אכן מדוע?) – יותר מבעבר.


     אם לחזור לטענות של ויינשטוק בראיון אתו ב"הד החינוך" הוא אומר: "הבחינה, שהיא סיומו של התהליך, יוצרת את הלמידה. בחינות הבגרות הן כלי בעל ערך רב לבניית שיח בכיתה". הטענה הזאת של יו"ר המזכירות הפדגוגית פשוט אינה נכונה. אם פונים אל בחינות המיצ"ב האחרונות, מוצאים את הנתון הבא: המשפט שמוצג שם לתלמידים הבוגרים, ש"המורים מלמדים באופן שמעודד חשיבה והתעמקות בחומר" מקבל אצל 27% בלבד (מקרב התלמידים היהודיים) תשובה חיובית; המשפט "המורים מלמדים באופן מעניין" זוכה לתשובה חיובית רק מצדם של 30%. בחינות הבגרות הן בעלות ערך מועט מאד לבניית שיח משמעותי בכיתה.


    עוד מוסיף ויינשטוק: בחינות הבגרות "הן קרש קפיצה לשוויון הזדמנויות". בחינות הבגרות הן קרש קפיצה מוכח, מזה שנים, לפערים חברתיים אדירים בהשוואה לממוצע של מדינות ה-OECD. יו"ר המזכירות הפדגוגית לא עשה את שיעוריו באופן יסודי דיו, והתוצאה היא, שלא נבנית תכנית לימודית ראויה, והבגרויות יוסיפו למשוך את מערכת החינוך הישראלית כלפי מטה גם בעתיד.


    הטענות כנגד השיטה הבגרותית הן רחבות מני ים, ואין צורך לחזור עליהן. אבל לעומת זאת חיוני לחזור על הצורך לבצע חישוב מחדש מיידי של הלמידה בחטיבה העליונה. הלמידה בכיתות י'-י"ב (בעיקר) מתנהלת בכיוון שגוי, ואין לנו זמן לשנות אותה בתהליך מודרג ואטי, ומעורפל מבחינת תהליך הביצוע. יש כמה סיבות לדחיפות השינוי, והראשונה בהן היא החוויה הדלה של הלומדים והמלמדים: ככל שהלמידה היא פחות רלוונטית, כפי שראינו מבחינות המיצ"ב, כך היחס של התלמידים הבוגרים אל המערכת בכלל ואל מוריהם הוא משפיל ומזלזל יותר. מעמדם של מורי ישראל הוא בכי רע, ומעמד זה לא יביא אל המערכת מורים טובים ומעודכנים יותר מאלה שישנם היום. דו"ח מקינזי משנת 2007, קבע אמנם ש"מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על רמת מוריה", אבל שכח להשלים את המשוואה באמירה, ש"מורים אינם יכולים לעלות ברמתם על רמת המערכת שבתוכה הם פועלים".


    הסיבה הנוספת לדחיפות השינוי היא הידיעה, שהתלמידים אינם מקבלים את החינוך הדרוש להם ב-2017, והחינוך הדרוש אינו בחינות אישיות כאלה ואחרות, אלא עיסוק נרחב במיומנויות אישיות, ששתיים מן המרכזיות הן מורגלות לעבוד בצוות – ועיסוק בפתרון בעיות מהחיים. הסיבה הדחופה השלישית לשינוי היא התקציב הענק שמקבל משרד החינוך, ויוצא על פעילות שאיש אינו יודע בוודאות אם יש לה תוצאות כלשהן או תוצאות מספקות. לכן דרוש רה-סטרט מיידי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/3/17 21:39:

       

       

      מה נחוץ לנו בחינוך בכלל ובחינוך ילדינו בפרט ? 

       

      נחוצים לנו פחות אחידות -- פחות הומוגניות -- והרבה יותר גיוון בבתי הספר שלנו 

       

      בעל טור בעיתון ביכה לאחרונה את חוסר הידע המדעי אשר קיים אצל המבוגר הישראלי הממוצע, חוסר ידע שבא כנראה כתוצאה מהמצב הירוד באופן תהומי של החינוך במדינה. כפי שקורה לעיתים קרובות, הטור נחתם ברמיזה שהפינים יכלו ללמד אותנו דבר או שניים כיצד לתקן את המצב.

       

      אינני חושב שאני היחידי שכבר התעייף מלשמוע כמה שעלינו ללמוד מהפינים בתחום החינוך. ראשית, מעולם לא ראיתי מחקר רציני משווה את הידע האמתי של המבוגר הפיני הממוצע עם זה של המבוגר הישראלי הממוצע. אין לי מושג מה מחקר כזה היה מגלה, כפי שאיש איננו יודע זאת; עובדה זו, לעצמה, היתה צריכה להביא את האנשים לחשוב, בטרם הם מפצירים בנו לגרום לבתי הספר שלנו להדמות לבתי הספר הפינים. שנית, השוואות כאלו תמיד משמיטות את הנקודה העיקרית: לאמור, שלחינוך הפיני יש מטרות מאד שונות ממטרותיו של החינוך הישראלי. המבוגר הפיני האידאלי, כפי שנתפס על ידי חברתם, דומה במעט לאידיאל של המבוגר הישראלי, כפי שמתארים אותו לעצמם רוב האנשים פה. בטרם  נעתיק את בתי הספר של מישהו אחר, מוטב שנהיה לגמרי בטוחים שאנחנו רוצים להעתיק את התרבות שלהם בכללותה, ואני מאד מסופק אם לרוב הישראלים היה נוח לחיות כפי שהפינים חיים. לבסוף, ראוי לציין שבישראל עצמה נמתחת ביקורת גוברת והולכת על בתי הספר שלנו, ומספר גובר והולך של מבקרים משקיע זמן ומאמץ רבים ללמוד את בתי הספר הפינים ולנסות לעצב את בתי הספר הישראלי על פי הדגם של בתי ספריהם!

       

      אולם הטיעון העיקרי שלי נוגע עמוק יותר. מדוע שמישהו יחשוב כי חשוב למבוגר הישראלי הממוצע לדעת כיצד פועלים מכשירים חשמליים? היכן מסתיימת צורה זו של נכונות למלא רצון אחרים? האם מבוגר חייב להיות בקיא בכלכלה ובכספים, כדי שכל אחד יתמצא בתיאורית הכספים (התאוריה המונטרית), מימון החוב, בנקאות וכספים, יצירת הון פרטי וציבורי, וכד'? האם על כל אחד ואחד מאיתנו להבין את התאוריה של מוליכי העל, אלקטרוניקה, בנייה ותחזוקת מחשבים? האם זה חשוב לכל מבוגר להיות מומחה בכימיה אורגנית, בביוכימיה, בכימיה הפיזיקלית של החומרים הרדיואקטיביים,  בתיאורית הפטרוכימיה? האם על כולנו להיות מסוגלים למצוא את דרכנו במבוך של נושאי המזרח התיכון, הפוליטיקה של האזור הבאלטי, של הלאומנויות האירואסיטיות, של תולדות השבטים האפריקניים? כל אחד מהנושאים האלה, ובפירוש מאות נושאים נוספים, משחקים תפקיד מפתח בהתפתחותה של החברה המודרנית, במדינתנו ובכל העולם כולו. לדרוש מכל אדם שיהיה בעל ידע, ואפילו התחלתי, בכל הנושאים כולם, פירושו לגבור על היכולת האינטלקטואלית של אחד כמו אריסטוטלס, או אחד כמו ניוטון, או כל אחד מ"אנשי (או נשות) הרנאסנס" הדגולים הידועים.

       

      אנשים אשר מסנגרים על ההנחה, על התיזה, כי בחברה כמו שלנו, חברה דמוקרטית, על כל אדם מבוגר להיות בעל ידע המתאים לביצוע העבודה, במגוון רחב של נושאים, אינם מבינים כיצד תרבות דמוקרטית מודרנית ונעלה פועלת. במרכז הכל נמצאת מערכת אחסון המידע שלנו, מציאת והבאת המידע, והפצתו, אשר מאפשרת לנו לצבור כמות עצומה -- למעשה אין סופית -- של ידע, של חשיבה יצירתית, ושל נסיון אנושי, ולהשתמש בה באופן יעיל. הגורם הראשון שהוא מפתח בתהליך זה הוא תוצר העבודה של כל יחיד בתרבות, כאשר הוא או היא עמלים בגן הקסום והמיוחד של הנפש. כל אחד מאיתנו, ללא יוצא מן הכלל, יכול לתרום את התרומה היחודית שלו להתפתחות המדינה והתרבות האנושית. מה שמערכות המידע המודרניות עושות, הוא לאפשר לנו להתמחות ולהיות יצירתיים בשטח ההתעניינות המסוים שלנו, ועדיין להיות מסוגלים לפנות אל כל הידע האנושי כאשר הוא נחוץ לנו. התרבות מתקדמת על ידי צבירת כמויות מדהימות של יצירות יחידניות ומקוריות,  שהן זמינות לכל בחברה המסויים שלנו, עדיין להיות מסוגלים לפנות אל כל הידע האנושי כאשר הוא נחוץ לנו. התרבות מתקדמת על ידי צבירת כמויות מדהימות של יצירות יחידניות ומקוריות, שהן זמינות לכל בחברה באמצעותה של רשת התקשורת. למעשה, ככל שכל אחד מאיתנו כפרט ישקיע יותר אנרגיה בפיתוחם של כשרונותיו הייחודיים, כך גדולים יותר הסיכויים שהמדינה והעולם ייצאו נשכרים מהאנרגיה היצירתית שלנו. הדבר האחרון בעולם שאנחנו רוצים לעשותו הוא לעמוד בדרכה של ההתמחות היחידנית, או להגביל את היצירתיות האישית על ידי העמדתה בפני איזשהו תהליך כללי ואחיד של הומוגניזציה. 

       

      לכל אדם, לרבות ילד, אשר אי-פעם הכרתי, יש שטח התעניינות יחודי לו, משהו שהוא או היא באמת טובים בו. זה הניצוץ המיוחד הזה אשר קיים אצל כל בן אדם העושה אותו למעניין, ומביא אותנו לרצות לחפש את חוכמתו ועצתו. אינני רוצה לחיות בחברה בה אנשים יותר דומים זה לזה מאשר שונים זה מזה, בה המבוגרים הורסים את השנים הראשונות של חיי ילדיהם בניסיונם -- שהוא תמיד בלתי מוצלח, אפילו בפינלנד או ביפן!! -- לתחוב כמות בסיסית גדולה של ידע משותף לתוך כל אחד ואחד מהם, ויוצרים מבוגרים צייתנים, נוחים ואחידים, שכולם מסוגלים, למשל, לדעת כיצד פועלים מכשירים חשמליים. הקיפו אותי בבקשה, במקום זאת, באמנים גדולים, בלי להתחשב באם הם יודעים להפעיל מחרטה או לאו; במכונאים בעלי כושר המצאתי, ללא כל קשר אם הם יודעים כימיה; במדענים מבריקים, אפילו באלה שאינם קוראים שירה; בחוואים יצרניים, ללא כל קשר אם הם מתמטיקאים באם לאו. הבה ונציב לעצמנו כמטרה להפיק אומה של יזמים יוצאי דופן של המוח ושל הנפש, הניתנים למדידה לא על ידי איזשהו מבחן סטנדרטי של ידע אחיד, אלא על ידי הדרגה שבה כל אחד מאיתנו מסוגל לתרום תרומה מקורית קטנה כלשהי לקידום המדינה והתרבות האנושית.

       

       

      איננו יכולים לנצח, אם כי בדרך כלל אנחנו מנצחים. ילדים חזקים, ילדים חלשים, ילדים טובים, "עושי צרות". הכול נובע מהיחס אל כל אחד באותה הדרך, כאנשים אחראים, הנושאים את משאם הם. אין נוסחת פלא, אין תחבולת ריפוי, אין טכניקת קסמים. לכל אחד בתוכו יש את המשאבים הנחוצים להתמודד עם החיים. בבית הספר הדמוקרטי סדברי ואלי, למשל, הם חופשיים לגלות אותם ולהשתמש בהם.

       

      ''

       

      המתכון הוא פשוט: מידה אחת של חופש, מידה אחת של כבוד, מידה אחת של אחריות, מידה אחת של תמיכה ומידה אחת של סבלנות. לערבב הכול ביחד ולתת לו לנוח עד שהוא מוכן. כל טבח  ראשי יכול להעתיקו באותה מידה של הצלחה.

       

        15/1/17 12:09:
      ראשית, אתייחס לדברי ויינשטוק: לצערי, מציע נושא המשרה, מתוך התכונה האנושית הטבעית, של הגנה על "הבית", לשמור על הפגע הרע הזה, שנקרא "בחינות בגרות", תוך הבנה שאיננו טוב והצעה לערוך בו שינויים. משל יציע לנו לשתות דיאט קולה, כתחליף למשקה הבזוי, המסוכר, המזיק לבריאות. ויינשטוק טוען לשוויון הזדמנויות, עקב אחידות הבחינה. שתי שגיאות מהותיות במשפט כל כך קצר. האחת, אין שוויון והוא לא נוצר בנקודת הקצה, הסיום, הבחינה. שוויון הוא מהלך של מתן מענה מלא לצרכי התלמידים, מגיל הולדתם ועד לנקודת הכניסה לאוניברסיטה (כאשר זו המדידה. ניתן לבחון בכל נקודת זמן ומקום אחרים). התלמידים שונים, הרקע התרבותי שונה, הרקע הכלכלי והחברתי שונה וכך גם הצרכים. בחינת בגרות אחידה, אין בה כל שוויון הזדמנויות. נהפוך הוא. מתן יתרון לאלה שהבחינה מגיעה מעולם התוכן והתרבות שלהם. זאת ועוד. אין כל סיבה לערוך מיון למעוניינים ברכישת השכלה "גבוהה", אלא על בסיס התאמה למקצוע. לא סינון כללי ובלתי רלוונטי. אין שום סיבה שהמבקש ללמוד תיאטרון, לדוגמה, באוניברסיטה, יפסל עקב כשלונו בבחינת הכימיה, או המתמטיקה. אין כל רלוונטיות של ציוני חינוך גופני ללימודי משפטים, או לקבלה לבית הספר לעבודה סוציאלית. הדוגמאות ברורות. אין צורך בסינון על פי "בחינות הבגרות", או המנבא הצלחה (הפאתטי. לא מצליח, אלא מרכז רווח כלכלי אדיר למערכת ותו לא) - הפסיכומטרי. קבלו את התלמידים לשנה א' בפקולטה ושם ערכו את הסינון. בעיקר עם קורסי חובה בסיסיים. מוותר על הקידמה, הפתיחות והשינויים המינוריים. דרושה מהפיכה. רבולוציונית, או אבולוציונית. הרי רק על שומר הסף, המסרב בתוקף לשינויים מהותיים ובסיסיים, להביא את הרבולוציה לפתחו.
        14/1/17 07:25:
      בהחלט הגיע המועד לשינויים בבחינות הבגרות, לחשיבה מחודשת בצורך שלהן, ולא רק במבנה ובתכולה.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין