כותרות TheMarker >
    ';

    ימינו כקדם

    אוסף סיפורים קצרים על חוויות ילדות , בשיכון עולים בבאר שבע

    זכרונות מחבל ימית

    12 תגובות   יום חמישי, 12/1/17, 23:40

    הנעליים השחורות הצבאיות טבעו בתוך תלולית החול, רגליו כשלו וגופו צנח על החול הזהוב. תכול השמים התמזג בתכלת המים. לימינו נמתחה רצועת חוף בתולה ונדמה לו כי רגל אדם לא דרכה בה מעולם. לשמאלו התגלה שאריות של כביש עליו נעו ג'יפים וקומנדקרים אנה ואנה, אצים רצים במצוות מפקדיהם למלא משימה אחר משימה. הזמן דוחק והוא מתרחק.
    הכל היה יכול היה להיות שונה, אילו, לפני כמה חודשים, היה עולה בגורלו מספר אחר. חבריו ישבו במעגל, היה עליהם להחליט מי מהם יצא "אחוזי פיקוד" לקצונה. כולם שירתו יחד בפלוגת הסדרניקים, סיום המסלול ולאחריו מי יחזור לישיבה ומי ימשיך לקצונה. הרצון הכללי היה לחזור לישיבה. מלבד בני אף אחד לא התנדב לצאת לקצונה. אחדים חזרו בלהט מדוע כה חשוב לחזק את הצבא, כמה הצבא הא הגורם המאחד את כלל עם ישראל. אחדים הצדיקו את רצונם לחזור לישיבה מתוך בנין האישיות העצמית. ולבסוף טרף בקלפי שני גורלות, אחד כתוב עליו לישיבה ואחד כתוב עליו לקצונה. עלה בו הגורל לעזאזל וקיבל עליו את הדין. חבריו תמכו בו ועודדו אותו. גם הוא התנחם לעצמו ובלבו חשב יקרבו ימי סיום קורס צוערים, והם יחזרו אליי בני"שים שמילאו כרסם בש"ס ובפוסקים ועסקו בשנה האחרונה בבניין האישיות שלהם, והוא ימלא בטנו בריבועים ממד"סים ותרגולות קרב, ויעסוק בתקופה האחרונה במנהיגות ובציות לפקודות. ונראה מי יתנחם למי. הגורל זימן לו להפגין את כישורי המנהיגות בקורס, מפקדיו העריכו את יכולותיו הפיקודיות, את דבקותו במשימה, את הביצוע המדויק, השלמת המשימה, הובלת חבריו החיילים וסחיפתם לשות מעל ומעבר. ואכן לא ארכו הימים והיה מועמד המג"ד לצוער מצטיין פלוגתי.

    ''

    משקיף לעבר העיר ימית, דחפורים עמלו להוציא מהאדמה מעבירי מים וצינורות ביוב, משאיות העמיסו עמודי תאורת רחוב, וחיילים מפלוגתו שאך אתמול כתרו את נתיב העשרה עמדו באפס מעשה והמתינו לפקודה הבאה. לפנות מתיישבים, לארוז חפצים. לפרק מבנים. לא להשאיר מאומה למצרים. והחול זהוב כל כך, והשמש החמימה מזמינה את הגוף להתרפק ולטבוע בתוך התלולית. מתחת לעץ הדקל שהרוח מכה בכפותיו ומנגנת מנגינה חרישית במגעה בסנסניו. רואה את הג'יפ של המפקד, מגיע על הכביש ששוליו מכוסים חול ועולה על דוקרן מאולתר שהונח על הכביש. הנהג נפלט מהג'יפ ומקלל. המפקד תר בעיניו אחרי הצוער הדתי הבני"ש , אחריו. החברים שלו דפקו לו את הג'יפ. לפני המשימה , הוא נטלו הצידה, שאל אותו אם מעדיף להימנע מהמשימה. ידע כי כל חבריו לישיבה מתנגדים לעקירה מחבל ימית, חבריו מתבצרים בישיבה.
    הציע לו להישאר במשימות אבטחה בבסיס. אך הצוער העדיף להמשיך עם חבריו. דבקות בביצוע משימה, זה היה המוטו. למרות רצונו העז, להשתתף במשימה,
    הציב אותו בחפ"ק , על המפות על מכשירי הקשר, למנוע חיכוך ככל הניתן עם המתיישבים,עם חבריו לישיבה.
    ''

    שעות שמע בקשר, את הפינוי , את הקולות , ורשם על המפות חיצים , ותיעד אירועים. והוא שמע על הכוונה למקש את הדרך בדוקרנים מאולתרים, והבין מה זוממים החברים, והיה עליו להעביר הלאה את הידיעה "קדקוד כאן מברגון, עבור" זעק במע"ד. נשנק ומחנק עלה בקולו.
    "הגיע מידע על כוונת המנוולים, לפגוע בכלים הקלים על השחור" . וקדקוד לא ענה, וקדקוד לא שעה.
    האם קרא לחבריו מנוולים? עד כדי כך דבק במשימה? וכעת המפקד זועם. וגם הג'יפ נתקע. נטל את רגליו והחל פוסע לעבר יישובי פיתחת רפיח. לעבר תלמי יוסף, לא יכול יותר לראות את מבטי המפקד, את חבריו לפלוגה הששים אלי משימה. לפנות , להחריב לפרק. הבוקר חבריו לפלוגה פינו את המושב, רצה לראות את המראות במו עיניו.
    ''

    עזב את החפ"ק, המפקד והנהג החליפו מבטים, והמפקד כאילו אמר לנהג הניח לו. רגליו נשאו אותו לעבר הבתים המפונים, סובב את ידית דלת הכניסה. מטבחון ועל הגז סירים שעליהם בושלה ארוחת צהריים. צעצועים מושלכים על הלול בה שיחקה תינוקת לפני שעה. חיים שלמים שנגדעו באחת. לא יכול יותר לראות את המראות ולהריח הריחות, סבב על עקביו וראה את הנהג עדיין מטפל בג'יפ וביקש לשחררו מתפקידו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/1/17 11:57:

      מעניין   שהתגובות  רובן ככולן לוקחות לאירוע הקרוב ההתנתקות  או  איך  שאני  קורא לזה הגירוש.
      וזה   מעלה לי  הבנה  ששום לקח לא נלמד ,  זוכרים רק את הארוע האחרון.

      מעניין  שחבלי  ארץ נמסרים  וקורעים את  לב עמנו לשניים,  חלק תומכים  וחלק  מתנגדים והמחיר  הוא קרע בעם  למרות ששום  שלום ממשי  לא צומח.  

      כל אחד  מגיב מצד  זה  או  שני של המפה הפוליטית ,  אבל   לא מתייחס  לקרע  שנפער בעם. הוא  הנושא  עליו  כתבתי  ,  האם  הקרע  הזה יכול היה  להימנע ?
      צטט: זונות פוליטיות 2017-01-13 14:23:39

       

       

      ברוטוס:   אלוף במילואים גרשון הכהן קבע בשעתו את המונח "בנחישות וברגישות" וכמה שזה היה נכון לפינוי ההוא שכואב עדיום. מכיר באופן אישי עשרות מפונים, מהם כאלה שאינם גרים במבנה קבע והמשיכו נדוד, נאבקים מול מנגנוני ביורוקרטיה מתישה ומעליבה הרבה יותר מיחס צה"ל ומשטרת ישראל כלפי המפונים בעת הפינוי

       

       

      נטוס:      פינוי רצועת עזה חשף את האמת הנוראה ביותר לשמאל הישראלי. גם אם ניתן להם את כל מה שהם רוצים הם ירצו עוד וירצו להשמיד אותנו. לצערי אין כל תובנה אחרת ואת האמת הזאת חשף אריאל שרון. כל הסדר שיכלול יציאת צה"ל משטחי הגדה המערבית חייב לכלול איסור על קיומו של צבא או נשק לבד מנשק של כוחות שיטור והשלטת סדר. את רצועת עזה ניתן להגדיר בשם "ההוכחה"


       

      ..


        14/1/17 15:25:
      אני לא גרתי שם. לכן הפינוי אינו נוגע אלי אישית. אבל אני ערה למחיר ששולם כדי שיגורו שם אחרים. חברתי (מגיל שש ואילך) איבדה שם את קרוב משפחתה. הילד היחיד שההורים הצליחו להביא לאחר שעלו ארצה ,שרידי השואה שפקדה את עמנו. הוא נהרג בהגנה על המקום. היו עוד אחרים. איש לא מתחשב בהם. אפילו אם היה שם גן עדן, תחזוקתו היתה גיהנום עבור המגינים עליו.
        14/1/17 02:07:

      עולה לו הבוקר בחוף אלמוגים 
      עוברות שוב במים ספינות דייגים 
      יורד לו הערב, מביא עוד חלום 
      מביא על המים תקווה לשלום 

      את שארם א-שייח, חזרנו אלייך שנית 
      את בליבנו, ליבנו תמיד 

      הוי, שארם א-שייח!

       
      אזכור נאה לתקופה ונושא כאובים.
        13/1/17 18:11:
      עדיין לא ברור למה התעקשו להוריד את צחי הנגבי מהאנדרטה בימית
        13/1/17 15:21:

      פינוי ימית היה הצלחה בכל מובן. 40 שנות שלום או אי לוחמה עם מצרים שווים את המחיר.
      למי שלא הבין ההתנתקות מעזה לא הייתה ויתור .

      לא ניתן היה להגן על 5000 מתנחלים בלב 2 מליון ערבים.

      ליתר דיוק המחיר של הגנתם היה חסר פרופורציה. המצב מול עזה טוב בהרבה כיום כאשר אנחנו מתגוננים מבחוץ.

      יהודה ושומרון ? סיפור שונה לחלוטין. 

      מי שחושב כי יבוא יום בו הערבים יאהבו אותנו .....שימשיך לחשוב. 

      נגע מאד לליבי תיאור הקושי של הצוער שנקרע בין חובתו הצבאית לבין שורשיו וחבריו. 

        13/1/17 14:23:

       

       

      ברוטוס:   אלוף במילואים גרשון הכהן קבע בשעתו את המונח "בנחישות וברגישות" וכמה שזה היה נכון לפינוי ההוא שכואב עדיום. מכיר באופן אישי עשרות מפונים, מהם כאלה שאינם גרים במבנה קבע והמשיכו נדוד, נאבקים מול מנגנוני ביורוקרטיה מתישה ומעליבה הרבה יותר מיחס צה"ל ומשטרת ישראל כלפי המפונים בעת הפינוי

       

       

      נטוס:      פינוי רצועת עזה חשף את האמת הנוראה ביותר לשמאל הישראלי. גם אם ניתן להם את כל מה שהם רוצים הם ירצו עוד וירצו להשמיד אותנו. לצערי אין כל תובנה אחרת ואת האמת הזאת חשף אריאל שרון. כל הסדר שיכלול יציאת צה"ל משטחי הגדה המערבית חייב לכלול איסור על קיומו של צבא או נשק לבד מנשק של כוחות שיטור והשלטת סדר. את רצועת עזה ניתן להגדיר בשם "ההוכחה"


       

      ..


        13/1/17 11:17:
      תיאור מרגש, בשפה עשירה.
        13/1/17 00:10:
      ולא למדנו כלום .... גם האופוריה נגב חומוס בקהיר נגוזה
        12/1/17 23:58:

      צטט: קותיגוטמן 2017-01-12 23:50:19

      צטט: נבבבבבבב 2017-01-12 23:44:26

      אני אחת מהילדות האלו :-). הזכרת לי את גן העדן הזה שפעם גדלתי בו.

       

      34  שנים  והמראות עדיין משטים  בי , מבכה על הפספוס  הגדול

       

      טעות טרגית בהחלט. על מה ולמה? בחיי..

        12/1/17 23:50:

      צטט: נבבבבבבב 2017-01-12 23:44:26

      אני אחת מהילדות האלו :-). הזכרת לי את גן העדן הזה שפעם גדלתי בו.

       

      34  שנים  והמראות עדיין משטים  בי , מבכה על הפספוס  הגדול

        12/1/17 23:44:
      אני אחת מהילדות האלו :-). הזכרת לי את גן העדן הזה שפעם גדלתי בו.

      ארכיון

      פרופיל

      קותיגוטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין