כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      31/10/17 07:19:
    פוסטוריקה נפלא:) הלוואי ויצא לי לבקר שם...
      16/1/17 18:51:
    תודה רבה לכולם על התגובות מחממות הלב!
      16/1/17 11:18:
    איך עשית חשק.. תודה על הרשמים
      16/1/17 09:49:

     

     

    ברוטוס:   גן עדן. מה כבר יכול להיות רע במדינה שאין לה צבא?

     

     

    נטוס:      צללתי שם בשני האוקיאנוסים, עשיתי ראפטינג והלכתי על הצמרות בקנופי, מדינה שווה את הנסיעה הארוכה


     

    ..

      16/1/17 09:11:
    נראה שהיה לכם טיול נפלא. תודה על השיתוף. הכרנו יהודיה אמריקנית, פרופסור למשפטים, שחיפשה מנוס מן ההמון הסוער ונסעה לקוסטה ריקה, שם הקימה חוה לגידול אננס. לצערי, לא נסענו לבקר אותה כל עוד היתה שם. כל טוב, עמוס.
      15/1/17 19:09:
    הוספת תגובה תודה לכולכם על התגובות מחממות הלב. שווה טיול!
      15/1/17 18:45:

    *

    תודה על חווית הטיול יחד אתכם, במילים ובתמונה.

    אכן אחד היעדים המועדפים. אני אוהבת כאלה, לא ארץ תיירותית מדי.

    לטייל ולהרגיש את המקום והתושבים עצמם, כך אני אוהבת לטייל.

     

      15/1/17 18:36:
    יפה מאד..!!
      15/1/17 18:36:
    יפה מאד..!!
      15/1/17 17:48:
    תמונות מרהיבות, עושה חשק ללכת בעקבותיכם.
    0

    קוסטה ריקה, הוי קוסטה ריקה

    10 תגובות   יום שבת, 14/1/17, 04:58

     

    קוסטה ריקה, ארץ טרופית יפה, היתה טובה אלינו. היא היתה גשומה ושמשית, דביקה ומרוממת נפש, ובעיקר חיננית לעין וללב. השנה לקחנו את המשפוחה לארץ הטרופית היפה הזאת שנמצאת במרכז אמריקה. זאת הפעם הראשונה שנסענו לכיוון הזה של מרכז אמריקה. אמנם ביקרנו במכסיקו בעבר, ויש בין שתי המדינות הללו נקודות השקה, אך לקוסטה ריקה יש את הייחוד שלה. קוסטה ריקה נחשבת כמדינת עולם שלישי, מתפתחת, אך פה ושם ניתן היה לראות את ניצוצות העולם המודרני החודר אליה אט אט. נאמר לנו שהקושי העיקרי של התושבים הוא שחיתות השלטונות שאינם משקיעים במדינה אלא בכיסם הפרטי.

    אהבתי את הנופים של קוסטה ריקה, ירוקים עד אין סוף, ג'ונגלים סבוכים. אהבתי את הנוף האנושי בה, אנשים פשוטים וטובים, אצים לעזור בכל הזדמנות, מאירי עיניים וטובי לב. אהבתי גם את הקצב האיטי של קוסטה ריקה – לכל דבר זמן משלו, שאנו, אנשי העולם המערבי לא מעריכים, לעיתים אפילו לא מבינים. לקצב החיים בקוסטה ריקה יש איטיות מרגיעה, הרגשתי איך האיטיות מקבלת בו מקום רחב, כמות זו שמשרה נינוחות שחסרה בחיי היומיום של רובינו. לא סתם מגיעים לקוסטה ריקה אמריקאים לאחר שיצאו לפנסיה, לבנות שם את מעונם, ולא סתם פגשנו משפחות ישראליות שקבעו את בתיהן שם. יש בקוסטה ריקה נינוחות: העולם יכול לחכות בעוד הטבע מטמיע את ייחודו הקסום.

    התחלנו את הטיול באזור ארנל. הר הגעש הזה לא היה פעיל מאות שנים, אבל התפרצות גדולה ב 1968 החריבה עיירה קטנה בצידו בשם טבקון. האזור הזה גשום רוב ימות השנה. אנו תיירנו את אזור ארנל למרות הגשם השוטף, כולל טיול יום רגלי בנוף שחור וולקני, במהלכו נתקלנו בתחנה לסחיטת קני סוכר, מעדן שזירזף ישירות לתוך פינו. בטבקון נכנסנו אל המעיינות החמים. אין לי אהבה מיוחדת למעיינות חמים, כי בדרך כלל חמימותם מלווה בריח של ביצים סרוחות, אך פלא, המעיינות החמים שבצל ההר, חמימים ומרפאים ומרגיעים ומעוררים את הנפש תוך השתאות על פלאו של הטבע והעולם כולו, עד כמה התברכנו כולנו. לצערי כולנו חוטאים בשיכחת הטוב שבעולם ויופיו, אז קוסטה ריקה העירה והאירה את החושים הללו ואת ההערכה למה שניתן לנו. 

    ''

     

    לקחנו לנו יום טיול לחווה הישראלית המיוחדת כל כך עם אנשיה הנפלאים שמצילים בעלי חיים ומעניקים להם בית – חוות לנדס אין לאב (מצרפת את הקישור לסרטו של מוטי קישנבאום ז"ל לקוסטה ריקה). החווה נעימה ונעימים בה האנשים, חוויה מומלצת לכל מטייל ישראלי שמגיע לאזור. 

    ''

    מארנל המשכנו למונטה וורדה ההררית, שאף היא לא ממש האירה בשמש אינסופית, למרות הכמיהה הרבה שלנו אליה. מונטה וורדה היא עיירה מרתקת, שהדרכים המובילות אליה אינן סלולות (כמו מרבית הדרכים בקוסטה ריקה, כן המובן מאליו לנו לא מובן מאליו, קיבלנו תיזכורת להעריך גם כבישים נוחים). במונטה וורדה זכינו לסיור לילה בטבע, אחת החוויות הכי גדולות לטעמי בטיול הזה. ראינו עצלנים שרועים על עצים גדולים, ולראשונה ראיתי היכן באמת מסתתרות הציפורים בלילה. ראינו נחש ארסי במיוחד, ובעיקר התפללנו ששום דבר לא יכיש או יעקוץ אותנו. 

    ''

     

    ממונטה וורדה ההררית ירדנו לחוף הים הפסיפי, חום ולחות ישראליים מוכרים, שאני, שמתגוררת בסיאטל שנים רבות, מתרגשת לחוש שוב (תאמינו או לא, מתגעגעים אפילו ללחות ולחום הבלתי נסבלים).

     

    ''

    את הימים הבאים בילינו על חוף הים במנואל אנתוניו.

    ''

    החוף קסום ומלא בבעלי כנף מגוונים, בסרטנים שמטיילים בכל מקום, כולל חדר האמבטיה, ובקופים חצופים המתפרצים אל מרפסות החדרים, פותחים מקררים וחוטפים לעצמם אוכל. 

    ''

     

    הימים במנואל אנתוניו היו הימים הראשונים של חנוכה, ומתוך שתי המשפחות הישראליות שחיות בעיירה הזאת, פתחה אחת מהן פלאפליה נפלאה. בכל יום הגענו כדי לאכול את המעדנים ולספוג את חמימות המארחים, ואף את הנר הראשון הדלקנו שם עם כל המטיילים היהודים והישראלים שהיו באזור. האירוח היה מרגש, וכלל סופגניות בטעמן המוכר, אכן תענוג.

    ''

    בימים האחרונים נסענו אל מחוץ לעיר הגדולה, סן-חוזה, שם טיילנו שוב בג'ונגלים האינסופיים, במפלים חלומיים

    ''

    וביום האחרון חווינו חוויה מטלטלת כשסיירנו בחווה לגידול קפה. בסיור למדנו על תהליכי הכנת הקפה בעולם ואף צפינו במכונות הלא משוכללות עובדות. ישנו שימוש במכונות אנושיות בעיקר בתעשייה הזאת כי הן זולות מאוד. הסתבר לנו ששכר העבודה של הפועלים (מהם ילדים צעירים), ניתן לפי מספר הסלים שהם ממלאים.

    ''

    בממוצע, שכר יומי הוא 15$ ליום עבודה. רוב הפועלים מגיעים ממדינת עולם שלישי בעייתית הרבה יותר – ניקרגואה. הלב נחמץ למשכורות הרעב האלה וניצול הילדים, אך מצד שני, ללא ההכנסה הפעוטה הזאת היו האנשים מתים מרעב. הדילמה אם לרכוש קפה ממקומות כמו החווה שנתקלנו בה היא גדולה. מצד אחד קניית קפה בחוות שמנצלות ילדים ואוכלוסיות חלשות ומשלמות להם פרוטות, ומן הצד השני חרפת הרעב והעוני הנורא. זוהי דילמה שדעתי עליה איננה מגובשת, אך הלב כואב למראות הלא פשוטים הללו, ושוב, מעריכים את מה שיש לנו בחיים, מחבקים את הילדים קרוב קרוב ומודים לאלוהים על היכולת להעניק להם עתיד קל יותר.

    ''

     

    ביום האחרון נפרדנו בצער מקוסטה ריקה. היא תישאר בליבנו לעד, יפה ופראית וחמימה והררית, וגעשית ויפה עד מאוד. 

     

    ''
    ''

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      חוזה לך ברח
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין