כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אגדה על ממלכה רחוקה, תקשורת, הון ושלטון

    0 תגובות   יום שני, 16/1/17, 23:21

    אגדה על ממלכה רחוקה, תקשורת, הון ושלטון


    על המלך כוחנילולו בממלכת רודנילולו

    כתבה, זהבה חן- טוריאל

     

    ( פרק ראשון בהחלט...)

     

    הסכיתו, שמעו, קוראים נבונים,

    סיפור המסופר רבות בשנים.

    אגדה שנולדה מתוך חיזיון,

    ללא הגיון,

    עם המון דמיון.


    במדינת אי שם , מעבר לימים

    חי מלך יפה תואר, בעל כוח קסמים,

    עם מלכה...נו מלכה...

     שגזרתה כה דקה...

    ועם שלושה נסיכים.


    המלך כוחנילולו שולט כבר שנים,

    בממלכת רודנילולו, זעירת המימדים.

    את הוד מלכותו הנתינים מעריצים,

    וכמנהג הצמיתים, הם תמיד מצייתים.


    מלכת  רודנילולו  רבת השפעה,

    על המלך כוחנילולו ועל יועצי המדינה.

    היא תמיד כה נלהבת,

    את עצמה כל כך אוהבת,

    בטוחה ומחושבת,

    כל הזמן  היא מתערבת.

    יש ימים שהיא  כועסת,

    על המלך מתפרצת,

    כל הארץ אז רועשת,

    והממלכה חוששת...

    שלא יהיו עוד...

    זוג יונים.


    בחצר מלכותה, אנשי טובתה,

    סרים למרותה, של הוד מעלתה:

    אנשי ריב ומדון, מכשפות ושדון,

    עימה מארחים,  אנשי עסקים.


    הם תמיד  מגיעים, נלהבים  נדיבים,

    מעניקים מגדנות,  תקרובות מהנות :

    מתנות, תופינים,  יין שיכר, ענבים,

    מרמלדה, תמרים,  אגסים, תפוזים,

    שקדים, אגוזים,  ממתקים, תכשיטים,

    שוקולדים מובחרים, מרציפנים מצופים.


    דואגים גם לנסיכים, מבטיחים חיים טובים:

    ארמונות ומגדלים, כרכרות וזהובים,

    נסיכות ומטמונים,

    הם הרי יהיו יורשים,

     בממלכה בעוד שנים.


    בממלכת רודנילולו סדר וחוקים,

    אותם חוקק המלך כוחנילולו, עם מיטב המחוקקים.

    האזרחים מתלוננים, על החוקים המשונים,

    מייללים וגם לנים, על המיסים המכבידים,

    על ההוראות והצווים, על הפקודות  והתנאים.


    השופטים עם מגלבים, מפחידים את הנתינים.

    אין תלונות או ערעורים, עורכי הדין כבר מובטלים.

    הנתינים לאט לאט, ויתרו כליל על בית משפט.

    רק כוחנילולו הקוסם, בבית משפט קונה לו שם.

    הוא תובע אזרחים,על כל דבר שהם עושים.

     

    יש כרוז אחד ברודניללו, אותו מינה מזמן כוחנילולו.

    הכרוז קורא בקול: 

    המלך הוא גדול...גדול! 

    והכרוז מכריז ושר,

    בכל גיא, עמק, הר...

    מספר הוא לכל הלך,

    על תכונותיו המופלאות של המלך.

    הכרוז הזה הוא יחיד ומיוחד,

    היה כמותו רק עוד אחד.


    וההוא...

    חצוף, מתגרה, עצמאי ועשיר,

    שהיטיב להכריז בקול ולשיר:

    על הון ושלטון,

    על ריב ומדון.

    על נסיכים מתערבים,

    על קידום עניינים,

    על חוקים משונים

    ושופטים רשעים.

    על מלכה משפיעה,

    על כל החלטה,

    על מלך יהיר וקוסם,

    שקונה לו רק שם.

    על כל אלה נתבע...

    ויותר לחצר לא בא.


    עברו ימים עברו שנים, מתקדמים ומשתנים.

    ממציאים עטי פלאים, בהם כותבים ומתבטאים.

    כולם יודעים, כולם שומעים,

    משתפים ומרכלים... וכבר לא מהללים.


    המלכה והמלך לבסוף מבינים,

    הנתינים יותר מדי מעורבים.

    העלו הם רעיון,

    שכולו מלא חזון:

    יהיו בממלכה שני כרוזים,

    מוכשרים ואמיצים.

    שיצאו לרחובות,

    יספרו הם רק טובות...

    ויעניקו מחמאות.


    הם הבטיחו הבטחות,

    לשתפם בהחלטות,

    לספק להם סודות,

    לשבש את הרשתות.

    הנתינים לא מרוצים,

    אך הם בסך הכול צמיתים.


    הכרוזים מנחמים,

    את המלך מדהימים.

    מפחידים ומאיימים,

    מהלכים גם קצת אימים,

    על סכנות ועל אוייבים.


    בכיכרות, הכרוזים,

    מתחרים בחרוזים,

    מפריחים הם בלונים,

    בצבעים מגוונים.

    בחגים עפיפונים,

    לפעמים גם קצת יונים.

    מחלקים הם תופינים,

    כולם שמחים...בעננים,

    הקיטורים נעלמים.


    אז לא נורא שמכבידים,

    והמיסים כל כך רבים.

    שיש חוקים כה משונים,

    ששופטים עם מגלבים,

    שאי אפשר לומר דברים.

     ולא נורא ריב ומדון,

    שמוביל אותו שדון,

    שחסר כל היגיון,

    המקרב הון ושלטון.


    ברבות ימים קמה קבוצה,

    שטיכסה יחדיו עצה.

    גאוניה פיתחו שופר ענקי,

    בכל עניין, יודע ובקיא.

    קולו הרועם נשמע בממלכה,

    הטריד כמובן את מנוחת המשפחה.


    השופר הרגיז את הכרוזים,

    היטיב מהם לחרוז חרוזים.

    חצוף, מתגרה קולו רם ועשיר,

    מיטיב בביקורת לזעוק ולשיר:

    ביטול המלכות, לא עוד עריצים,

    דרושים כאן, דחוף, מנהיגים אמיצים,

     ישרים, הגונים שיובילו כאן עם,

    חופשי,עצמאי, מכובד וגם רם.


    והמסר עובר במהירות הבזק,

    הוא כל כך ברור וכל כך חזק.

    החרוזים מלהיבים,

    ההמונים נסחפים,

    את השופר מהללים,

    בכיכרות מחוללים.


    המלך אבוד, מרים ידיים,

    מגלגל את העיניים,

    הוא סותם את האוזניים,

    מתפלל גם לשמיים.

    מכנס את השרים,

    הכרוזים והשוטרים,

    השופטים, המחוקקים,

    היועצים והנסיכים.


    כוחנילולו  זועק בקול:

    "לא אשא לבד בעול!"

    הוא מורה להם לפעול,

    עם צבא מאוד גדול.

    יש לחסל את השופר,

    ולהפעיל את הצופר.

    להזהיר את הנתינים,

    להפחיד עם האויבים,

    שיגיעו עם חיצים,

    מורעלים ועם גיצים.

    שיקשיבו לכרוזים,

    המומחים בחרוזים:

    על המלך האדיר,

    שהציל כל כפר ועיר.

    אין עוד מלך בעולם,

    הוא יחיד ומיוחד..

    אין כמוהו עוד אחד...


    מחייך הוא שהצליח,

    את השופר כבר להדיח.

    זהו מלך רב קסמים,

    שישלוט הרבה שנים.


    סיפורנו זה לא תם,

    כי מוזמן  כאן כול העם...

    להמשיך האגדה,

    לטובת הממלכה.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      זהבהחן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין